א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
|
11085-05
17/01/2006
|
בפני השופט:
חנה ינון
|
| - נגד - |
התובע:
1. אלון שגב
2. פאולה שגב
עו"ד מור סוויל
|
הנתבע:
בנק דיסקונט לישראל בע"מ
עו"ד נמרוד דרזנר
|
| החלטה |
1. זוהי בקשה למתן רשות להתגונן כנגד תביעה על סך של 91,505 ש"ח אשר הגיש הבנק המשיב.
רקע עובדתי
2. המשיב הינו תאגיד בנקאי.
3. המבקשים הינם מנהלים ובעלי המניות בחברת "אנגיטו בע"מ".
(להלן: "החברה").
4. המבקשים ניהלו חשבון עו"ש אצל המשיב, בהתאם לתנאים הכלולים בטופסי "בקשה לפתיחת חשבון" ו- "התנאים בחשבון העו"ש", וחשבונם עמד ביתרת חובה בסך של 91,058.75 ש"ח ביום 6.1.05.
(להלן: "הסכם ניהול החשבון").
5. המבקשים לא שילמו חובם למשיב על אף פניותיו אליהם.
טענות הצדדים
6. המבקשים טוענים כי בשנת 2003 פנו למשיב על מנת לפתוח חשבון עסקי, בפגישה זו סוכם כי כנגד הפקדת 50,000 ש"ח בחשבון פרטי אשר יפתח בסניף המשיב, סכום אשר ישועבד לטובת החברה, יינתן אשראי של 150,000 ש"ח לחברה.
7. כן טוענים הם כי לאחר זמן מה אכן נפתחו שני החשבונות, אולם האשראי העסקי שהועמד לחברה היה על סך של 110,000 ש"ח בלבד, פחות מהמובטח.
8. עוד טוענים הם כי חשבון הבנק התנהל בצורה בלתי מוגדרת ומסודרת, לעיתים החשבון היה בחריגה של כ - 15% ממסגרת האשראי ולעיתים הוחזרו חיובים רק בגין סכומים פעוטים של 145 ש"ח.
9. בנוסף טוענים הם כי מדיניות זו מנעה מהם לנהל את העסק תחת ודאות עסקית, שכן לא ברור היה מתי קיימת מסגרת אשראי ומתי לא.
10. עוד טוענים הם כי במהלך חדש יוני 2004 דרש מנהל הסניף מהמבקשים לפרוע את חוב החברה לאלתר, ללא הודעה מוקדמת, ללא שנוהל משא ומתן על תנאי ההחזר וללא שהבנק עמד במסגרת האשראי שהבטיח למבקשים.
11. כמו כן, טוענים הם כי מסגרת האשראי בחשבון הפרטי עמדה על סך של 180,000 ש"ח בכרטיסי אשראי, ממסגרת זו ניצלו המבקשים סך של 85,000 ש"ח בלבד.
12. טוענים המבקשים כי מסגרת האשראי של החברה הומרה להלוואה באופן מיידי והפיקדון בחשבון הפרטי הועבר בחלקו לקיזוז החוב של החשבון העסקי, מסגרת כרטיסי האשראי הועבדה אף היא לפרעון מיידי, וזאת ללא כל התראה מראש וללא הסכמת המבקשים.
13. לטענתם, פעולת הבנק בהעמדת מסגרת האשראי לפרעון מיידי נעשתה בהעדר עילה חוזית מכיוון שיתרת החוב במועד המימוש לא עלתה על יתרת מסגרת האשראי.
14. עוד טוענים הם כי הבנק-המשיב יצר בפניהם מצג שווא כאילו יוכלו לפתח את עסקיהם ולהשקיע בפיתוח עסקי של החברה לפחות במסגרת "כרית בטחון", שניתנה להם על-ידי הבנק.
15. כן, טוענים הם כי הבנק מנסה לנצל לרעה את "זכותו החוזית" הנסמכת כולה על הוראה בלתי סבירה בעליל הנמצאת בהוראות של "חוזה אחיד".
16. לבסוף, טוענים הם כי התנהגותו של הבנק מהווה הפרה של הוראות
סעיף 4 לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א-1981.
(להלן: "חוק הבנקאות").
דיון