החלטה בתיק א 10423/07

בפניי, בקשת הנתבעת (להלן: "המבקשת") להעברת הדיון מחוסר סמכות מקומית, לבית המשפט השלום בחדרה.

לטענתה, התביעה הוגשה בבית המשפט דנן כאשר לטענת המשיבה מקונית כביכול לבית המשפט הסמכות המקומית, לאור סעיף 37 להסכם:

"סמכות בית משפט- לבית המשפט בכפר סבא תהא הסמכות הבלעדית לדון בכל סכסוך שיתגלע בין הצדדים בקשר עם חוזה זה בין אם המשכירה ובין אם השוכר פונים לבית המשפט. למרות האמור לעיל מסכימים הצדדים כי המשכירה תהא רשאית לבחור לקיים את ההליכים המשפטיים בכל בית משפט בישראל כבחירתה והצדדים מסכימים כי מקום השיפוט אשר יבחר על ידי החברה הוא מקובל ומתאים לצדדים לעניין סמכות בית המשפט".

לטענת המבקשת, סעיף זה מקנה לבית המשפט השלום בתל אביב סמכות מקומית מקבילה בלבד לכל בית משפט שלום אחר בישראל והשימוש אשר עושה המשיבה בהוראת סעיף זה בהסכם הנו שימוש מקפח בשל היות הסכם זה חוזה אחיד, וזאת לאור סעיף 4 (9) לחוק החוזים האחידים, תשמ"ג- 1982. לטענתה, נוסח סעיף 37 להסכם נערך בצורה מקפחת כך שהמשיבה תוכל להגיש כתב תביעה כנגד המבקש בהתעלם מהוראות תקנות סדר הדין האזרחי בעניין הסמכות המקומית וללא כל התייחסות לסמכות מקומית, אי לכך, תניה זו הינה מקפחת סמכותו של בית המשפט השלום בתל אביב- יפו זהה לסמכותו המקומית של בית המשפט בקרית שמונה ו/או אילת ובעניין זה קיים קיפוח של זכויותיה של המבקשת.

במשך כל התקופה הרלוונטית לכתב תביעה זה, ניהלה המשיבה את עסקיה ביישובים הנמצאים באור שיפוטו של מחוז המרכז שם נמצאת כתובתה. מעולם לא נערכה כל התקשרות או התחייבות כלשהי בין הצדדים, באזור תחום השיפוט של מחוז תל אביב- יפו אליו משויך בית משפט זה.

הסמכות המקומית לדון בתביעה, מצויה בבית משפט השלום בחדרה משום כתובתה של המבקשת המצוי בחדרה, ההסכם נשוא התביעה נחתם בחדרה, המקום שנועד להתחייבות הנו בעיר  חדרה.

לטענת המשיבה, על בית המשפט לדחות את הבקשה להעברת הדיון מחוסר סמכות מקומית.

בהתאם להלכה, המבחן אותו יש לאמץ בעניין בחינת תניה מקפחת בחוזה אחיד, הוא מבחן ההרתעה מפני שימוש הזכויות ועל כן, מוטל על המבקשת להוכיח ו/או להביא ראיות כי בפועל קיום הדיון בתל אביב ירתיע אותה ממימוש זכויותיה והמשיבה תטען כי כעולה מבקשתה של המבקשת, המבקשת לא עמדה בנטל ההוכחה ועל כן יש לדחות את הבקשה.

לטענת המשיבה, היא הגישה תביעתה לבית משפט השלום בהתאם לתנית שיפוט מקומית מוסכמת בין הצדדים ואין בהתנהלות זאת כדי להטעות את בית המשפט.

באשר לטענת המבקשת לתניה מקפחת, נקבע כי רק שיקולים כבדי משקל במיוחד ובעלי משקל מכריע, מצדיקים חריגה מהמוסכם בתנית השיפוט ואין בנמצא בתיק זה שיקולים כבדי משקל המצדיקים חריגה מתנית השיפוט המוסכמת.

הלכה היא כי בדיבור "תנאי מקפח" הכוונה היא ל"התנהגות בלתי הוגנת בחברה ישראלית בזמן נתון" וכי בזמן נתון זה, יקשה לראות בחיובם של בעלי דין להתדיין בבית משפט שבמחוז מסוים משום "התנהגות בלתי הוגנת בחברה הישראלית" כאשר בית המשפט קבע בית המשפט כי המבחן אותו יש לאמץ בתניה מקפחת הוא מבחן הרתעה ממימוש הזכויות, היינו על המבקשת היה להוכיח ו/או להביא ראיות לקיומה של הרתעה כזו בפועל.

דיון

תקנה 5 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד - 1984 ,דנה במקרה שבו קיים הסכם מוקדם בין המתדיינים בעניין מקום השיפוט בסכסוכים עתידיים.

תובענה בין בעלי הדין הקשורים בהסכם בדבר מקום השיפוט,תוגש בבית המשפט שבאזור שיפוטו מצוי אותו מקום שיפוט הנקוב בהסכם נקבע כי תקנה 5 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 גוברת אם לא נקבע בתניית שיפוט המילים כמו: "בלבד" או "אך ורק", יש לראות בתנייה קביעת שיפוט מקביל ולא ייחודי".( כבוד השופט אורי גורן "סוגיות בסדר דין אזרחי" מהדורה שביעית, תשס"ג- 2003 , עמודים 26 ,27 ) .

בסעיף 37 להסכם חוזה שכירות לרכב לתקופה ארוכה, המצורף לבקשה, נכתב:

"סמכות בית המשפט- לבית המשפט בכפר סבא תהא הסמכות הבלעדית לדון בכל סכסוך שיתגלע בין הצדדים בקשר עם חוזה זה בין אם המשכירה ובין אם השוכר פונים לבית המשפט. למרות האמור לעיל מסכימים הצדדים כי המשכירה תהא רשאית לבחור לקיים את ההליכים המשפטיים בכל בית משפט בישראל כבחירתה והצדדים מסכימים כי מקום השיפוט אשר יבחר על ידי החברה הוא מקובל ומתאים לצדדים לעניין סמכות בית המשפט".

אכן מדובר בתנית סמכות שיפוט, ברם ההסכם נרשם ע"ג טופס הזמנה סטנדרטי של המבקשת  באותיות רגילות שאינן  מודגשות כלל וטופס זה הינו חוזה אחיד.

יפים לעניין זה דברי כבוד השופט רחמים כהן:

"סעיף 4(9) לחוק החוזים האחידים בנוסחו הקודם קבע:

"חזקה על התנאים הבאים שהם מקפחים:

(9) תנאי הקובע מקום שיפוט בלתי סביר, או המעניק לספק זכות לבחור על דעתו בלבד את מקום השיפוט או הבוררות שבהם יתברר סכסוך. (הדגשה הוספה).