פתח דבר
1. א. בהסכמת הצדדים פוצל שלב הסיכומים בתיק זה, כך שסיכמו באי-כוחם
המלומדים של בעלי-הדין עד עתה בסוגיית השתק הפלוגתא. בתביעה הנוכחית תובע מר אלעזר פרברי (להלן, "התובע" או "פרברי") את החזר ההלוואה בסך 50,000 ש"ח קרן, אשר הלווה לשירותי ליסינג בנגב (ש.ל.ב.) בע"מ (להלן, "הנתבעת" או "של"ב") ביום 29.1.95. בכתב תביעתו כונתה הלוואה זו "הלוואה נוספת", כי קדמה לה הלוואת הקמה, אשר הלווה פרברי לנתבעת (לפי הטענה בסעיפים 5 ו-6 לכתב התביעה בתיק זה). של"ב הגישה את בקשתה לרשות להתגונן ובהחלטת כב' הרשמת אונגר-ביטון מיום 7.4.02 בבש"א 3122/01 ניתנה לשל"ב הרשות להגן בשתי שאלות, אשר הרלוונטית לענייננו היא (במילותיה של הרשמת הנכבדה): "
האם מוסכם בין הצדדים כי מועד פרעון הלוואת הבעלים (ההלוואה נשוא התביעה בסך 50,000 ש"ח קרן - ג'ט"ל)
יהא לאחר 5 שנים או
שהמועד להחזרתם (כך!) לא נקבע והוא
כפוך להחזרת הלוואותיו של הולצמן (הכוונה היא למר יוסף הולצמן, אחד מבעלי המניות של של"ב - ג'ט"ל) (הדגשה שלי -ג'ט"ל)
?". ייאמר, שאחת ההלוואות, אשר העמיד יוסף הולצמן לנתבעת ניתנה באמצעות חברה בשליטתו בשם "עציון". לפי עדותו של פרברי בחקירתו הנגדית בפני ביום 10.11.04, "ייתכן שבזמן הגשת תביעתו של"ב הייתה חייבת לחב' עציון כמליון ש"ח" (עמ' 2 שורות 8-9 לפרטיכל).
במקביל לתביעתו זו של פרברי נגד של"ב התנהלו הליכים אחרים בין בעלי-הדין (פרברי ושל"ב) וביניהם הליך בבית-המשפט המחוזי הנכבד בבאר-שבע (להלן, "ההליך המחוזי"). בהליך המחוזי ניתנה החלטה על-ידי כב' הנשיא גלעדי (נ/3), בה ציווה, שעד להחלטה אחרת תוכל של"ב לשלם מתוך הכספים ברשותה רק את החובות השוטפים לבנק איגוד לישראל בע"מ סניף באר-שבע עד לסילוק כל יתרת חובתה לבנק הנ"ל. עוד הורה כב' הנשיא גלעדי בהחלטתו הנ"ל, כי בשלב הזה לא תעביר של"ב מן הכספים הפנויים שלה לחברת "עציון". לבסוף, הורה הנשיא הנכבד, כי בסוף כל חודש תעביר של"ב באמצעות רואה החשבון שלה לפרברי צילום, המפרט את כל תקבוליה, שנתקבלו, ואת כל הוצאותיה, אשר שולמו. החלטה זו (נ/3) הולידה שתי בקשות. לאחר סילוק חובה של של"ב לבנק איגוד לישראל בע"מ פנתה של"ב לבית-המשפט המחוזי הנכבד בבאר-שבע בבקשה, לשנות את החלטתו של כב' הנשיא גלעדי (נ/3), האוסרת עליה לשלם את חובה לחברת "עציון". גם פרברי פנה לבית-המשפט המחוזי הנכבד בבקשה לפי פקודת בזיון בית-המשפט בהלינו על כך, שלא הועברו אליו דיווחים כספיים בהתאם להחלטת כה' הנשיא גלעדי (נ/3), ושבניגוד להחלטתו הנ"ל הועברו כספים משל"ב ל"עציון" (סעיף 2 לנ/2). משכבר פרש כב' הנשיא גלעדי לגמלאות נידונו בקשות אלו במאוחד בפני כב' השופטת ברקאי בהחלטתה מיום 19.4.04 (נ/2). בהחלטתה הנ"ל כתבה כב' השופטת ברקאי בחלק הרלוונטי לענייננו כדלקמן:
"9.
סילוק החובות
אין חולק כי חברת עצמון (צ.ל. "עציון" - ג'ט"ל) העמידה הלוואה לחברת "של"ב, אשר יתרתה עובר לזמנים הרלוונטיים לבקשה, עמדה על סכום הקרוב למליון ש"ח.
פרברי אישר כי פרעון החוב לחברת עצמון קודם לכל חוב של חברת "שלב" כלפיו, מאחר והוא אף ערב לפרעון הלוואה זו ולצורך כך אף משכן את מניותיו בחברת "שלב", מניות אשר חולטו בשל אי עמידה בפרעון ההלוואה..." (ההדגשה שלי - ג'ט"ל).
לטעם הנתבעת, בקביעת כב' השופטת ברקאי בהחלטה (נ/2), שפרברי אישר את קדימות חובה של של"ב ל"עציון" על פני חובה של של"ב כלפיו, נוצר השתק פלוגתא, שיש בו, כדי להכריע בשאלה, העומדת לדיון בתביעה זו: האם המועד להחזרת ההלוואה הנוספת, שהלווה פרברי לשל"ב, כפוף להחזרת ההלוואה, שהעמיד יוסף הולצמן לשל"ב באמצעות חברת "עציון"?
ב. בטרם תיבחנה טענות הצדדים ראוי להניח את היסוד להגדרת השתק הפלוגתא. ב - ע"א 246/66, 247
קלוז'נר, ואח' נ'
שמעוני ;
שמעוני נ'
קלוז'נר, ואח', פ"ד כ"ב (2) 561, 584 (מול האות "א") קבע כב' הנשיא אגרנט:
"באם במשפט הראשון הועמדה במחלוקת שאלה עובדתית מסויימת, שהיתה חיונית לתוצאה הסופית, והיא הוכרעה שם, בפירוש או מכללא, כי אז יהיו אותם בעלי-הדין וחליפיהם מושתקים מלהתדיין לגביה מחדש במשפט השני, חרף אי-הזהות בין העילות של שתי התביעות. העיקר הזה ידוע בשם
eadem
questio
ויש המכנים אותו בשם "השתק עקיף" (
collateral estoppel
) או "השתק פלוגתא" (
issue estoppel
) ".
טענות התובע וטענותיה הנגדיות של הנתבעת
2. א. בתגובה לטענת של"ב, שקיים השתק פלוגתא על בסיס ההחלטה (נ/2)
בהליך המחוזי העלה פרברי את נימוקיו, מדוע אין לפנינו השתק פלוגתא. לפי פרברי, משלא נטען השתק הפלוגתא בכתב ההגנה המתוקן, ומשלא הסכים התובע להרחבת החזית בעת הישיבה ביום 10.11.04, כשנחקר בחקירה נגדית על אודות משמעותה של נ/2 (הרי, לפי טענת פרברי, הוא התנגד להעלאת טענת השתק הפלוגתא בהודעתו מיום 29.12.04, אשר הגשתה נתחייבה בהחלטת בית-המשפט מיום 10.11.04), ומשלא הועלתה טענת השתק הפלוגתא בהזדמנות הראשונה, דין טענת השתק הפלוגתא להידחות (סעיפים 1.1, 1.2, 1.4 ו - 1.6 לסיכומי התובע). לפי הנטען, העלאת טענת השתק הפלוגתא שלא באמצעות כתבי הטענות מנעה מן התובע להביא בפני בית המשפט את כתבי הטענות מן ההליך המחוזי ונעשתה בחוסר תום לב (סעיפים 2.1 ו - 2.2 לסיכומי התובע). מנגד טענה הנתבעת, שהיא העלתה את טענת השתק הפלוגתא בהזדמנות הראשונה, שהרי החלטת כב' השופטת ברקאי ניתנה ביום 19.4.04 ובישיבה הבאה של בית-משפט זה, שנוהלה לאחר מכן (ביום 10.11.04), כבר הועלתה טענת השתק הפלוגתא (סעיף 26 לסיכומי הנתבעת). לפי הנתבעת, אמנם, לא נטענה טענת השתק הפלוגתא בכתבי טענותיה, אך הורחבה החזית, כשנחקר התובע ביחס לטענת השתק הפלוגתא הן בחקירה הנגדית והן בחקירה החוזרת בישיבה ביום 10.11.04 (סעיפים 26 ו - 32 לסיכומי הנתבעת).
ב. התובע טען, שכאשר בעת הגשת כתב ההגנה המתוקן, טרם ניתנה החלטתה של כב' השופטת ברקאי (נ/2), היה על הנתבעת לעתור לעיכוב ההליכים בתיק זה בשל
lis alibi pendens כבר בעת תחילת ההליכים בפני כב' השופטת ברקאי, ומשלא עשתה כן אינה רשאית להעלות טענת השתק פלוגתא בשלב הזה של ההליכים לפנינו (סעיף 1.8 לסיכומי הנתבעת). מנגד טענה הנתבעת, שנוכח ההבדל בין מהות ההליך בבית-המשפט המחוזי הנכבד (בקשה על בסיס פקודת בזיון בית-המשפט) ובבית-משפט זה (תובענה כספית), לא היה המקום לבקש עיכוב הליכים משום lis alibi pendens (סעיף 14 לסיכומי התגובה של הנתבעת).
ג. פרברי טען, שכב' השופטת ברקאי התייחסה להודאתו, וכי ממצא על בסיס ההודיה אינו יוצר השתק פלוגתא (סעיף 1.9 לסיכומי התובע). לטענה זו לא השיבה הנתבעת.
ד. לפי טענת פרברי, אין ההחלטה בהליך ביניים מהווה השתק פלוגתא, כי היא מבוססת על ראיות לכאוריות בלבד וניתנת לשינוי (סעיף 3.3 לסיכומי התובע). לדידי הנתבעת, החלטת כב' השופטת ברקאי אינה החלטת ביניים לפי מהותה, שהרי היא הביאה את ההליך בגין בזיון בית-המשפט לסיומו. לפי הנתבעת, גם ידוע, שהמבחן להיות החלטה החלטת ביניים הוא מבחן מהותי (סעיפים 17 ו - 18 לסיכומי התגובה של הנתבעת).
ה. טען התובע, שהחלטת כב' השופטת ברקאי ביחס לקדימות חובה של של"ב ל"עציון" על פני חובה של של"ב כלפיו אינה אלא obiter dictum, שהרי שאלת קדימות החובות לא הועמדה להכרעה על-פי טענות הצדדים בהליך המחוזי וגם לא היתה נחוצה להכרעה בהליך הנ"ל (סעיפי 16.1, 16.2, 16.4, 16.5, 16.6, 16.8, 17, 19, ו- 20 לסיכומי התובע). לעומת זאת טענה הנתבעת, שבמסגרת הבקשה לפי פקודת בית-המשפט, הועמדה בפני כב' השופטת ברקאי שאלת קדימות החובות, לאמור אם לאחר סילוק חובה של של"ב לבנק איגוד מותר לה לשלם את חובה ל"עציון" בטרם תשלם את חובה לפרברי. נטען, שההכרעה בנושא קדימות החובות היתה נחוצה לצורך ההכרעה בבקשה בנושא בזיון בית-המשפט (סעיפים 21, 23 ו - 24 לסיכומי התגובה של הנתבעת).
האם קיים השתק פלוגתא במקרה דנן?
3. ניתן להשאיר את מרבית טענותיו של פרברי לעת מצוא, שכן יש באחת מטענותיו, כדי להכריע את סוגיית השתק הפלוגתא במקרה דידן. לצורך ההכרעה נראה בדברי כב' השופטת ברקאי ב -נ/2 ש"
פרברי אישר כי פרעון החוב לחברת עצמון (צ.ל. "עציון" -ג'ט"ל)
קודם לכל חוב של חברת "שלב" כלפיו..." קביעת ממצא. אם כן, לכאורה, המדובר בממצא, שלא נקבע על רקע מחלוקת עובדתית בין הצדדים, אלא שנקבע על-פי הודאתו של פרברי. בענין זה כתבה פרופ' נינה זלצמן כדלקמן:
"... האם ממצא שקבע בית-המשפט בעקבות הודאתו של בעל-הדין הנתבע... בטענה כלשהי של התובע משתיק את הנתבע בהתדיינות אחרת בין בעלי-הדין שאינה מבוססת על אותה עילה, מלהעלות טענה סותרת? התשובה, כך נראה לנו, צריכה להיות שלילית. הודאה זו... יש לראותה כהודאה בטענה לצורך אותה תובענה בלבד... מבחינת כלל השתק-הפלוגתא, דווקא משום הודאתו של הנתבע... לא הועמדה כלל מחלוקת בין בעלי-הדין ביחס לאותה הטענה, כלומר, לא קמה פלוגתא, וממילא לא התקיימה, במסגרת התובענה הראשונה, הדרישה להתדיינות בפעול בין בעלי-הדין באותה פלוגתא שלגביה נטענת, בתובענה אחרת בין אותם הצדדים, טענת ההשתק. ממילא אף אין לומר, כי הכרעת בית-המשפט בתובענה הראשונה ניתנה בדרך של קביעת ממצא על-יסוד הבירור ההוכחתי והטענות שהשמיעו בעלי-הדין לפניו באותה פלוגתא. בית-המשפט רק נדרש ליתן את אישורו, לצורך אותה תובענה, לטענת התובע, שלא הוכחשה על-ידי הנתבע..." [נ' זלצמן,
מעשה בית-דין בהליך אזרחי (1991) 181-182].
אלמנט ההסמכה, המונעת מהודאת בעלי-דין לשמש השתק פלוגתא בהליך אחר קיים גם אם המודה בטענת יריבו הוא התובע.