1. המשיב בבקשה דנן (שיכונה להלן: "
המבקש"), הגיש נגד המבקשת בבקשה דנן (שתוכנה להלן: "
המשיבה"), בקשה לאישור תביעה כתביעה ייצוגית. בבקשה נטען כי המשיבה שווקה סוכריות "טיקטק" (להלן: "
הסוכריות"), שצוין על גביהן שהן כשרות, למרות שאישור הכשרות שלהן פג בסוף שנת 2005, והחל מ-1.1.06 המוצר לא היה כשר עוד.
2. המשיבה בתגובתה טענה כי אין למבקש עילת תביעה, מאחר שהלכה למעשה היו הסוכריות שנמכרו בתקופה הרלבנטית לבקשה - כשרות.
המבקש השיב לטענות אלה. לתשובתו צורפו, תצהיר של הרב לסרי ושתי חוות דעת, וכן תצהיר של המבקש.
3. בבקשה הנוכחית, עותרת המשיבה כי בית המשפט יוציא מהתשובה ראיות חדשות שצורפו אליה, וימחק ממנה את כל הטיעונים הנסמכים על ראיות אלה. המשיבה אף עותרת למחיקת סעיפים מהתשובה, המהווים שינוי חזית.
דיון
4. כידוע, בקשה לאישור תביעה ייצוגית היא הליך מורכב וחשוב, בו בית-המשפט בוחן שורה ארוכה של שאלות עובדתיות ומשפטיות הנוגעות לתובענה ולאישורה, והוא עשוי להכריע את גורל התביעה הייצוגית (רע"א 8562/06
פופיק נ' פז גז (טרם פורסם; להלן: "
ענין פופיק")).
בבקשה כגון הבקשה הנוכחית, על בית המשפט להביא בחשבון את חשיבתו של הליך התביעה הייצוגית, את חשיבות הבקשה לאישור תביעה כתביעה ייצוגית, ואת העובדה כי חשוב שבית המשפט יוכל לפסוק במכלול הנושאים השנויים במחלוקת בין הצדדים במסגרת התביעה.
(ר' החלטתי בת.א. (ת"א) 1200/96
בנק לאומי לישראל נ. אלבז, פורסם בנבו, להלן: "
ההחלטה בענין אלבז").
5. ככלל, הרשות להגיב לתשובת המשיב נועדה לאפשר למבקש להשיב לטענות, אשר לא ניתן ולא צריך היה לציין אותן מלכתחילה בבקשה המקורית. לכן, אין לכלול בתשובה פרטים ונושאים חדשים שהיה מקום להעלותם מלכתחילה בבקשה המקורית.
יחד עם זאת, וכפי שציינתי בהחלטה בענין
אלבז, גם כאשר מדובר בנתונים וטענות חדשים, שהיה על המבקש להעלותם במסגרת הבקשה המקורית, יש מקום לבדוק האם מן הראוי לאפשר למבקש להעלות טענות חדשות אלה, כדי לאפשר
בירור אמיתי ומלא של המחלוקת בין הצדדים.
על בית המשפט לנקוט גישה מקלה יותר כאשר מדובר בתובע ייצוגי, אשר הגיש בקשה לאישור תביעה ייצוגית בעלת תשתית עובדתית ומשפטית נאותה, לעומת תובע שהגיש לכתחילה תביעה לקויה, נעדרת תשתית, והוא מבקש לתקן את הליקויים הבסיסיים בה במסגרת התשובה.
6. יוער בהקשר זה, כי סעיף 8ג'(2) לחוק תובענות ייצוגיות התשס"ו - 2006, קובע כי בית המשפט רשאי להורות על החלפת תובע ייצוגי, בין היתר אם מצא כי יש מקום להחליף את התובע המייצג או את בא כוחו.
מהוראתו של סעיף 8ג' הנ"ל, ניתן ללמוד כי המחוקק התכוון להנחות את בית המשפט לשים את הדגש על השאלה האם קיימת לכאורה עילת תביעה ראויה לבירור של הקבוצה. אם התשובה חיובית - הרי שבית המשפט צריך לנסות להביא את הנושא לבירור. לכן, ככלל, ליקוי מסוים בניסוחה של הבקשה הראשונית לאישור התביעה כייצוגית, איננו צריך למנוע את בירור המחלוקת בין הצדדים - אם בית המשפט מצא כי מדובר במחלוקת הראויה לבירור.
7. המשיבה טענה כי הבקשה לאישור תובענה ייצוגית דנן נעדרת תשתית ראייתית, ונשענת על כתבה עיתונאית. המשיבה מפנה להלכת פופיק שם נקבע כי "
יש לשרש את התופעה של בקשות לאישור תובענה ייצוגית שמוגשות ללא תשתית ראייתית ראויה, כגון בקשות המוגשות על בסיס כתב בעיתון ותו לא..."
עוד טענה המשיבה בתגובה לתשובת המבקש, כי אם הבקשה הנוכחית תדחה, יועבר מסר תובעים ייצוגיים עתידיים לפיו תובע ייצוגי יכול כשיטה להגיש בקשה נבובה, חסרת כל ראיה, ולהחביא את ראיותיו עד לשלב התשובה לתגובה. רק אז, לאחר שנחשף לגרסת ההגנה, יוכל התובע להחליט מה לטעון ואילו ראיות להביא.
המשיבה טענה כי הבקשה דנן היא לקויה ונעדרת תשתית. לכן, ולאור ההבחנה שנערכה בענין
אלבז, יש לנקוט גישה מחמירה כנגד המבקש, ולא להתיר לו לתקן את הליקויים בבקשתו במסגרת התשובה.
8. כפי שיפורט להלן, אני סבורה כי אין מקום לקבל את הבקשה, הן משום שחלק מהעניינים נושא הבקשה מהווים תגובה של המבקש לנושאים שהועלו על ידי המשיבה בתשובתה לבקשת האישור, והן משום שהבקשה המקורית כפי שהוגשה, מעלה שאלה ראויה לבירור משפטי.
אני סבורה כי הבקשה דנן איננה מסוג הבקשות שהוגשו ללא כל תשתית ראויה, ובאופן רשלני. כמו כן, לאור סוג הראיות שצורפו על ידי המבקש בתגובתו - חווות דעת שבמהותן הובאו כמענה לטענות המבקשת - אין מדובר במבקש שהחביא את ראיותיו עד לאחר שייחשף לגרסת ההגנה.
חוות הדעת
9. המבקש טען בבקשה המקורית כי האישור שהוטבע על הסוכריות לפיו הן כשרות, היה מוטעה, משום שלסוכריות לא היה הכשר.