בש"א, א
בית המשפט המחוזי בתל אביב
|
001012-02,23688-04
13/05/2005
|
בפני השופט:
ברון צפורה
|
| - נגד - |
התובע:
1. המועצה הישראלית לצרכנות
2. היועץ המשפטי לממשלה
עו"ד זאב ש.פרידמן
עו"ד יוסי ברג
עו"ד אורית וינשטיין מפמת"א
|
הנתבע:
1. בועז יפעת
2. דב וינר
3. ברכה חפר
4. מאירה וינר
5. יצחק חפר
6. עדנה סגרמן
7. דלק מוטורס בע"מ
8. סוכנויות מכוניות לים התיכון בע"מ
9. יוניברסל מוטורס ישראל בע"מ
10. כלמוביל בע"מ
11. מכשירי תנועה בע"מ
12. טלקאר חברה בע"מ
13. כל מוטר בע"מ
עו"ד ש. ארליך
עו"ד צ' אגמון
עו"ד א. טמייצר
עו"ד ש. אוסלנדר
עו"ד ר' בכר
עו"ד ח. צדוק ושות'
עו"ד כספי
עו"ד ר' בכר
|
| החלטה |
העובדות הצריכות לעניין:
במהלך שנת 2002 הוגשו על ידי המשיבים 1-6 (להלן: "
התובעים הייצוגיים") תובענות ובקשות לאישורן כתובענות ייצוגיות נגד המשיבות 7-13, כולן יבואניות רכב (להלן: "
יבואניות הרכב"). לטענת התובעים הייצוגיים, כתוצאה מהסכמים שבין יבואניות הרכב לבין המוסכים המורשים מטעמן, חויבו המוסכים המורשים להשתמש בחלפים מקוריים הנרכשים אך ורק מאת יבואניות הרכב כתנאי להיותם מוסך מורשה. כתוצאה מחיובם של רוכשי הרכבים בביצוע טיפולים במהלך תקופת האחריות רק במוסכים מורשים של יבואניות הרכב, כתנאי לתוקפה של האחריות, נוצרו הסדרים כובלים, אשר הניזוקים מהם הם התובעים הייצוגיים, אשר נאלצו לשלם מחיר גבוה יותר על טיפולים ברכבם גם כאשר בוצעו טיפולים אשר לא היו מכוסים על ידי האחריות.
עילות תביעה נוספות מכוחן הוגשו התובענות היו הטעייה לפי חוק הגנת הצרכן, התשמ"א- 1981(להלן: "
חוק הגנת הצרכן") ועשיית עושר ולא במשפט.
הדיון בתובענות הייצוגיות אוחד.
בעקבות מו"מ לפשרה שהתנהל במשך מספר חודשים ואף כלל הליך של גישור בפני עו"ד רם כספי, הגיעו הצדדים לידי פשרה. ביום 6.9.04 פנו הצדדים לבית המשפט, הגישו את הסכם פשרה וביקשו את בית המשפט לאשרו וליתן לו תוקף של פסק דין.
ביום 23.9.04 ניתן על ידי פסק דין המאשר את הסכמי הפשרה בין הצדדים. במסגרת פסק הדין קבעתי כדלקמן:
"עיינתי בבקשה בהסכמה למתן תוקף של פסק דין להסכם הפשרה שנחתם ע"י כל אחד מהתובעים בת.א. 1012/02 עד 1018/02 וע"י ב"כ כל הנתבעים בתיקים הנ"ל.
לפי בקשתי צרפו ב"כ הצדדים פרוט כל הנתונים לרבות סכומי התביעה בכל אחת משבע התביעות הייצוגיות, מספר חברי הקבוצה בכל תביעה, הנזק שנגרם לחברי כל קבוצה והנזק לכל תובע ייצוגי בכל תיק. כמו כן צויין שכ"ט עו"ד שהוסכם ע"י הצדדים בכל תיק. (הודעה זו סומנה על ידי באות "א").
הסכמי הפשרה הינם סבירים והוגנים ועונים לתביעות התובעים הייצוגיים. התובעים הייצוגיים חתמו כאמור על הסכמי הפשרה וחתימתם מאשרת כי הם מודעים לתוכן ההסכם שהושג ולסכומים שנקבעו בו."
ביום 28.10.04 הגישה המבקשת (להלן: "
המועצה לצרכנות") בקשה לעיון בהסכמי הפשרה ובכתבי בי הדין הרלבנטיים. לאחר שנעניתי לבקשתה, הגישה המועצה לצרכנות ביום 9.11.04 בקשה שכותרתה "
הודעה דחופה מטעם המועצה הישראלית לצרכנות", במסגרתה הביעה את החשש כי הסכם הפשרה אושר על סמך גילוי לא נאות ותוך פגיעה בציבור.
המדובר, למעשה, בבקשה לביטול פסק הדין אשר במסגרתו ניתן תוקף להסדר הפשרה.
ביום 15.12.04 התקבלה תגובתם של התובעים הייצוגיים, במסגרתה התנגדו לבקשה מטעמים שפרטו.
גם יבואניות הרכב התנגדו לבקשה.
ביום 14.2.05 התקבלה עמדתו של היועץ המשפטי לממשלה, לפיה הסכם הפשרה לוקה בפגמים משמעותיים, אין בו משום פיצוי ממשי לקבוצה ועל כן איננו בגדר הסכם ראוי והוגן.
ביום 15.3.05 התנהל בפני דיון בבקשה. לאחר שמיעת הצדדים הוחלט כי הצדדים ינסו להגיע להסדר שיהיה מקובל על כל ב"כ הצדדים בשיתוף עם ב"כ המועצה לצרכנות והיועץ המשפטי לממשלה.
ביום 14.4.05 התנהל דיון נוסף במסגרתו הודיעו הצדדים, כי ניסיון הפשרה לא צלח.
ביום 19.4.05 הודיעה המועצה לצרכנות כי היא מפסיקה כל פעילות משפטית אקטיבית בתיק שבכותרת עקב קשיים תקציביים, תוך שהיא מודיעה כי היא אינה מבקשת את סגירת הבקשה שבנדון, עקב הצטרפות היועץ המשפטי לממשלה להליכים דנן (להלן: "
ההודעה").
הן התובעים הייצוגיים והן יבואניות הרכב ביקשו למחוק את בקשת המועצה לצרכנות עקב ההודעה.
ביום 3.5.05 התקבלה תגובת היועץ המשפטי לממשלה להודעה, לפיה משהתבקשה והוגשה עמדת היועץ המשפטי לממשלה, הרי שעמדה זו הינה עצמאית ועומדת בזכות עצמה, ללא קשר להמשך מעורבותה של המועצה לצרכנות בהליכים דנן.