החלטה בתובענה לפירוק שיתוף בדירת אימם המנוחה של הצדדים - יורשי הזכויות בדירה

לפני תובענה לפירוק שיתוף בדירת אימם המנוחה של הצדדים, יורשי הזכויות בדירה. הצדדים מסכימים למתן צו מיידי לפירוק השיתוף אולם חלוקים אשר לאופן פירוק השיתוף.

          תמצית העובדות הצריכות לעניין:

1. הצדדים הינם ילדיה ויורשיה של המנוחה, הגב' ל.ש ז"ל (להלן: "המנוחה"), אשר הלכה לבית עולמה ביום 12.09.12. ביום 16.01.18 ניתן צו לקיום צוואת המנוחה מיום 05.11.07.    
2. יצויין כי למנוחה היה בן נוסף אשר הלך לעולמו ביום 15.02.17. לאחר שילדי המנוח הסתלקו מחלקם בעזבון לטובת אחות המנוח – התובעת, ניתן ביום 11.10.18 צו ירושה אחר בנה המנוח של המנוחה לפיו התובעת הינה היורשת של עזבון אחיה המנוח.
3. המנוחה הינה הבעלים הרשום בדירה ברח' ***** ב**** , הידועה כגוש ******חלקה ***(להלן "הדירה"), בהתאם לאישור רישום זכויות בעמידר והודעה על רישום זכויות ברמ"י.
4. בדיון שנערך ביום 3.3.19 הביעו הצדדים הסכמתם למתן צו לפירוק שיתוף מידי בדירה. הצדדים חלוקים אשר לאופן הפירוק.

     בעוד התובעת והנתבעת 2 מבקשות לבצע את הפירוק בדרך של מכירתה לצד ג' המרבה במחיר, ביקשה הנתבעת  1 לבצע את פירוק השיתוף בדרך של התמחרות בין יורשים, ולמכור ליורש המרבה במחיר. 

פירוק שיתוף בהתאם להוראות חוק הירושה:

5. סעיף 1 לחוק הירושה קובע כי " במות אדם עובר עזבונו ליורשיו", סעיף זה אינו מקנה ליורש בשלב זה, שבין מועד הפטירה לבין חלוקת העיזבון, זכויות מוגדרות ומסוימות בעיזבון. בשלב זה ועד למועד חלוקת העיזבון אין ליורשים, אלא חלק בכלל העיזבון ולא בנכס מסוים.
6. בהתאם לפסיקה עקרון הנפילה המיידית הקבוע בסעיף 1 לחוק הירושה, אינו מקנה לאף יורש זכות בנכס ספציפי, כל עוד לא חולק העיזבון (עמש (י-מ)49602-02-14 ר' א' א' נגד עזבון המנוחה ח'ס'א'א' (2017) וההפניות שם).
7. מועד חלוקת העיזבון היא "הנקודה הגיאומטרית של מעבר הקניין מקניין משותף באגד נכסים לקניין פרטי של היורש. להגדרת מועד חלוקת העיזבון חשיבות בדיני קניין, באשר במועד זה היורש הופך לבעל קניין פרטי" (תמ"ש (טב) 14335-03-09 פלונית ז"ל נ' האפוטרופוס הכללי במחוז חיפה והצפון (2011), תמ"ש (ת"א) 58790/97 אלי חנינה נ' משה שמחה (19/08/2001)).
8. מועד מתן צו ירושה/צו קיום צוואה איננו מועד חלוקת העיזבון. הצו הוא דקלרטיבי בלבד ואיננו מקנה זכות בנכס ספציפי ( ר' תמ"ש (ת"א) 58790/97 הנ"ל). צו ירושה מצהיר על שמות היורשים ושיעור חלקו של כל אחד מהם בעיזבון, ואין בו כל התייחסות להיקף נכסי המנוח ולחלוקת נכסים מסוימים בין היורשים (ע"א 12/83 עמרם נ' עמרם, פ"ד לח(3) 556).
9. המעבר בין קניין משותף של כלל היורשים, לבין קניין פרטי של כל יורש, נעשה אך ורק לאחר חלוקת העיזבון על פי סימן ד' לפרק השישי לחוק הירושה, בין אם בדרך של עריכת הסכם חלוקה בין כלל היורשים בהתאם לסעיף 110 לחוק הירושה ובין אם בדרך של מתן צו חלוקה ע"י בית המשפט (סעיף 111 לחוק הירושה. על השאלה האם הסכם חלוקת עזבון של נכסי מקרקעין חלה דרישת הכתב שבסעיף 8 לחוק המקרקעין ר' תמ"ש 65963-12-14 ז נ' עע (01.10.18) וההפניות שם.
10. סעיף 111 לחוק קובע כדלקמן: