החלטה בתובענה לפירוק שיתוף בדירת אימם המנוחה של הצדדים - יורשי הזכויות בדירה

לפני תובענה לפירוק שיתוף בדירת אימם המנוחה של הצדדים, יורשי הזכויות בדירה. הצדדים מסכימים למתן צו מיידי לפירוק השיתוף אולם חלוקים אשר לאופן פירוק השיתוף.

          תמצית העובדות הצריכות לעניין:

1. הצדדים הינם ילדיה ויורשיה של המנוחה, הגב' ל.ש ז"ל (להלן: "המנוחה"), אשר הלכה לבית עולמה ביום 12.09.12. ביום 16.01.18 ניתן צו לקיום צוואת המנוחה מיום 05.11.07.    
2. יצויין כי למנוחה היה בן נוסף אשר הלך לעולמו ביום 15.02.17. לאחר שילדי המנוח הסתלקו מחלקם בעזבון לטובת אחות המנוח – התובעת, ניתן ביום 11.10.18 צו ירושה אחר בנה המנוח של המנוחה לפיו התובעת הינה היורשת של עזבון אחיה המנוח.
3. המנוחה הינה הבעלים הרשום בדירה ברח' ***** ב**** , הידועה כגוש ******חלקה ***(להלן "הדירה"), בהתאם לאישור רישום זכויות בעמידר והודעה על רישום זכויות ברמ"י.
4. בדיון שנערך ביום 3.3.19 הביעו הצדדים הסכמתם למתן צו לפירוק שיתוף מידי בדירה. הצדדים חלוקים אשר לאופן הפירוק.

     בעוד התובעת והנתבעת 2 מבקשות לבצע את הפירוק בדרך של מכירתה לצד ג' המרבה במחיר, ביקשה הנתבעת  1 לבצע את פירוק השיתוף בדרך של התמחרות בין יורשים, ולמכור ליורש המרבה במחיר. 

פירוק שיתוף בהתאם להוראות חוק הירושה:

5. סעיף 1 לחוק הירושה קובע כי " במות אדם עובר עזבונו ליורשיו", סעיף זה אינו מקנה ליורש בשלב זה, שבין מועד הפטירה לבין חלוקת העיזבון, זכויות מוגדרות ומסוימות בעיזבון. בשלב זה ועד למועד חלוקת העיזבון אין ליורשים, אלא חלק בכלל העיזבון ולא בנכס מסוים.
6. בהתאם לפסיקה עקרון הנפילה המיידית הקבוע בסעיף 1 לחוק הירושה, אינו מקנה לאף יורש זכות בנכס ספציפי, כל עוד לא חולק העיזבון (עמש (י-מ)49602-02-14 ר' א' א' נגד עזבון המנוחה ח'ס'א'א' (2017) וההפניות שם).
7. מועד חלוקת העיזבון היא "הנקודה הגיאומטרית של מעבר הקניין מקניין משותף באגד נכסים לקניין פרטי של היורש. להגדרת מועד חלוקת העיזבון חשיבות בדיני קניין, באשר במועד זה היורש הופך לבעל קניין פרטי" (תמ"ש (טב) 14335-03-09 פלונית ז"ל נ' האפוטרופוס הכללי במחוז חיפה והצפון (2011), תמ"ש (ת"א) 58790/97 אלי חנינה נ' משה שמחה (19/08/2001)).
8. מועד מתן צו ירושה/צו קיום צוואה איננו מועד חלוקת העיזבון. הצו הוא דקלרטיבי בלבד ואיננו מקנה זכות בנכס ספציפי ( ר' תמ"ש (ת"א) 58790/97 הנ"ל). צו ירושה מצהיר על שמות היורשים ושיעור חלקו של כל אחד מהם בעיזבון, ואין בו כל התייחסות להיקף נכסי המנוח ולחלוקת נכסים מסוימים בין היורשים (ע"א 12/83 עמרם נ' עמרם, פ"ד לח(3) 556).
9. המעבר בין קניין משותף של כלל היורשים, לבין קניין פרטי של כל יורש, נעשה אך ורק לאחר חלוקת העיזבון על פי סימן ד' לפרק השישי לחוק הירושה, בין אם בדרך של עריכת הסכם חלוקה בין כלל היורשים בהתאם לסעיף 110 לחוק הירושה ובין אם בדרך של מתן צו חלוקה ע"י בית המשפט (סעיף 111 לחוק הירושה. על השאלה האם הסכם חלוקת עזבון של נכסי מקרקעין חלה דרישת הכתב שבסעיף 8 לחוק המקרקעין ר' תמ"ש 65963-12-14 ז נ' עע (01.10.18) וההפניות שם.
10. סעיף 111 לחוק קובע כדלקמן:

"באין הסכם בין היורשים יחולקו נכסי העזבון ביניהם על פי צו בית המשפט.

(ב) מנהל העזבון יביא לפני בית המשפט תכנית לחלוקת הנכסים.

(ג) הורה המוריש בצוואתו כיצד יחולקו נכסי העזבון בין היורשים, ינהג בית המשפט לפי הוראות הצוואה, זולת אם שוכנע, מטעמים שיירשמו, שהיו סיבות מיוחדות לסטות מהן; באין הוראות כאלה בצוואת המוריש, ינהג בית המשפט לפי הכללים שבסעיפים 112 עד 117."  

11. חלוקה זו של נכסי עזבון בהתאם לחוק הירושה שונה מאופן פירוק שיתוף בין שותפים במקרקעין (שנעשה ע"פ הוראות סימן ב' לפרק ה בחוק המקרקעין).
12. לעניין זה ראה דבריו של פרופ' י' ויסמן, בספרו דיני קניין בעלות ושיתוף 1997 (עמ' 311, 315): "אינה דומה חלוקת נכסי עיזבון בין יורשים לחלוקת נכס שבבעלות משותפת שלא בין יורשים... בחלוקה של נכסי עזבון משותפים, הנעשית על פי הוראות חוק הירושה, תשכ"ה-1965, נקט המחוקק עמדה שונה מזו שנקט בחוק [המקרקעין]. ליורשים הוענקה זכות קדימה ברכישת נכסי העיזבון, בטרם יועמדו הנכסים למכירה פומבית", בהתאם להוראת סעיף 113 לחוק הירושה.  
13. ההבדל בין פירוק שיתוף במקרקעין לפי חוק המקרקעין לבין חלוקת מקרקעין הנכללים בעיזבון לפי חוק הירושה, הוסבר בהרחבה בעמ"ש 49602-02-14  ר' א' א' נ' עיזבון המנוחה ח' ס' א' א' , 2017:

"בפירוק שיתוף לפי חוק המקרקעין, כאשר לא ניתן לבצע חלוקה בעין (לפי סעיף 39 לחוק) או רישום של המקרקעין כבית משותף (לפי סעיף 42), ברירת המחדל היא לפרק את השיתוף "בדרך של מכירת המקרקעין וחלוקת הפדיון" (סעיף 40(א)); אם כי, כאמור לעיל, עדיין מוקנה לבית המשפט שיקול דעת להורות על מכירה שאינה פומבית אלא מכירה הנעשית בדרך יעילה וצודקת אחרת, ובכלל זה התמחרות פנימית בין השותפים (סעיף 40(ב)). לעומת זאת, כאשר בית המשפט נדרש לחלק נכס (לרבות נכס מקרקעין) בין יורשים לפי חוק הירושה, קיים בחוק גופו שלב נוסף, המהווה מבחינת סדר העדיפויות שלב ביניים בין החלוקה בעין (לפי סעיף 112) לבין המכירה החיצונית של הנכס (לפי סעיף 113(ב)). שלב ביניים זה קבוע בסעיף 113(א) לחוק, לפיו: "נכס שאינו ניתן לחלוקה ונכס שעל ידי חלוקה היה מאבד שיעור ניכר מערכו... יימסר ליורש המרבה במחירו, ובלבד שלא יפחת ממחיר השוק". הוראה זו ייחודית לחוק הירושה, שהלוא בפירוק שיתוף לפי חוק המקרקעין לא קיים שלב ביניים דומה (ע"א 199/69 מלמד נ' הווארד, פ"ד כג(2) 210, 220; ד"נ 27/69 מלמד נ' הווארד, פ"ד כד(1) 39, 41). בפירוק שיתוף במקרקעין, דרך המלך למכירת הנכס (אם לא ניתן לחלקו בעין או על ידי רישום בית משותף) היא המכירה הפומבית, וסטייה ממנה מסורה לשיקול דעת בית המשפט. לעומת זאת, כאשר נכזבה התוחלת לחלק את נכס העיזבון בעין לפי סעיף 112 לחוק הירושה, רכישת הנכס על ידי אחד היורשים אינה מסורה לשיקול דעת בית המשפט, אלא בידיו של כל יורש החפץ בכך זכות מוקנית לביצוע החלוקה בדרך של רכישת הנכס במחיר מרבי מבין המחירים שהציעו יתר היורשים, ולא מתחת למחיר השוק, כמצוות סעיף 113(א) לחוק."

14. בהתאם לכך, נפסק לאחרונה בתמ"ש (ת"א) 44348-10-16 א' מ' נ' א' מ' 2018, כי "בפירוק שיתוף במקרקעין דרך המלך למכירת הנכס היא המכירה הפומבית וסטייה ממנה מסורה לשיקול דעתו של בית המשפט, לעומת זאת בפירוק שיתוף על פי חוק הירושה רכישת הנכס על ידי אחד מהיורשים אינה מסורה לשיקול דעת של בית המשפט אלא בידיו של כל יורש הרוצה בכך זכות מוקנית לביצוע החלוקה בדרך של רכישת הנכס במחיר מירבי מבין המחירים שהציעו יתר היורשים ולא מתחת למחיר השוק".

15. בהתאם להוראת סעיף 111 (ג) לחוק הירושה, יש לפנות לנוסח הצוואה. במקרה זה הורתה המנוחה בסעיף 5 לצוואתה מיום 5.11.07 כי "את דירתי ברח' *********והידוע כגוש ******** חלקה **** אני מורישה לילדי היורשים בחלקים שווים, אני מצווה כי למי מהיורשים שירצה תהיה זכות קדימה ברכישת הדירה". (יצויין כי צוואה צויין כי הדירה מצויה בגוש ***חלקה *  אולם בחוו"ד השמאי צויין כי זהו הזיהוי ההסטורי של הדירה).

16. כידוע, במשפט הירושה ישנו עקרון על לפיו כל אדם, קונה חופש לצוות מה ייעשה בעיזבונו, והעיקרון הנגזר ממנו ולפיו מצוּוִים החיים לקיים את דברי המת ורצונו (ע"א 4660/94 היועץ המשפטי לממשלה נ' לישיצקי, (1999). ראו גם דנ"א 7818/00 אהרן נ' אהרוני, 2005) "הירושה על פי צוואה מבטאת את רצון המוריש במידה רבה יותר מירושה על פי דין. הגבלת היורשים לאלו על פי דין סותרת עיקרון יסוד בדיני הירושה." (ראה בע"מ 7861/17 פלוני נ' פלוני 2018).
17. המנוחה הביעה עמדתה הברורה לפיה ילדיה ירשו את הדירה וכי במידה ואחד היורשים ירצה בכך – תהיה לו זכות קדימה ברכישת הדירה. מהוראה זו ניתן להבין כי רצונה של המנוחה היה כי הדירה תימסר לאחד מילדיה.
18. לתוצאה דומה מובילות הוראות סעיפים 112-113 לחוק הירושה:

"112.     נכסי העזבון יחולקו בין היורשים ככל האפשר בעין, בשים לב לתועלת שנכס פלוני עשוי להביא ליורש פלוני ולערך הרגשי שיש לנכס פלוני לגבי יורש פלוני.

113. (א) נכס שאינו ניתן לחלוקה ונכס שעל ידי חלוקה היה מאבד שיעור ניכר מערכו, לרבות יחידה בחקלאות, בתעשיה, במלאכה או במסחר, ולמעט משק חקלאי שסעיף 114 חל עליו - יימסר ליורש המרבה במחירו, ובלבד שלא יפחת ממחיר השוק; הסכום שהציע אותו יורש ייזקף על חשבון המגיע לו מן העזבון, ואם עלה על המגיע כאמור, ישלם היורש את הסכום העודף".

19. כאמור לעיל, פרשנות של סעיפים 112-113 לחוק הינה כי ככל שלא ניתן לחלק את המקרקעין בעין (ובמקרה זה לא נטען כי חלוקה בעין של הנכס אפשרית), כל יורש רשאי לרכוש את הנכס במחיר המירבי מבין המחירים שהציעו שאר היורשים, ובלבד שההצעה לא תפחת ממחיר השוק (במקרה זה – בהתאם לחו"ד השמאי שהוגשה).

לאור האמור לעיל, אני מורה כדלקמן:

20. ניתן בזאת צו מיידי לפירוק השיתוף בדירה, בדרך של מכירת הזכויות בדירה.
21. פירוק השיתוף ייעשה בדרך של עריכת התמחרות פנימית בין היורשים. כל יורש יוכל לרכוש את זכויות היורשים האחרים במחיר המירבי מבין המחירים שיוצעו ע"י שאר היורשים, ובלבד שמחיר זה לא יפחת מהמחיר שצויין בחוות דעת השמאי מר *******. שהוגשה לתיק.
22. תנאי ההתמחרות ייקבעו בהסכמה בין ב"כ הצדדים ויובהרו מראש ליורשים.
23. התובעת תודיע תוך 14 יום האם נדרשת מעורבות שיפוטית נוספת.
24. בהעדר הודעה התיק ייסגר.
25. המזכירות תמציא לצדדים ותעקוב.
26. ניתן לפרסום בהשמטת פרטים מזהים.

ניתנה היום, ג' סיוון תשע"ט, 06 יוני 2019, בהעדר הצדדים.