1. ביום 24.1.08 הגיש התובע (להלן:
"האב") תובענה להפחתת מזונות.
2. בדיון ביום 25.2.09 (להלן:
"הדיון") כאשר מותב זה היה ערוך ומוכן לשמיעת הוכחות, הסתבר כי לאחר מספר דיונים שכבר התקיימו בעבר הגיש האב בקשה למחיקת התובענה.
3. בעת הגשת התובענה האב לא היה מיוצג. עצם הייצוג במהלך ההליכים אינו משנה את המסקנה שהאב הוא זה שניהל את ענייניו המשפטיים לבדו.
4. הנתבעת (להלן:
"האם") לקחה לעצמה ייצוג על ידי עו"ד מלומדת ובעלת יכולת משפטית בתחום ענייני משפחה. התיק התנהל באופן מקצועי וב"כ הנתבעת הכינה את התיק לקיום הדיון.
5. בתחילת הדיון, לאחר שב"כ האם שאלה את האב שאלה אחת, הרהר האב וטען כי מתוך רצון להיטיב עם ילדיו הוא מבקש למחוק את התובענה. ביהמ"ש נעתר לבקשתו. אולם, נותרה בקשת האם לחייב את האב בהוצאותיה של האם.
6. האב טוען שמתקיים מהכנסות בערך כולל של 7,500 ש"ח לחודש. בנוסף לילדיו מנישואיו לאם דנן (2 קטינות) הוא אב לעוד 3 ילדים קטינים מנישואיו השניים אשר בגינם חויב לשלם 2,700 ש"ח מזונות לחודש.
7. המחווה שעשה האב עבור ילדיו בבקשתו למחוק את התובענה הינה צעד נכון ונבון וזאת מאחר וחוב מזונות בגין ילדים נוספים אינו בפני עצמו עילה להקטנת מזונות של ילדיו האחרים (ראה: 381/86
אבין נ' אבין לא פורסם).
8. ב"כ האם טוענת ששכ"ט בעבור שירותיה אשר גבתה מהאם הינו 12,000 ש"ח כולל מע"מ.
9. בקביעת עצם חיוב ההוצאות ושכ"ט עו"ד במקרה דנן, יש להתחשב בעובדה שהאב משלם מזונות לחמישה ילדים.
10. מחד גיסא, שערי ביהמ"ש לענייני משפחה אמורים להיות פתוחים בפני כל מי שחפץ בצדק, אין לנקוט במדיניות שתרתיע פניות לבית המשפט, על אף שמדובר בעתירות גבוליות ביותר. מאידך גיסא, יש לנקוט מדיניות בעניין קביעת הוצאות משפט אשר יגרמו לכל צד לשקול היטב את צעדיו בפניה לערכאת המשפט וגרירת הזולת להליך המשפטי, ולבחון האם קיימת תשתית משפטית ראייתית לסעד המבוקש, אחרת זמן שיפוטי יקר יבוזבז לריק בבקשות סרק (אשר מוגשות לאין ספור גם על ידי עורכי דין) ובתובענות אשר התקווה לקבלת סעד מבוקש הוא אפסי.
11. הפסיקה קבעה מדיניות של קביעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד חייבים להיות קשורים למציאות הכלכלית בניהול משפט. בספרו של כבוד השופט (בדימוס) ד"ר שלמה לוין,
תורת הפרוצדורה האזרחית, מבוא ועקרונות יסוד, תשנ"ט - 1999, נכתב:
"
הדעה אינה יכולה להשלים עם קביעה קטגורית שבעל דין אשר זכה במלוא תביעתו יצא, רק לעניין שכר טרחת עו"ד אשר שילם, וחצי (או רבע) מתאוותו בידו אם בכלל בלעדיה... לא צריך להתעלם גם מהאינטרסים של בעל הדין שזכה, שיתכן לו ידע שלא תספקנה לו הוצאות היה מהסס לפנות לבית המשפט" (סעיף 42 ע' 36).
בתוך כך מצא כבוד השופט (בדימוס) ד"ר שלמה לוין, להסביר את תפקידו של השופט:
"
צמחה ההכרה שבמקרים רבים הדרך נאותה לפתרון סכסוך היא באמצעות הליכי פישור, גישור, בוררות או מתן פסק דין על דרך הפשרה ושל השופט גם - אם הדבר ראוי וניתן - בניסיון להביא את בעלי הדין לידי פשרה. צמח ועלה מעמדו של השופט אדמינסטור שהכשרו אינה רק בהכרעה בסכסוך אלא גם במציאת הפתרון לו" (
שם, סעיף 81 ע' 68).
בשילוב שתי המגמות כאמור לעיל, על בית המשפט לפסוק הוצאות אשר, מחד גיסא, משפות את התובע על הוצאותיו בפועל ומאידך גיסא, מותיר לצדדים את הדלת פתוחה כדי להגיע לפשרה אם בכוחות עצמם ואם באמצעות סיוע מטעם בית המשפט.
הפסיקה קובעת, שיש לפסוק הוצאות המשקפות הוצאותיו בפועל של מתדיין (ראה: רע"א 83/01
טובי וייס נ' יוסף מרדכי, פ"ד נה (3) ע' 730 ובג"צ 891/05
תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ נ' הרשות המוסמכת למתן רישיונות יבוא משרד התעשייה, מסחר ואח' (ניתן ביום 30.6.05 ופורסם במאגרי המידע)
.
12
. סבורני, כי בעניין דנן יש לאזן בין יכולתו הכלכלית של האב, העובדה שהאב לא היה ממש מיוצג, בין הטרחה וההוצאות שנגרמו לאם בשכירת שירותיה של עו"ד בעלת יכולת מקצועית המתאימה לעניין.
13. לאור האמור לעיל, ולאחר מחשבה מעמיקה ושקילת כל הנתונים, הנני מחייב את האב לשאת בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 3,000 ש"ח כולל מע"מ, אשר יחולקו ל-10 תשלומים שווים ורצופים, וישולמו בנוסף לתשלום המזונות השוטף מידי חודש בחודשו, עד לפירעון התשלום. התשלום ישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום בפועל.
ניתנה היום כ"א באדר, תשס"ט (17 במרץ 2009) בהעדר הצדדים.