|
|
תאריך פרסום : 01/01/2021
|  גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום נצרת
|
7500-09-20
14/11/2020
|
בפני השופט:
דניאל קירס
|
| - נגד - |
התובעת:
פלונית
|
הנתבע:
פלוני
|
| החלטה |
- התביעה שבכותרת היא תביעה נזיקית בגין נזקי גוף. בתביעה טוענת התובעת כי הנתבע ביצע בה עבירות מין. נטען כי מכתב האישום המתוקן שעל בסיסיו הורשע הנתבע עולה כי הנתבע ואם התובעת היו בתקופה הרלוונטית חברים לחיים והנתבע תפקד כאביה החורג של התובעת (פס' 4(א) לכתב התביעה).
- בכתב ההגנה טען הנתבע כי לבית משפט השלום אין סמכות עניינית לדון בתביעה, וכי הסמכות הייחודית היא לבית המשפט לעניני משפחה (ראו בסעיף 3(א) לחוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995). זאת, תוך הפניה לסעיף 1(2)(ב) לחוק, המקנה סמכות לבית המשפט לענייני משפחה לדון בתובענה אזרחית בין אדם לבין בן משפחתו, לרבות ילדו של בן זוגו.
- בתשובה עליה הוריתי בענין הסמכות העניינית, טענה התובעת כי אין "הדדיות" בסעיף 1(2) לחוק. כוונת הדברים היא, שבכך שכתוב באותו סעיף כי "ענייני משפחה" כוללים תובענה אזרחית "בין אדם... לבין בן משפחתו...", ה"אדם" הוא רק התובע ולא יכול להיות הנתבע, ו"בן משפחתו" הוא רק הנתבע ולא יכול להיות התובע. לפי פרשנות מוצעת זו, הסמכות אינה לבית המשפט לענייני משפחה כי הנתבע (שלפי פרשנות התובעת יכול להיות רק "בן המשפחה" ולא ה"אדם"), אינו "ילד[הּ של התובעת], לרבות ילדו של בן זוג[ה]". עוד טענה התובעת כי ממילא בסעיף 1(2)(ב) לחוק בענין "ילדו, לרבות ילדו של בן זוגו" אינו חל על בן זוג "לשעבר". ממילא, כך טענה התובעת, אֵם התובעת לא היתה אשתו של הנתבע והם לא היו ידועים בציבור.
- הנתבע טען בתגובה-לתשובה כי נפסק ב-דנ"א 1292/20 פלונית נ' פלוני (19.7.2020) כי הסמכות העניינית לדון בתביעות אזרחיות בגין עבירות מין במשפחה נתונה לבית המשפט לענייני משפחה ולא לערכאה אזרחית. עוד טען הנתבע כי נכון למועד עבירות המין הוא ואם התובעת היו ידועים בציבור אשר גרו יחד שנים, וכי נולדו להם תאומות, ומהתיק הפלילי עולה כי עבירות המין בוצעו במהלך החיים המשותפים של הנתבע ואם התובעת.
- דין טענת חוסר הסמכות העניינית להידחות. אניח לצורך הדיון בלבד בשלב זה כי טענת הנתבע לפיה בעת הרלוונטית לתביעה הוא היה בן זוגה של אם התובעת, נכונה. אניח גם כן כי יש לדחות את טענת התובעת שלפי סעיף 1(2)(ב) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, בתובענה אזרחית בין אדם לבן בן משפחתו רק הנתבע יכול להיות "ילדו של בן זוגו" של התובע, והתובע לא יכול להיות "ילדו של בן זוגו" של הנתבע (ראו לענין זה, בין היתר, גלי רון בית המשפט לענייני משפחה בראי הפסיקה, ע' 27 (2009) המפנה ל-בש"א (שלום ת"א) 180896/07 כהן נ' כהן (2007) ול-תמ"ש (משפחה י-ם) 1317/98 פלוני נ' אלמונית (1998); אבישי גריידי בית המשפט למשפחה, סמכויות, סדרי הדין וראיות 50 (2010) המפנה ל-תמ"ש (ת"א) 69911/98 סובחי נ' סלימאן (לא פורסם); ת"א (כ"ס) 53809-02-18 וג'ימה נ' וג'ימה, פס' 8-7 (15.11.2018); תא"ח 56125-02-16 פלוני נ' אלמוני, פס' 13 (17.4.2016); השוו שאול שוחט ודוד שאוה סדר הדין בבית המשפט לענייני משפחה 139 (2009); שוחט ושאוה מפנים ל-ע"מ (ת"א) 1036/05 ה' ד' נ' י' א' (28.5.2006), שם נקבעה סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה לדון בתביעה-שכנגד של "בן המשפחה" נגד "האדם" מתוך ההנחה שהוא לא יכול להגיש תביעה עיקרית בבית המשפט לענייני משפחה; אולם באותו פסק דין, כמו בפסקי דין אחרים הנזכרים לעיל, עמד בית המשפט על תכלית חקיקת חוק בית המשפט לענייני משפחה בדבר ריכוז בידי בית המשפט לעניני משפחה של כל הסכסוכים הנוגעים לאותה משפחה).
- גם בהנחות אלה לצורך הדיון, לפיהן הנתבע בענייננו היה בעת הרלוונטית לתביעה בן זוגה של אם התובעת וכי בתו של בת הזוג של הנתבע יכולה להגיש תביעה אזרחית נגדו בבית המשפט לעניני משפחה, בית המשפט לענייני משפחה אינו מוסמך לדון בתביעה שבענייננו. זאת, כי ככל שהנתבע היה בן הזוג של אם התובעת, אין מחלוקת על כך שהוא בן זוגה לשעבר. אין מחלוקת בין הצדדים כי ב-בע"מ 164/11 פלונית נ' פלוני (29.4.2012) (להלן: בע"מ פלונית) נקבע כי "בן זוג" לענין סעיף 1(2)(ב) הרלוונטי לענייננו, אינו כולל בן זוג לשעבר. אולם בית המשפט חייב להעלות מיוזמתו שאלות של סמכות עניינית, ועל כן אעיר מספר הערות בנוגע ל-בע"מ פלונית.
- ב-בע"מ פלונית, כבוד השופט צ' זילברטל סבר כי "בן זוג" בסעיף הרלוונטי לענייננו 1(2)(ב) וכן בסעיפים 1(2)(ג) ו-1(2)(ו) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, אינו כולל "בן זוג לשעבר" (שם, פס' 15).
- כבוד השופט ע' פוגלמן הצטרף להכרעתו של השופט זילברטל באופן מצומצם, בכך שכתב "אני מצטרף להכרעתו של חברי, השופט צ' זילברטל, לפיה לשון החוק ותכלית החקיקה מובילים למסקנה כי הביטוי "בן זוג" שבסעיף 1(2)(ו) לחוק, אינו כולל גם 'בן זוג לשעבר'". השופט פוגלמן לא ציין את סעיף 1(2)(ב), שהוא הרלוונטי לענייננו.
- השופט השלישי בהרכב שנתן את פסק הדין היה כבוד השופט א' רובינשטיין. השופט רובינשטיין קבע בדעת מיעוט כי היה מפרש את המונח "בן זוג" כדרך שפירשוהו בית המשפט למשפחה ובית המשפט המחוזי באותה פרשה. מהסקירה ב-בע"מ פלונית של ההליכים בערכאות הקודמות עולה לכאורה כי הקביעה של בית המשפט לענייני משפחה ובית המשפט המחוזי באותה פרשה התייחסה לסעיף 1(2)(ו).
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
הורד קובץ
לרכישה
הזדהה
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
| הודעה |
Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.
האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.
|
חזרה לתוצאות חיפוש >>
שאל את המשפטן
יעוץ אישי
שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
|
|