החלטה בשלוש בקשות של מתנגדי קיום צוואה

א' – ההליך:

1. בפני שלוש בקשות שהגישו המבקשים, מתנגדי הבקשה למתן צו לקיום צוואת המנוחה, כנגד המשיב, הוא מבקש צו הקיום, כדלהלן:

• בקשה מספר 3 – בקשה לאיכון הטלפון הנייד של המשיב ביום עריכת הצוואה, בטענות להשפעה, בלעדיות ומעורבות של המשיב על פעולות שביצעה המנוחה;
• בקשה מספר 4 – בקשה לזימון רופא המשפחה של המנוחה, ד"ר וליד בדיר, למתן עדות באשר למצבה של המנוחה בסמוך למועד עריכת הצוואה;
• בקשה מספר 5 – בקשה להארכת המועד להגשת שאלות הבהרה למומחה וכן לזימונו להיחקר על חוות דעתו.

2. ההליך העיקרי שבפני הוא בעניין צוואת המנוחה, הגב' אורה לוטבק ז"ל, מיום 27.4.14 (להלן: הצוואה), שהלכה לבית עולמה ביום 7.8.19. לפי הטענה, הצוואה נחתמה בפני נוטריון, עו"ד יעקב רוזנבוים. המשיב פנה בבקשה למתן צו קיום לצוואה, בעוד שהמבקשים הגישו התנגדות למתן הצו. עיקר התנגדותם של המבקשים – כעולה מכתב הטענות המתוקן שהוגש לתיק ביום 25.5.20, הן בדבר פסלות הצוואה מחמת השפעה בלתי הוגנת, מעורבות בצוואה שלא כדין ובהיעדר כשירות רפואית מצד המנוחה לערוך הצוואה במועד עריכתה. ביום 26.5.20 התקיים בפניי דיון במעמד הצדדים ובמסגרתו מונה מומחה מטעם בית המשפט – ד"ר אליעזר פלדינגר (להלן: המומחה), לבחינת מצבה הקוגניטיבי של המנוחה לערוך הצוואה ולהגשת דו"ח בעניין. ביום 2.8.20 הוגשה חוות הדעת מטעם המומחה, אשר קבע כי במועד עריכת הצוואה "מצבה הגוגנטיבי והנפשי [של המנוחה- י' ש'] אפשרו לה להבחין בטיבה של הצוואה" (עמ' 5 לחוות הדעת).
3. ביום 3.8.20 התקיים דיון הוכחות בתובענות שעל הפרק ונשמעו עדויות הצדדים, כולל עדות המשיב וכן עדויות המצהירים מטעמם. המבקשים טענו בדיון הנ"ל, כי לא הצליחו לאתר את המטפלת הזרה שטיפלה במנוחה במועדים הרלוונטיים ושהם עומדים על דרישתם להעידה, לאחר שיאתרוה ויזמינוה למתן עדות. כן נאמר באותו הדיון על ידי באת כוח המבקשים דאז – עו"ד סיון אלה לוי, כי בכוונת המבקשים לבקש להזמין לעדות גם את המומחה הרפואי ולחקור אותו על חוות דעתו (ר' עמ' 2, ש' 14-15 לפרוט'). לפיכך ועל מנת להביא למיצוי ההתדיינות בין הצדדים, ניתנה החלטה בסיומו של הדיון, המאפשרת למבקשים להודיע בתוך 30, האם יש עדיין עדים שהם חפצים בזימונם או שמא ניתן להורות על מתן צו לסיכומים.

4. ביום 11.9.20 הודיעו המבקשים כי עלה בידם לאתר את המטפלת ולכן הם חפצים בקיום דיון הוכחות נוסף. כן עתרו המבקשים בבקשתם לזימון עו"ד רוזנבוים, הנוטריון שערך הצוואה למתן עדות במועד שייקבע. בהחלטתי מיום 17.9.20 ובהמשך לדיון ההוכחות שהתקיים בפניי ביום 3.8.20 נעתרתי למבוקש, ובהמשך נקבע מועד לדיון הוכחות ליום 24.12.20.

5. כ 70 ימים לאחר מכן, ביום 1.12.20, הוגש לתיק ייפוי כח מטעם עו"ד אבי גפן, כמייצגם של המבקשים תחת עו"ד סיוון אלה לוי. כן הוגשה בקשה מוסכמת מטעם הצדדים לדחיית מועד ההוכחות, אשר נעתרתי לה, תוך שנקבע המועד ליום 9.3.21.

6. ביום 15.12.20 הוגשו שלוש הבקשות הנ"ל. המשיב הגיש תשובתו לבקשות במאוחד, וביקש לדחותן מן הנימוקים שלהלן: חלפו זה מכבר המועדים להגשת בקשות מקדמיות וכן לעניין זימון לעדים, ואין כל הצדקה לחזור לשלב המקדמי בעוד ההליכים נמצאים פסע ממתן צו לסיכומי טענות הצדדים; חילופי באי כוח של המבקשים אינם יכולים להצדיק היעתרות לבקשות, שכן גם למשיב קיימת זכות לקיום הליך הוגן וראוי שיש לשים לו סוף.

7. המבקשים הגישו תגובתם לתשובה ובמסגרתה חזרו על טענותיהם וכן ציינו כי התנגדות המשיב לבקשה מספר 3 היא בגדר הימנעות בעל דין מהבאת ראייה המצויה בשליטתו הבלעדית ושעלולה להצדיק או להפריך גרסתו. לפיכך, יש חשיבות קריטית בהיעתרות לבקשה ולניהול הליך הוגן. עוד הוסיפו המבקשים כי דחיית הבקשות משמעה פגיעה בצדק ובקיומו של הליך ראוי.