כללי
1. העוררים הם 123 תושבי היישוב עין שריד שבתחום שיפוטה של המשיבה, המועצה האזורית לב השרון. בשנת 2005 קיבלו העוררים דרישות תשלום להיטל ביוב על פי חוק עזר ללב השרון (ביוב), התשס"ג - 2003 (להלן:
חוק עזר 2003), שעליהן נסב הערר דנן.
סכומי היטל הביוב, שהעוררים חוייבו בהם, נעים בין כ- 20,000 ש"ח לבין כ- 30,000 ש"ח ומעלה, לבית אב.
הערר כולל שני חלקים עיקריים: חלק משפטי, שידון בהחלטה זו, וחלק טכני-פרטני, שעניינו טעויות בחישוב וחיובי יתר, לגבי כל אחד מהעוררים.
2. אשר לחלק הפרטני-טכני, טוענים ב"כ העוררים כי לאחר הגשת הערר קיבלה המשיבה חלק מטענותיהם של 48 מבין העוררים, לגבי טעויות שנפלו בחישוב ההיטל, והפחיתה את סכומי החיוב שלהם בהתאם.
ב"כ העוררים מפרטים בנספח א' לסיכומיהם את תיקוני החיובים שנעשו, לגבי העוררים הללו, ואשר מסתכמים על פי חישובם בסך של 182,194.7 ש"ח. ב"כ העוררים טוענים כי בכך התקבל, למעשה, חלק מהערר, וכי לנוכח היקף הסכום שהופחת מחיובי העוררים, יש
לחייב את המשיבה בהוצאותיהם, כבר בגין קבלת חלק זה של הערר, בשל הצורך להגיש את הערר.
לעומת זאת טוענת המשיבה כי עוד לפני הגשת הערר, וללא קשר אליו, התקיימו מגעים בינה לבין חלק מהעוררים, שבהם התבררו טענותיהם, והופחת חלק ניכר מהחיובים, ללא קשר לערר. גם כעת מוכנה המשיבה לבדוק שוב, ולתקן, חיובים שנפלו בהם טעויות, לגבי כל נישום שיראה כי אמנם נפלה טעות בחישוב חיובו בהיטל הביוב.
על כן מבקשת המשיבה לדחות את בקשת העוררים לחייבה בהוצאות, בשל קבלת טענותיהם הפרטניות של חלק מהעוררים.
הערר הוגש ביום 17.4.05. המשיבה הגישה לועדת הערר עותק של מסמך מיום 22.8.05, ששלח מר להב, מנכ"ל החברה לטיפול במי לב השרון, אל ב"כ העוררים, ובו פורטו תיקונים טכניים בחיובי היטל הביוב, שנעשו לגבי 53 מהעוררים.
ב"כ העוררים פרטו, בנספח א' של סיכומיהם, את התיקונים הטכניים-הפרטניים, שנעשו לגבי 48 מבין העוררים, אך לא ציינו מתי התקבלו טענותיו של כל אחד מאותם עוררים.
המסמך של המשיבה (מר להב) מכיל ריכוז של תיקונים כאלה. הוא נכתב אמנם כארבעה חודשים לאחר הגשת הערר, אך גם בו לא צויין מתי נתקבלו טענותיו של כל אחד מהעוררים, שסכום החיוב שלו הופחת על ידי המשיבה.
החלטה זו ניתנת, כאמור, לגבי שאלות משפטיות שבמחלוקת, וזאת על פי כתבי הטענות ועל פי טיעונים בעל פה ובכתב של ב"כ הצדדים, מבלי שנשמעו ראיות, ומבלי שהתקיים דיון בטענות הפרטניות, בעניינם של עוררים ספציפיים.
על פי החומר שהוגש לנו, המשיבה תיקנה פחות ממחצית מחיוביהם של העוררים, לאחר ששוכנעה כי נפלו טעויות בנתונים, שעל פיהם יש לערוך את החישוב. חזקה על המשיבה כי ככל שמדובר בטעות טכנית כזו או אחרת, היא תתקן גם בעתיד את חישוב ההיטל, אם יוכח לה דבר הטעות.
בנסיבות אלה, וכאשר אין זה ברור, כי התיקונים בחלק מהחיובים נעשו בשל הגשת הערר -
אנו מקבלים את עמדת המשיבה, כי אין מקום לחייבה בהוצאות, בקשר לערר דנן, רק בשל התיקונים הללו בחלק מהחיובים הפרטניים.
3. טענותיהם המשפטיות של העוררים הן, בתמצית:
א. אין בסיס לחייב בהיטל הביוב את העוררים, שהם תושבי
השכונה הותיקה ביישוב,
כיוון שבעת הגשת הערר טרם הותקנה כלל מערכת ביוב ציבורית בשכונתם.