החלטה בשאלה האם ומתי יש מקום לחייב עורך דין בהוצאות אישיות

עניינה של החלטה זו בשאלה האם ומתי יש מקום לחייב עורך דין בהוצאות אישיות.   

במסגרת כתבי טענות שהוגשו על ידי עו"ד כ' לבית המשפט,  נכללו אמירות והאשמות קשות וחמורות כלפי גורמים שונים בתיק, כולל גורמי שפיטה.   מספר פעמים בעבר ניתנו התראות אודות אופן הניסוח אשר יש בו משום השתלחות, ביזוי ופגיעה קשה במערכת המשפט. למרבה הצער, הדברים נשנים וחוזרים על עצמם פעם אחר פעם. להלן השתלשלות האירועים.

1. בתשובה לתגובה, שהוגשה על ידי עו"ד כ' לבית המשפט ביום 22/10/20 נכללו טענות והאשמות בוטות קשות ומבזות כלפי גורמי שפיטה שונים לרבות:    ",....בגדרי התיק בוצעו ומבוצעות עבירות פליליות לכאורה. לאור הלהטוטנות בדיני הראיות ע"י גורמי שפיטה...."   "לא יעלה על הדעת שבשלב זה תשעה שופטים [...,...,...,...,...,...,...,...,...], ישמיטו, באופן שיטתי, מידע ראייתי מהותי וערכאות ערעור יגבו ערכאות דיוניות פעמיים, בניגוד לדין ולכאורה בקנוניה."  "הכונסת ..... ניסתה מול מותב זה להציג מצב כוזב...."

2. בהחלטתי מיום 1/11/20 קבעתי כי התשובה כוללת אמירות משתלחות קשות ומבזות כדלקמן: "...לשון קשה פוגענית מבזה, אשר ניתן לראות בה אף איום מרומז, הכוללת אמירות מפורשות אודות עבירות פליליות המבוצעות ע"י גורמי שפיטה בתיק. עיון באופן בו מנוסחות הטענות מעלה חשש כי מדובר בניסוח שתכליתו ניסיון להלן אימים על בית המשפט ולרפות את ידיו.".  לפיכך, ובהתאם להלכה [ע"א 357/64 רקוביץ נ' פקיד שומה גוש דן, פורסם במאגרים המקוונים],  התבקש עו"ד כ' לנמק מדוע לא יחויב בהוצאות אישיות.

3. בתגובתו מיום 16/11/20, טוען עו"ד כ' כי אין מקום לחייבו בהוצאות אישיות, שכן הדבר "...מהווה סנקציה עונשית על ב"כ מייצג, ללא דין ודיין." [ס' 1]. עוד נטען כי עו"ד כ' פועל כמתבקש מתפקידו כ"קצין בית משפט", וכי תכלית החיוב האישי לרפות את ידיו, וככל שתינתן  "החלטה תגרור פנייה נוספת לגורמי האכיפה לפתוח בחקירה פלילית כנגד גורמי שפיטה....". עו"ד כ' מוסיף וטוען כי חיוב בהוצאות אישיות "תכליתו שיבוש הליכי משפט והרתעת ב"כ המייצג מלייצג נאמנה את לקוחתו שבעניינה בוצעו לכאורה עוולות במישור הפלילי...."[ס' 2].    עו"ד כ' מוסיף וחוזר על כל אותן אמירות החמורות הקשות והמבזות אותן טען בתשובה עצמה לרבות: "חשד ליחסי קנוניה בין ערכאת הערעור לבין הערכאה הדיונית" [ס' 3]  וכן כי: "שימוש בכסות החיסיון בכדי לבצע פעולות שפיטה נגועים במרמה" [ס'4] ועוד: "שיבוש מכוון ומתוכנן של הליכי משפט בבקשה הנוכחית" [ס' 21], ועוד: "גורמי שפיטה ויחסי קנוניה בין הערכאות הדיוניות לערכאות הערעור הם השורש העיקרי לעומס בבתי המשפט ולא עמך ישראל – המתדיינים." [ס' 25]

4. ביום 30/11/20 ניתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי, כבוד השופט סילמן בתיק רמ"ש 70343-11-20, ובו דחה בית המשפט המחוזי בקשת רשות ערעור אותה הגישה המבקשת על החלטתי מיום 1/11/20. באותו פסק דין, קובע בית המשפט המחוזי כדלקמן: "...ב"כ המבקשת הותרה הן ע"י הערכאה הדיונית והן ע"י ערכאת הערעור בדבר התבטאויותיו כנגד גורמי שפיטה שדנו בהליכים בין הצדדים, והובהר כי אינן ראויות ויש בהם משום זילות בביהמ"ש.   חרף האמור, חוזר ב"כ המבקשת מסגרת כתבי בי – דין בהתנסחות בוטה, מבזה ובלתי ראויה. אולם, משטרם הכריע ביהמ"ש קמא בעניין רואה אני שלא להתערב."

5. בע"א 6185/00 עו"ד חנא נ' מדינת ישראל [פורסם במאגרים המקוונים], דן כבוד השופט חשין בסוגיית סמכותו של בית המשפט לחייב עו"ד בהוצאות אישיות. ע"פ ההלכה, הנושא מצוי בתחום סמכותו הטבועה של בית המשפט, שתכליתה: "...הצורך הטבוע בבית המשפט להניע באורח תקין ויעיל את גלגלי השפיטה ולפעול בדרך ראויה ונכונה בנסיבותיו של כל עניין ועניין.".  בבואו לעשות שימוש בסמכותו זאת, על בית המשפט לנהוג זהירות יתרה, שכן מדובר בצעד חריף וקיצוני.  כבוד השופט חשין מפרט את הנסיבות, אשר יכול ויצדיקו חיוב בהוצאות אישיות, ובין היתר: "מקום שעורך דין עומד למכשול על דרך פעולתו התקינה והראויה של בית המשפט....."  וכן: "להטיל מרות ומשמעת על הנוטלים חלק בהליכי בית המשפט."   חובותיו של עו"ד כלפי בית המשפט, מטילה עליו, בין היתר, את החובה לנהוג בכבוד בבית המשפט [עמ' 381],  וכן כי "חובתו [ההיפותטית] של עורך הדין כלפי מרשו וחובתו כלפי בית המשפט – חובתו כלפי בית המשפט נעלה ועדיפה."   כבוד השופט חשין דן בשאלה האם ענייני משמעת מצויים בסמכותה הבלעדית של לשכת עורכי הדין, ואין היא מצויה בתחום סמכותו של בית המשפט, ולדבריו: "שופט היושב על כס נדמה בעיניי לקברניט של אנייה או לקברניט של מטוס, וכמותם של אלה – כל אחד מהם במקומו – כן הוא שופט, שהאחריות לתקינות ההליכים ולהשלטת סדר ומשמעת בבית המשפט מוטלת על שכמו. האחריות מוטלת על שכמו, והאחריות תלווה בסמכות להשליט מרות ולעשות את הניתן והראוי לתקינות ההליכים....אחד מיובליה של אותה סמכות הוא הכוח לחייב עורך דין בהוצאותיו של הליך פלוני."  [עמ' 383]

6. הדברים פשוטים בחומרתם.