החלטה בערעור של תוכנית ה'מקור' בבקשה להסרת צו איסור פרסום

בפני ערעור זה על החלטת בית משפט השלום בראשון לציון בפ"ר 14473-08-13, שניתנה ביום 31.3.2019 (כב' השופט גיא אבנון). הערעור מופנה כלפי החלטת בית המשפט קמא שלא נעתר לבקשה להסיר את צו איסור הפרסום, בקשר עם הפרשה המכונה "פרשת מסמך הרפז", וזאת בכל הנוגע ל-16 שיחות שהופקו במסגרת החקירה, בנוגע לפרשה האמורה ונוגעות לאופן התנהלות המשיבים אגב פרשת הרפז.  

הצדדים ועיקר טענותיהם:

המערערים הם: מר ברוך קרא, עיתונאי, ומערכת תכנית 'המקור' המשודרת בערוץ 13 בטלוויזיה. מכתב הערעור עולה, שהסרת צו איסור הפרסום דרושה על מנת שהמערערים יוכלו לפרסם, במסגרת תכנית "המקור", את כל העובדות והמידע הנוגעים לליבת הפרשה והחשדות שנחקרו ונבדקו, ובכלל כך זיוף המסמך והחקירה שהתנהלה בעקבותיו. לטענת המערערים, קיימת חשיבות רבה בפרסום הכתבה, אשר עוסקת בין היתר ברב-אלוף  (מיל.) מר גבי אשכנזי (להלן: רא"ל [מיל.] אשכנזי) - מספר 4 במפלגת 'כחול-לבן', עוד בטרם מועד הבחירות.

עיקר טענת המערערים הוא שאין המדובר בשיחות פרטיות שנדונו במהלך עניינים פרטיים. אף אין המדובר בנושאים שיכולים להיחשב כצנעת הפרט.

לטענתם, העניין הציבורי הטמון בפרסום 16 השיחות הקונקרטיות - רב ביותר. הנימוק הוא שזה לא מכבר מר גבי אשכנזי, הצטרף לזירה הציבורית-פוליטית, ומוקם כמספר 4 במפלגת "כחול לבן". מר אשכנזי מייעד ואף מציג עצמו, בפני ציבור הבוחרים, כמועמד לתפקיד בכיר בזירה הציבורית. על כן, למידע על אודות אופן ההתנהלות המקצועית בלשכתו, עם גילוי דבר קיומו של מסמך הרפז, ערך ציבורי רב. ודאי שמדובר במידע שלציבור זכות להכיר ולדעת על אודותיו לאלתר.

לשיטת המערערים אין ב- 16 השיחות הקונקרטיות שפרסומן מבוקש חומרים המצויים בגרעין הקשה של פרטיותו של מר אשכנזי ויתר המשיבים. באיזון האינטרסים המתבקש - בין הזכות הנטענת לפרטיות, לבין חופש הביטוי וזכות הציבור לדעת - האינטרס הציבורי, העצום והראשון במעלה, הטמון בפרסום בשיחות הקונקרטיות, תוך הבאת המידע המצוי בהן לידיעת הציבור - גובר וידו על העליונה.

עוד טענו המערערים כי המשיבים נלחמים ליצור מציאות מנותקת מההלכות הנהוגות, לפיה שיחות עבודה שהוקלטו בלשכת הרמטכ"ל תיוותרנה חסויות לעד, ללא בחינה ספציפית אם קטעים מסוימים ניתנים לפרסום.

המשיבים הם:  1. מדינת ישראל; 2. רא"ל (מיל.) גבי אשכנזי - הרמטכ"ל; 3. עו"ד ד"ר אביחי מנדלבליט, היועץ המשפטי לממשלה היום, אשר היה בזמנים הרלוונטיים הפרקליט הצבאי הראשי (להלן: "הפצ"ר"); 4. עו"ד יהודה וינשטיין, היועץ המשפטי לממשלה בזמן הרלוונטי; 5. מר דודי כהן, רב ניצב (בדימוס) שהיה מפכ"ל המשטרה בזמן הרלוונטי; 6. תא"ל (מיל.) ארז וינר שהיה עוזרו של הרמטכ"ל גבי אשכנזי.

רק חלק מאלו שהוגדרו כמשיבים בהודעת הערעור הגיבו לה, והם המשיב 2 והמדינה. ב"כ המדינה הודיעה בדיון בפניי שהבקשה כפי שהוגשה הועברה לעיונם של המשיבים 3 – 6. המשיב 3 היום היועץ המשפטי לממשלה, ראה את הבקשה כפי שהוגשה ובחר שלא להשיב תוך שהוא בוחר להסתפק בעמדת המדינה. המשיב 6 יוצג בדיון שבפני על ידי ב"כ המשיב 2  לפיכך כשנכתב בהחלטה זו המשיבים, הכוונה לצדדים 1, 2 ו- 6.   

עיקר טענת המשיבים הוא שצווי איסור הפרסום לא הוצאו רק במטרה למנוע פגיעה בחקירה שהתנהלה:

צו איסור פרסום שהוצא על ידי בית המשפט העליון בבג"צ 2759/12 אל"מ וינר נגד מבקר המדינה (להלן: "בג"צ וינר"), לבקשת מבקר המדינה, הוצא עם מסירת חומרי הביקורת למבוקרים ונקבע בו במפורש כי ימשיך לחול גם אחרי פרסום דוח הביקורת.

צו איסור הפרסום שהוצא על ידי בית המשפט העליון לבקשת מבקר המדינה לאחר שפורסם דוח מבקר המדינה, ועל בסיס צו איסור הפרסום בבג"צ וינר (בג"צ 921/13 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' יהודה וינשטיין, היועץ המשפטי לממשלה [פורסם בנבו 9.10.13]);

צו איסור הפרסום התקף מיום 24.6.2015 הוצא על גבי בקשה שהגיש רא"ל (מיל.) אשכנזי לבית המשפט קמא, ואשר פורטו בה בהרחבה הנימוקים בדבר הצורך בהבטחת פרטיותו של רא"ל (מיל.) אשכנזי.