החלטה בערעור מס במסגרתו מתבקש צו המורה למשיב לענות על שאלון ולגלות מסמכים

בפניי ערעור מס במסגרתו מתבקש צו המורה למשיב לענות על שאלון ולגלות מסמכים (להלן: "הבקשה").

רקע וטענות הצדדים בתמצית

1. המערער הוא הבעלים של חברת יקב ערק גת בע"מ (להלן: "יקב גת") כמו גם הבעלים של חברת ע.ת.ז מוצרי ניקיון ומפיצי ריח בע"מ (להלן: "ע.ת.ז").

הערעור דנן נסוב על הודעה בדבר הטלת כפל מס (עסקאות), שהוציא המשיב למערער ביחס לשנות המס 2015 – 2018, בסך כולל של 359,416 ש"ח (רכיב הסנקציה בלבד), בהתבסס על הוראות סעיף 50(א) לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו – 1975 (להלן: "חוק מע"מ"), ביחס ל-25 מסמכים הנחזים להיות חשבוניות מס (להלן: "החשבוניות"). 3 מהחשבוניות הוצאו ליקב גת, ויתר 22 החשבוניות הוצאו לחברת אייל אייכנר בע"מ ולאייל אייכנר ע"מ (להלן: "אייכנר").

2. יצוין כי יקב גת הגישה גם היא ערעור מקביל מטעמה, בין היתר, על הודעה בדבר הטלת כפל מס (תשומות) שהוציא לה המשיב בהתאם להוראות סעיף 50(א1) לחוק מע"מ ביחס ל-3 החשבוניות שקיבלה מע.ת.ז., וכן על פסילת ספריה והטלת קנס. אולם, ערעורה נמחק לאחר שלא ניאותה להפקיד ערובה בקופת בית המשפט להבטחת הוצאות המשיב, בהתאם להחלטת בית המשפט מתאריך 6.1.2021.
3. המערער הגיש את הבקשה דנן, במסגרתה הוא מבקש: (א) שהמשיב יציג לעיונו את השומות שנקבעו לאייכנר בשנים 2016 – 2018, לרבות מכוח סעיף 50(א1) לחוק מע"מ בנוגע ל-22 חשבוניות שכלולות בשומות שנקבעו למערער בכובעו כמנהלה של ע.ת.ז.; (ב) שהמשיב ימסור מידע בנוגע לשאלה, האם הספרים של אייכנר נפסלו בשנים 2016 – 2018 והאם הוטלו עליהם קנסות (להלן, יחדיו: "מסמכי אייכנר"); ו-(ג) שהמשיב ימסור את רשימת השומות שנקבעו על ידו בשלוש השנים האחרונות, מבלי לציין פרטי זיהוי של נישומים, שבהם הנישומים חויבו בכפל מס לפי סעיף 50 לחוק מע"מ, וזאת במקרים שבהם הטובין שנמכרו לא תוארו בצורה מדויקת בחשבונית המס שהונפקה על ידי העוסקים ושדווחה למשיב (להלן: "רשימת השומות").
4. לטענת המערער, מדובר במידע ומסמכים שמצויים רק בידי המשיב, שנדרשים לו כדי למנוע יתרון דיוני בלתי-הוגן, וכדי למנוע פגיעה בעקרון המידתיות, השוויון, השקיפות והצדק. לטענתו, בהמשך לדיון המקדמי מיום 9.12.2020, עולה החשש כי ייתכן שהמשיב פעל בחוסר תום לב ובאפליה כלפי המערער, בגביית מס בכפל תוך שימוש כפול בהוראות סעיף 50 לחוק מע"מ, בכך שביקש לחייב בכפל מס הן את המערער, כמנהל וכבעלים של ע.ת.ז., והן את יקב גת. יש לברר האם המשיב קבע שומות במקביל גם לאייכנר והאם הוא פסל את ספריהם והטיל עליהם קנס, בדומה לשומות שנקבעו ליקב גת, או שמא המשיב בחר לנהוג באכיפה סלקטיבית ומפלה, אם יימצא שלא פעל כך. המידע המבוקש נוגע באופן ישיר לערעור דנן ומהווה תמונת מראה לחיובו של המערער בכפל מס לפי סעיף 50(א) לחוק.
5. המשיב בתשובתו דוחה את טענות המערער. טענת המערער בדבר אכיפה בררנית לא הועלתה על ידו בהליך המנהלי וכן לא במסגרת הערעור, ומשכך מדובר בהרחבת חזית אסורה. כמו כן, הנטל להוכיח טענה לאכיפה סלקטיבית מוטל על הטוען, תוך שזה נדרש להציג תשתית ראייתית כמתחייב על פי הפסיקה, בין היתר, לאור חזקת התקינות המנהלית. לכל היותר, יכול היה המערער לעתור לכך שהמשיב יאכוף את הוראות חוק מע"מ על פי סמכויותיו כלפי נישומים אחרים.

עוד טוען המשיב, כי הבקשה הוגשה מבלי שהמערער פעל למיצוי ההליכים מול המשיב. הכלל הוא כי מקום בו קיים הליך מנהלי של שימוע, מן הראוי שהמערער ימצה הליך זה קודם לפנייתו לבית המשפט ולכן דין הבקשה דחייה על הסף.

מוסיף וטוען המשיב כי אין הליכי גילוי מסמכים בערעורי מס, אך יש זכות עיון שגבולותיה נקבעו בגדרי רע"א 291/99 ד.נ.ד. אספקת אבן ירושלים נ' מנהל מס ערך מוסף, פ"ד נח(4) 221 (2004) (להלן: "עניין ד.נ.ד."). בהתאם לאותה זכות עיון, המערער קיבל את כל המסמכים שנוגעים לו ואשר שימשו את הרשות המנהלית בהחלטה בעניינו. בנוסף, אין רלוונטיות לשאלה האם המשיב מיצה את ההליכים אל מול אייכנר, שכן עסקינן בכפל מס עסקאות במסגרתו נבחנת השאלה האם חשבוניות המס שהוצאו על ידי המערער הוצאו כדין. כמו כן, על המסמכים והפרטים שגילויים מבוקש חלה הוראת הסודיות הקבועה בסעיף 142 לחוק מע"מ וכך גם נקבע בהלכה הפסוקה.

לטענת המשיב גם אין פגיעה ביחסי הכוחות בין הצדדים, בשים לב להודעה שהוגשה מטעם המשיב בעניין יקב גת, לפיה על אף שערעורה נמחק, החליט המשיב לבטל את רכיב המס בעניינה, כך שהיא תחויב ברכיב הסנקציה בלבד.

אשר לבקשת המערער כי המשיב ימסור לידיו את רשימת השומות, המשיב טוען כי מבחינה טכנית לא ניתן לאתר תיקים בחתך המבוקש ומדובר בבקשה מכבידה.

המשיב מציין כי הפעיל את שיקול דעתו גם ביחס לאייכנר, ומכאן שלא ניתן לטעון לאפליה או לאכיפה בררנית. בנוסף, למערער עומדת הזכות לזמן את מר אייל אייכנר להעיד מטעמו.

דיון והכרעה

6. תקנה 10(א) לתקנות מס ערך מוסף ומס קניה (סדרי הדין בערעור), תשל"ו-1976, מחריגה מערעורי מע"מ את הליך גילוי המסמכים שנקבע בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "תקסד"א"). עם זאת בתי המשפט נוהגים הלכה למעשה להחיל את המבחנים שנקבעו לעניין גילוי מסמכים בתקסד"א גם בבקשות לגילוי מסמכים בערעורי מס (עניין ד.נ.ד.; רע"א 9153/12 מנהל מס ערך מוסף, אשדוד נ' הקורנס מפעלי עופרת בע"מ (25.2.2013); רע"א 7998/17 פלוני נ' רשות המיסים - פקיד שומה תל-אביב (13.11.2017); ע"מ (מחוזי ת"א) 49453-01-20 מואלם נ' פקיד שומה גוש דן (3.2.2021); ע"מ (מחוזי חיפה) 57468-12-17 פינקלשטיין נ' פקיד שומה חיפה (16.7.2018); ע"מ (מחוזי באר שבע) 32288-02-17 מבני שקן חברה קבלנית לבנין בע״מ נ' מס הכנסה פקיד השומה אשקלון, פס' 12 (12.5.2019)).
7. כידוע, בעת בחינת בקשה לגילוי ולעיון במסמכים במסגרת הליך אזרחי, על בית המשפט לאזן בין אינטרסים שונים כאשר השיקול המרכזי והראשוני בבחינה הוא שאלת הרלוונטיות של המסמכים המבוקשים לבירור וייעול ההליך ולהגעה לחקר האמת. דרישת הרלוונטיות פורשה באופן רחב ובהתאם, הגישה ביחס לחובת הגילוי היא גישה ליברלית ומרחיבה (רע"א 298/20 ד"ר שלמה כהן ושות', עורכי דין נ' וטשטיין, פס' 6 (4.2.2020)).
8. עם זאת, וגם אם בית המשפט מוצא כי המסמכים המבוקשים רלוונטיים לגילוי האמת, אין הדבר מהווה סוף פסוק. בבחינת בקשה לגילוי ולעיון במסמכים על בית המשפט לבחון בנוסף, האם קיימים מסמכים שאין מקום להורות על גילוים מטעמים שונים כגון סודיות, חיסיון, פגיעה אפשרית בצדדים שלישיים והכבדה. כלומר, על בית המשפט לערוך איזון בין הרלוונטיות של המסמכים המבוקשים לגילוי האמת, לבין טענות שונות שעולות כנגד חשיפתם (רע"א 3031/20 שופרסל בע"מ נ' אמן סנפיר בע"מ, פס' 13 (פורסם בנבו, 28.6.2020); רע"א 7461/16 מדינת ישראל - אגף המכס ומע"מ נ' פן דור תעשיות בע"מ, פס' י"א – י"ב (29.11.2016)).
9. לפיכך, ובדומה לבחינה בהליך אזרחי "רגיל", יש לבחון בענייננו, האם המסמכים המבוקשים רלוונטיים להליך, ואם יימצא שכן, יש לברר האם בכל זאת יש להימנע מגילוים עקב היותם סודיים או עקב ההכבדה הכרוכה בגילוים או מטעם מוצדק אחר.