1. הדו"ח הומצא לבית המשפט ביום 22.9.09. הוא הוכן על ידי הגברת דורית רוזנטל על פי דרישת בית המשפט בהחלטה שמיום 15.9.09.
2. העולה מהדו"ח בברור הוא כי אין כל בסיס לטענות של האב שחזרו ונשנו שוב ושוב באולם בית המשפט על כי ישנה אלימות מצידה של האם כלפי הבן ע.
3. הדברים עולים באופן שאינו משתמע לשתי פנים:
מחקירת ע' עצמו על ידי חוקרת ילדים מטעם המשטרה (בעקבות תלונה שהגיש האב למשטרת ישראל),
מחקירתו של אחיו א' (בנסיבות הנ"ל),
מדבריה של הגברת שוורץ (פקידת הסעד לסדרי דין),
מדבריה של הגברת ל'ק (יועצת בית הספר "---"),
מדיווח של הגברת זיוה גרון (פקידת סעד לסדרי דין),
ומהתרשמותה של הגברת דורית רוזנטל עצמה.
(גם מדברי הפסיכולוגים לא השתמעה כל תלונה מצידו של הילד על אלימות).
4. כמעט כל הגורמים מציינים כי האב הוא המתלונן על ה"אלימות" וכדברי הגברת זיוה גרון: "לאחר דיווחי האב או דיווחים אנונימיים...", ודומה שאין צורך בפרשנות מיותרת להבהיר מי הם אותם גורמים אנונימיים.
5. בין היתר נערכו שלושה ביקורי פתע בבית האם וגם בביקורים אלה נשללה כל דאגה לשלומם של הילדים.
6. בדיונים שהתקיימו בפני הבהרתי כמה וכמה פעמים כי טענותיו של האב נראות בעיני להיות קנטרניות ונקמניות.
הבהרתי את העומס הרב המוטל על גורמי הרווחה ואת הצורך להימנע מהעסקתם של גורמי רווחה אלה, וגורמים אחרים, שוב ושוב בעניין שנשלל ונבדק על ידי גורמים/בעלי תפקידים אחרים, ודרשתי כי האב וב"כ ישקלו שוב ושוב את הצורך בחקירות נוספות ובדיקות חוזרות ונשנות.
ואולם - התזה שהונחה בפני היא כי כל הגורמים קושרים קשר ומעלימים את האמת, ואף בעלי תפקידים נכבדים במדרג הממשלתי שותפים לקונספירציה זו. איני זוכר אם המילים שנאמרו היו זהות ואידנטיות למילים בהן השתמשתי, אבל תוכן הדברים היה חד משמעי וברור, והיה ניסיון ארוך ומתיש לשכנע את בית המשפט כי: "כך הם הדברים".