החלטה בענין השר לשעבר אביגדור ליברמן

מבוא ורקע דיוני :

1.         עניינם של חמשת העררים שלפני (שנדונו בהסכמה במאוחד), הינו החלטת בית משפט השלום בתל-אביב יפו (כב' השופטת רחל גרינברג) מיום 25.12.07, בב"ש 2717/07 מדינת ישראל (משטרת ישראל, יאח"ה) נ' אביגדור ליברמן ואח'.

2.         ביום 28.3.07 ניתן צו חיפוש, במעמד צד אחד וכן ניתן צו להמצאת מסמכים, שהופנו כלפי עו"ד יואב מני (העורר בב"ש 90133/08 - להלן: "עו"ד מני"), שהוא - על כך אין חולק - פרקליטו של השר לשעבר אביגדור ליברמן (העורר בב"ש 90130/08 - להלן: "ליברמן").

הצווים ניתנו, אגב חקירה מסועפת אותה מנהלת משטרת ישראל כנגד ליברמן.

מאחר ומדובר היה בצו חיפוש וצו לתפיסת מסמכים שאמורים היו להתבצע במשרד פרקליטים, הורה בית משפט קמא, בצדק, כי אם תטען טענת חיסיון, יאטמו החפצים וטענת החיסיון תוכרע על ידו.

3.         במהלך ביצוע החיפוש, נתפסו מסמכים רבים אצל עו"ד מני. לגבי חלקם לא נטען דבר והמשטרה עיינה בהם, אולם לגבי היתר, נטענה טענת חיסיון והשאלה מה יעשה בהם הובאה להכרעת בית משפט קמא.

יצויין, כי לגבי חלק מהמסמכים, נטען כי אלה שייכים ללקוחות אחרים של משרד עו"ד מני, והם נשמרו במאובחן (אותם לקוחות הם העוררים הנוספים לפני, ויכונו בהמשך בשמותיהם).

4.         לנוכח טענת החיסיון, הוגשה על ידי המשיבה בקשה לקביעה כי חיסיון עו"ד-לקוח אינו חל על המסמכים הנוספים (אלה שלא הוסכם להעמידם לעיון המשטרה). לאחר תלאות דיוניות שונות (מאחר והלקוחות, לרבות ליברמן, לא צורפו כצד לבקשה, ואילו עו"ד מני נחקר אותה עת כעד), התקיים דיון במעמד הצדדים.

5.         לבית משפט קמא הוגש דו"ח סודי (שהוגש גם לעיוני וסומן על ידי במ/1. כן הוגש נספח סודי עדכני, סומן על ידי במ/2. מחמת טעות של הקלדנית לא נרשם הסימון בעת הדיון) ולאחר דין ודברים, הודיעה המדינה בעת הדיון כי היא מתייחסת לעו"ד מני כאל חשוד.

במהלך הדיון, ביקשו פרקליטי ליברמן ופרקליטי ליברמן-גלון (בתו של ליברמן) לקיים דיון במעמד צד אחד בלבד מול השופטת, בו יסביר עו"ד מני לגבי כל מסמך ומסמך, מדוע לדבריו הוא חסוי.

6.         לאחר שהוחלפו עוד בקשות ותגובות ותשובות לתגובות, שהומטרו על ידי הצדדים על בית המשפט חדשות לבקרים, ניתנה לבסוף החלטת בית משפט קמא, בה התייחס בית משפט קמא לכל אחת ואחת מהמעטפות שהועמדו לעיונו והורה על חשיפת חלק מהמסמכים.

ראוי לציין, שהחלוקה למעטפות היתה חלוקה שבוצעה על ידי עו"ד מני עצמו (עמ' 18 להחלטה, פסקה 6) והיא בוצעה בהתאם ללקוחות השונים. בית משפט קמא טרח ועיין בכל המסמכים, אחד לאחד, קרא את טיעוני הצדדים כולם, שמע את הסברי עו"ד מני, כפי שבאו לידי ביטוי בטיעוני פרקליטיו ובאינדקס אותו הכין, וכאמור, הורה על חשיפה חלקית של המסמכים.

על החלטה זאת נסבים העררים שלפני.

הצטרפות לשכת עורכי הדין לישראל להליך :

1.         לשכת עורכי הדין, באמצעות עו"ד דרור ארד-איילון ועו"ד נחשון שוחט, ביקשה להצטרף להליך כ"ידיד בית המשפט". לשיטת לשכת עורכי הדין, נקבעה הלכה מרחיקת לכת בהחלטת בית משפט קמא, שעה שזה קבע, בהתייחס לחשדות (החדשים) שהועלו כנגד עו"ד מני אגב הדיון, רף ראייתי נמוך במיוחד הנדרש לשם התייחסות  לפרקליט כאל חשוד, והיא סבורה שראוי שעמדתה תישמע בהליך.

2.         אציין, שבקשת לשכת עורכי הדין היתה רחבה הרבה יותר, אך בדיון שהתנהל לפני ביום 7.2.08, היתרתי את הצטרפותה להליך כידיד בית המשפט, אך ורק בשאלה העקרונית הנזכרת לעיל ולא ביחס לכל חזית המריבה, שם נשמרו האינטרסים של העוררים השונים באמצעות פרקליטיהם המוכשרים ולא מצאתי בעמדת הלשכה צורך או ענין ציבוריים יוצאי דופן, שיצדיקו את המהלך החריג.

טענות הצדדים :

טענות ליברמן :

1.        לכל אורך הערר, עוברות כחוט השני, טענות קשות של ליברמן כלפי המדינה. ניכר בו, שהוא מלא משקעים כלפיה (או לפחות כך מוצגים הדברים), בכל הנוגע להתנהלותה בחקירות אותן היא מנהלת כנגדו לאורך זמן רב, בנושאים שונים.