זוהי החלטה בעניין שם משפחתו של הקטין שהוריו אינם נשואים. השאלה התעוררה במסגרת תובענה להכרת אבהות שהגישה התובעת כנגד הנתבע. במקביל לתביעת האבהות, מתנהלות בין הצדדים תובענות נוספות: תובענה למשמורת שהגיש הנתבע, בתמ"ש 9180/06 ותובענות למזונות קטין ולמשמורת, שהגישה התובעת, בתמ"ש 9181/06 ובתמ"ש 9183/06. בתמ"ש 9184/06 תלויה ועומדת, כנגד התובעת וכנגד הנתבע, בקשה להכרזת הקטין כקטין נזקק, שהגישה פקידת הסעד. במסגרת בקשה זו הוכרז הקטין כקטין נזקק.
1. התובעת הינה יהודיה, ילידת ..., אשר עלתה ארצה לפני כ - 11 שנים מרוסיה, ביחד עם אביה ואחותה. לפני כ - 5 שנים נעלם אביה ואיש אינו יודע מקום המצאו.
2. במהלך שנת 2006 שינתה התובעת את שמה מק.ס. למ.א.
3. התובעת והנתבע ניהלו ביניהם מערכת יחסים, בעוד התובעת קטינה ולאחר שהתובע שכר דירה, התגוררה עמו התובעת, באישור ביהמ"ש לנוער. כתוצאה ממערכת יחסים זו, נולד הקטין.
4. מאז חודש דצמבר 2005, עת הגישה התובעת כנגד הנתבע תלונה במשטרה בגין אלימות, אין הצדדים מתגוררים יחד.
5. במועד הגשת התובענה להכרה באבהות, התגוררה התובעת עם הקטין ועם אחותה בדירה שכורה. ביום 13.9.06 הגישה פקידת הסעד, כנגד ההורים, בקשה להכרזה על הקטין כקטין נזקק. בבקשתה טענה פקידת הסעד שהקטין סובל מנטישות חוזרות ונשנות, הזנחה וחוסר תפקוד הורי הולם. עוד נטען שבטרם השמת הקטין באומנה אצל הורי הנתבע, היה הקטין נתון בסיכון, עקב גילה הצעיר של האם, נסיבות חייה והעדר רשת תמיכה מספקת וכי אין אפשרות שיגדל אצל אמו. כיום מתגוררים הקטין, ואביו בבית הורי האב ובהחלטה מיום 14.2.07, ניתנה לאב ההחזקה הפיזית בקטין.
6. עוד קודם לכן, ביום 6.9.06 ניתן פסק דין בו נקבע שהנתבע הוא אביו של הקטין. עוד נקבע שעל הצדדים להודיע מהו שם המשפחה אשר ינתן לקטין ברישומי משרד הפנים.
7. בתגובה, טענה התובעת שהיא עומדת על כך שהקטין ימשיך להיקרא א.א., היות והתובעת והנתבע אינם נשואים ומעולם לא היו נשואים. הנתבע טען שהוא עומד על כך שהקטין יישא את שם משפחתו, דהיינו מ'.
8. בהחלטתי מיום 18.9.06 קבעתי שאמנם על פי סעיף 3 לחוק השמות, תשט"ז - 1956 (להלן: "חוק השמות"), מקבל ילד לאם לא נשואה את שם משפחתה, זולת אם רצתה שהילד יקבל את שם משפחת האב והאב הסכים. עוד נקבע שהואיל והאם לא ביקשה זאת, על כן, לכאורה, יישא הקטין את שם האם. עם זאת, קבעתי שהואיל והקטין דנן אינו מצוי כיום במשמורת האם, על הצדדים להתייחס לשאלה אם יש לעובדה זו השלכות על ההחלטה לעניין שם המשפחה שינתן לקטין.
9. האם חזרה בתגובתה על הקבוע בסעיף 3 לחוק השמות וטענה שאמנם הקטין הוכרז, באופן זמני, כקטין נזקק ונמצא אצל הורי התובע, אולם היא מבקשת להחזירו למשמורתה. לחילופין, טענה שגם אם המשמורת בקטין לא תהיה בידה, אין הדבר משליך לעניין שם משפחתו של הקטין, שצריך להיקרא על שמה, שכן נולד להורים לא נשואים.
10. האב טען שלאור התנגדותה הנחרצת של האם לרשום את שם משפחת האב כשם משפחת הקטין, מבוקש ליתן צו לפיו ירשם שם משפחת האב כשם משפחתו הראשון של הקטין. לטענתו, צירוף שם משפחתו לשם משפחת האם הוא לטובת הקטין, לאור הצורך של הקטין לדעת מי אביו. עוד נטען ששם המשפחה אותו מבקשת האם ליתן לקטין, הינו שם חדש אשר ניתן לקטין חודשים ספורים קודם לכן, על פי בקשת האם למשרד הפנים. לטענתו, על פי סעיף 13 לחוק השמות, לא הייתה האם רשאית לשנות את שם משפחת הקטין על דעת עצמה, ללא הסכמת האב.
11. בפנייתה אל ביהמ"ש ביום 12.10.06 הודיעה האם שלצורכי פשרה בלבד, היא מסכימה ששם משפחתו של הקטין יהיה א' - מ', כך ששם משפחת האב ירשם לאחר שם משפחתה. עוד הודיעה שהיה והאב לא יקבל הצעה זו, היא עומדת על כך שהקטין יקבל אך ורק את שם משפחתה. האב התנגד להצעה זו וביקש ששם משפחתו ירשם כשם משפחתו הראשון של הקטין.
12. בסיכומיה, טענה האם ששינתה את שם משפחתה לשם משפחה עברי - א', שכן שם משפחתה הקודם, שהינו שם רוסי, קשה להיגוי. בעניין זה טענה פקידת הסעד, בדיון מיום 14.2.07, ששם המשפחה א' הינו שם משפחה של בחור עמו יצאה האם בעבר ושברצונה לחזור אליו. לטענתה, אין כל טעם לקרוא לקטין בשם זה. בתגובה, טענה האם ששם משפחה זה הינו שם בו בחרה כשם משפחתה וכי אמנם יש לה ידיד בשם בשם זה, אולם לא זה היה שיקול להחלפת שם משפחתה לשם זה.
13. בסעיף 3 לחוק השמות נקבע:
"... אולם ילד שנולד כשאמו אינה נשואה לאביו, מקבל מלידה את שם משפחת אמו, זולת אם רצתה האם שיקבל שם משפחת האב והאב הסכים לכך או שהאם היתה ידועה בציבור כאשתו, ואם הסכימו ההורים, יקבל את שמות המשפחה של שניהם".
בסעיף 13 לחוק השמות נקבע:
"הוריו של קטין רשאים לשנות את שמו הפרטי, ובאישור בית המשפט גם את שם משפחתו".
בסעיף 21 לחוק השמות מוגדרת המילה "הורים":
"לענין הסעיפים 13,12 ,9 ,8 "הורים" - שני ההורים ומקום שהדאגה לקטין מסורה לאחד ההורים בלבד - אותו הורה".