החלטה בעניין פרסום העדויות בתיק האם המתעללת

ערר על החלטת בית-משפט השלום בירושלים (כב' השופט חיים לירן, בתיק ב"ש 7030/09), מיום 10.03.09, אשר בה דחה את בקשת המשטרה להוציא צו איסור פרסום בכל הנוגע על הודעתה במשטרה של מוסרת ההודעה, וזאת מאחר שהבקשה הוגשה באיחור.

על החלטה זו הוגש ערר על-ידי המשטרה, ולבקשתה הוצא צו המעכב את החלטת בית-משפט קמא עד לדיון בבקשה היום.

בישיבה של היום הופיע נציג הפרקליטות, עו"ד דניאל מור, מטעם הסניגורים בת"פ 157/08 עו"ד יהודה שושן, וכן הופיעו מאיר ברדוגו מטעם ערוץ 10 ואפרת פורשר מטעם העיתון "ישראל היום".

ב"כ התביעה, עו"ד דניאל מור, סבר כי יש לאסור איסור גורף את תוכן הודעתה של מוסרת ההודעה משום שחשיפת הפרטים שמסרה עלולה לפגוע בהמשך החקירה ולגרום לשיבושה. ב"כ הנאשמים, עו"ד יהודה שושן, אמנם השאיר בסופו של דבר את ההחלטה לשיקול דעתי, אך למעשה טען כי אי פרסום התוכן של ההודעה של מוסרת ההודעה עלול לפגוע בנאשמים באותו תיק משום שעיקר חיציה של מוסרת ההודעה הופנו כלפי אדם אחר אשר עדיין לא הועמד לדין. עוד טען, כי אין מקום היום לבקשה מאחר ופרטי ההודעה פורסמו ממילא באחד מהעיתונים, וכן באתרי אינטרנט שונים.

בא כוחו של ערוץ 10, מר מאיר ברדוגו, חזר על דבריו של עו"ד יהודה שושן, והוסיף כי אין לו רצון לשבש את החקירה וכי הוא מוכן לעמוד בהגבלות שתוטלנה על-ידי הפרקליטות ככל שהן נוגעות לשיבוש הליכי החקירה.

לאחר שהצעתי לצדדים לשקול שימוש ב"עיפרון כחול", דהיינו - לבחון אם יש מקום לשחרר חלק מעדותה של מוסרת ההודעה, הודיע לי עו"ד דניאל מור כי עמדת הפרקליטות היא שיש לאסור איסור גורף על כל הודעתה של מוסרת ההודעה.

ברצוני להתריע על כך כי משטרת ישראל נהגה שלא כדין ופנתה "בגניבה" לבית-משפט השלום בירושלים מבלי להזמין את הצדדים האחרים, דהיינו, את באי כח הנאשמים בת"פ 157/08 כדי לשמוע את עמדתם.

לגופו של עניין, צודק באופן עקרוני ב"כ הפרקליטות, כי אין מקום לפרסם את חומר החקירה בטרם שהוגש כתב אישום, וזאת מחשש לשיבוש הליכי החקירה.

סעיף 70(ה) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד - 1984 קובע : "בית משפט רשאי לאסור פרסום שמו של חשוד שטרם הוגש נגדו כתב אישום, או פרט אחר מפרטי החקירה, אם הדבר עלול לפגוע בחקירה שעל-פי דין". הוראה נוספת מצויה בסעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב - 1982, שממנו עולה כי אין מקום להמציא חומר חקירה לנאשם ולסניגורו לפני שהוגש כתב אישום בעניינו. הוראה נוספת מצויה בסעיף 13 לחוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים), התשס"ב - 2002 הקובעת עבירה פלילית למי שמפרסם תיעוד חזותי או קולי של חקירה ללא רשות בית-משפט.

לו היה מדובר רק בחומר החקירה הנוגע לחשודים אשר טרם הועמדו לדין, היה אכן מקום לאיסור גורף כאמור. דא עקא, כי מדובר בחומר חקירה אשר כפי שהבינותי - בחלקו חופף את הראיות ב-ת"פ 157/08, ובחלקו מתייחס לחשודים אחרים אשר טרם הועמדו לדין. יש לזכור כי הוראות אלה בדבר איסור פרסום באות לאזן בין האינטרס הציבורי בפומביות הדיון, לבין האינטרסים האחרים שלא לפגוע בחקירות המתנהלות על-ידי גורמי חקירה, וכן שלא לפגוע באנשים אשר הם בחזקת חשודים וטרם הועמדו לדין ואין יודע אם יועמדו בסופו של יום לדין בגין החשדות המיוחסים להם.

לאור כל האמור נראה לי כי יש מקום לשחרר אותם חלקים בהודעה שמסרה מוסרת ההודעה, ככל שהם חופפים ראיות שכבר נמסרו לידי ב"כ הנאשמים בת"פ 157/08. לעומת זאת, אין מקום למסור חלקים מהודעתה של מוסרת ההודעה אשר יש בהם כדי להכשיל את חקירה המשטרה בבואה לחקור חשודים נוספים. אם הצדדים לא יגיעו להסכמה בעניין זה, לא יהיה מנוס אלא להעביר את הודעתה של מוסרת ההודעה, על מנת שאקבע אלו חלקים מתוך ההודעה ניתן לפרסם ואלו חלקים אסור לפרסם מחמת החשש לשיבוש חקירת המשטרה. למניעת ספק, כל חומרי החקירה הנוספים אשר אליהם לא התייחסתי בהחלטה זו - חל עליהם איסור פרסום.

ניתנה היום, ט"ו באדר, תשס"ט (11 במרץ 2009), במעמד הצדדים.