החלטה בעניין עיכוב הליכים כשיש תביעה אחרת בבית הדין לעבודה

השאלה: הליכים מקבילים מתנהלים בבית משפט לענייני משפחה ובבית הדין האיזורי לעבודה ובשתי הערכאות מוגשות בקשות לסילוק על הסף מטעמי חוסר סמכות עניינית. כיצד ינהג בית המשפט?

רקע :

1. התובע הינו אחיו של הנתבע. הנתבעת 2 הינה אשת הנתבע (להלן ייקראו לפי שמותיהם הפרטיים "ט.ק. ", "ג.ק. " ו"ר. "). בין הצדדים סכסוך בדבר הבעלות בעסק הנקרא "***" (להלן: "העסק"). ט.ק. טוען כי הוא ואחיו שותפים בעסק ובמבנה בו שוכן העסק ומתנהל. לטענתו, אמנם העסק נרשם על שם אחיו ג.ק. אך היה מוסכם וידוע לכל כי שני האחים הינם דיירים מוגנים במושכר בו מתנהל העסק וכי הם שותפים שווים בעסק בבחינת שותפות לא רשומה. ט.ק. עותר להכיר בשותפות העסקית בין הצדדים, על כל המשתמע מכך וליתן סעדים המגנים על זכויותיו.

2. סמוך לאחר הגשת התביעה וביום 25.1.21 הגיש ט.ק. בקשה למתן סעדים זמניים במעמד צד אחד והמותב הדן בתיק (כב' השופט מ. שדאפנה) נעתר לבקשה וניתן צו כמבוקש. בהמשך ועוד בטרם דיון בבקשה, פסל עצמו המותב הקודם מלדון בתיק עקב היכרות עם מי מהצדדים והתיק הועבר לטיפול מותב זה.  

3. ביום 16.2.21 הגישו הנתבעים את הבקשה שבכותרת בטיעון כי בית משפט זה נעדר סמכות עניינית לדון בשאלה האם התקיימו יחסי עובד מעביד בין הצדדים אם לאו ולכן יש לדחות את התביעה. צוין כי שאלת קיומם של יחסי עובד מעביד, עומדת ותלויה בהתדיינות בין הצדדים בביה"ד האיזורי לעבודה בנצרת במסגרת תביעה שהוגשה ע"י ג.ק. ביום 9.12.20 (שסימנה סע"ש 19783-12-20- להלן: "ההליך בביה"ד לעבודה"). תביעה זו הוגשה לאחר שהאחרון גילה כי אחיו ט.ק., אשר עבד אצלו כעובד שכיר משך שנים רבות, עזב את עבודתו, השתלט על אתר האינטרנט של העסק והחליף את מספר הטלפון המצוין שם,  למספר שלו והחל לקבל הזמנות לטלפון האישי שלו וכך לקבל הזמנות לעסק אחר שהקים על פי הנטען, לאחר שסיים את עבודתו אצל ג.ק..

במסגרת כתב התביעה בהליך בביה"ד לעבודה, טען ג.ק. להפרת חובות האמון ותום הלב של עובד כלפי מעבידו, גזל והשתלטות על רכוש מעביד, גניבת עין והפרת זכויות יוצרים וציין כי התביעה הוגשה בין היתר מכוח סעיפים 31 ו-63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] .

4. ט.ק. התגונן בפני התביעה בביה"ד לעבודה באמצעות כתב הגנה שהגיש ביום 20.1.21, בו טען, בין היתר, כי ביה"ד לעבודה נעדר סמכות לדון, היות ובין הצדדים מתנהלים יחסי שותפות, כאשר השותפות ביניהם  רשומה וידועה בשם "***" הסמכות העניינית נטען כי מדובר בסכסוך לפירוק השותפות המשפחתית ולא בסכסוך עבודה.  עוד נטען שם כי מדובר בעילת תביעה נזיקית ולא ביחסי עובד מעביד. עם זאת ומטעמי זהירות ושמירה על זכויותיו של ט.ק. הוא גם הגיש כתב תביעה שכנגד בו טען כי ככל ויקבע כי הוא עובד הרי שמגיעות לו זכויות מכוח דיני העבודה שיש לחייב את ג.ק. לשלם לו אותן.

5. ההליך בבית הדין לעבודה החל ביום 9/12/2020 וגם שם הוגשו ביום בקשות לסילוק על הסף מטעמי חוסר סמכות עניינית. גם שם טען ט.ק. כי הצדדים שותפים מאז 1988 וכי אינו עובד של אחיו. אם האחים שותפים הרי שלבית הדין לעבודה אין סמכות להידרש לסכסוך ביניהם. הבקשה למחיקת התביעה בבית הדין לעבודה מטעמי סמכות עניינית טרם הוכרעה.

6. בדיון קדם משפט שנערך לפניי ביקש ב"כ של ג.ק. להמתין להכרעת בית הדין האיזורי לעבודה בבקשת סילוק על הסף או לחילופין להידרש ולהכריע בשאלת הסמכות העניינית והבקשה לסילוק על הסף שהוא הגיש כנגד תביעת ט.ק..

7. הצדדים הסכימו לבחון הליך גישור בתום ישיבת קדם המשפט תוך שמירת זכויותיהם וטענותיהם ולכן סוגיית הסמכות העניינית טרם הוכרעה ונדונה, לא בבית משפט זה ולא בבית הדין לעבודה, ברם לפני ימים אחדים נמסרו הודעות בשתי הערכאות בדבר הפסקת הליך הגישור וכל צד עתר לסעדים זמניים שונים ולכן נדרשת הכרעה מקדמית בסוגיית הסמכות העניינית.