החלטה בעניין מכר משק של אדם שמונה לו אפוטרופוס לבקשת בתו, האפוטרופוסית, חרף התנגדות חלק מילדיו

גלגול נוסף של מחלוקת בין אחים סביב רכושו של אביהם, ד', קשיש כבן 90 (להלן: "ד'").

1. זו הפעם, מדובר בבקשת בתו נ', המכהנת כאפוטרופא על ענייניו האישיים, הרפואיים והרכושיים של ד', לאשר את מכירת משקו, נחלה מס' XX במושב XX, לצדדי ג' (להלן: "הבקשה" ו"המשק", לפי העניין).

    

2. הטעם לבקשה הוא הצורך לממן את הוצאותיו של ד', המתגורר מזה שנים מספר אצל המבקשת.

    

3. בהליך קודם הוריתי בתום שמיעת ראיות מרובת עדים על ביטול הסכם למכירת המשק לנכדו של המבקש [תמ"ש (ב"ש) 32032-06-16 ד.פ נ' י.ש.פ (מצוי במאגרים המשפטיים ; 26.10.17) ; להלן: "פסק הדין"). הנסיבות העובדתיות והדיוניות עד למועד פסק הדין פורטו בו בהרחבה ולפיכך לא אדרש להן פעם נוספת.

    

4. במסגרת פסק הדין קיבלתי את הטענה לפיה לאור נימוקים מספר, בהם מצבו הקוגניטיבי של המבקש בעת כריתת ההסכם כמו גם היעדר הסבירות שלו, לא נעשה דבר (טענת האפסות). הוריתי, בין היתר, גם על איסור דיספוזיציה בזכויותיו של ד' במשק ללא אישור בית המשפט מעתה ואילך.

    

    

5. לאחר מתן פסק הדין מיניתי ביום 27.2.18 את המבקשת כאפוטרופא על ענייניו הרפואיים, האישיים והרכושיים של ד'. זאת, לאחר שהתקבל תסקיר מפורט בעניינו של ד', בהסכמת כלל אחיה למעט אביו של הנתבע, שכנגדו ניתן פסק דין ובהיעדר תגובה מצידו (א.פ 37284-11-17).

    

   רקע דיוני ותמצית טענות הצדדים

6. ביום 29.7.18 הוגשה הבקשה שלפני. במסגרת זאת, מבוקש לאשר הסכם מכר מותנה של המשק מיום 19.7.18 לרוכשים, צדדי ג', בתמורה לסך של 2,000,000 ש"ח. הטעם העיקרי לבקשה המפורטת הוא על מנת לאפשר מימון של מלוא הוצאותיו הרפואיות הסיעודיות והאחרות של ד', המוטלות לכתפי המבקשת, בהיעדר די מקורות שוטפים למימונן.

    

7. הוריתי בין היתר על המצאת הבקשה לכלל ילדיו של ד', שמונה במספר, גם לאור ההליכים הקודמים שהתנהלו ואף ביקשתי השלמות, לאור הערות ב"כ האפוטרופוס הכללי.

    

    

8. ביום 18.10.18 הגישו משיבים 2 –5 בקשה לעצירת המכר. בתמצית, ביסוד הבקשה עמדו קשיי אמון ושקיפות נטענים בינם ובין המבקשת.

    

   יוצא, אפוא, כי ארבעה משמונת ילדיו של ד' מתנגדים לבקשה.

    

9. ביום 21.10.18 הגישה המבקשת תגובה מפורטת ובה פירטה בין היתר את מארג היחסים בין בני המשפחה כמו גם את הוצאותיה הרבות בגין הטיפול בד', שהיווה את היסוד לבקשה. בינתיים, גם שיפרו לפי הנטען הרוכשים את הצעתם בקרוב ל 700,000 ₪.

    

10. באותו היום קבעתי דיון בבקשה ליום 13.11.18.

     

11. ביום 7.11.18 הגיש משיב 5 תגובה מטעמו. בין היתר פירט בתגובה זו כי חלק מילדיו של ד' מסכימים למכר המשק ואילו חלקם (המשיבים שלפני) מתנגדים.

     

12. ביום 11.11.18 הוגשו הסכמות שלושה מילדיו של ד' – ז.ו., פ.ע. ופ.פ. – לבקשה.

     

13. יום לפני הדיון הגישו משיבות 2 -4 בקשה לדחיית הדיון, ובהחלטתי קבעתי שהבקשה תידון במידת הצורך בדיון. לבקשה זו אדרש גם בהמשך (להלן: "בקשת הדחייה").

     

14. לדיון ביום 13.11.18 התייצבו, לבד מהמבקשת ומב"כ האפוטרופוס הכללי, משיבות 2 ו -3 בלבד.

     

     

15. בדיון זה הבהיר ב"כ האפוטרופוס הכללי, כי סל המחייה שאושר לד' על ידי הא"כ עומד על 16,000 ₪. אלא שלאחר בחינת האפוטרופוס הכללי את דיווחי המבקשת התברר כי לאור הכנסות שוטפות בסך 6,000 ₪ לחודש בלבד והיעדר נכסים נזילים, מצוי ד' בגירעון שוטף של כ- 10,000 ₪ לחודש (עמ' 2 לפרוטוקול).

     

     

16. בין היתר, הבהירה משיבה 2 את עיקר טרונייתה: "...אין לנו בעיה ואין לנו התנגדות למכור את המשק אבל בשל חוסר שקיפות חוסר מעורבות טריקת טלפונים אי מודעות כלום, אני פה עם אבא ואתם שום דבר לא ידענו יש קונה כמה, נ' בואי נאסוף את האחים חשוב לי השקיפות כלום לא נעשה...." (עמ' 3 – 4 לפרוטוקול ; ראו גם עמ' 6 לפרוטוקול שורות 8-13).

     

17. משיבה 3 טענה, בין היתר, כי תמוהה בעיניה התוספת של כ- 700,000 ₪ להצעה ולפיכך היא מתנגדת לבקשה.

     

18. בתום הדיון ניתנה למבקשת שהות להגיש אסמכתאות נוספות ביחס לגירעון השוטף של ד', על מנת לאפשר הן לב"כ האפוטרופוס הכללי והן למשיבות שהתייצבו לדיון שהות להתייחס לבקשה.

     

19. ביום 20.11.18 צירפה המבקשת אסמכתאות נוספות מהן עולה כי הכנסותיו השוטפות של ד' מגיעות כדי סך של כ- 6,400 ₪ לחודש.

     

20. ביום 27.11.18 צורף הסכם המכר המותנה המתוקן, ובו עמדה תמורת המכר על סך כולל של 2,650,000 ₪ (להלן: "ההסכם"). זהו ההסכם אותו מבוקש לאשר.

     

21. במהלך חודש דצמבר 2018 שכרו משיבות 2-4 ייצוג משפטי ולבקשתן ניתנה להן ארכה להגיש עמדתן לאור מכלול המסמכים שהוגשו עד כה.

     

22. ביום 23.12.18 הוגשה עמדת ב"כ האפוטרופוס הכללי, שהבהירה כי לאחר בחינת ההסכם מצאה אותו היחידה הכלכלית כסביר וראוי, גם אם על הצד הנמוך על יסוד הנתונים שהוצגו.

     

23. בתגובה מיום 27.12.18 הבהיר בא-כוחה של המבקשת, בין היתר, כי האפוטרופוס הכללי לא נתן דעתו לכך שהרוכשים נטלו על עצמם להסדיר הליכי רישום של הנכס לרבות התאמה ככל שצריך בין הנכס בפועל לתנאי הנחלה, וכן את תשלום דמי השימוש. לטענתו, בכך לא הביא האפוטרופוס הכללי בחשבון את הערך הכלכלי של הסכמות אלה, שמוסיפות לסכום העסקה עוד כ – 300,000 ש"ח מוערכים.

     

24. ביום 30.12.18 הוגשה תגובה מפורטת מטעם משיבות 2 -4. בתגובה זו פורט באריכות יתירה שלא לצורך מכלול שלם של טענות כנגד המבקשת וכנגד ההסכם. בתמצית, טרוניות המשיבות גם על פי תגובה זו עוסקות בחוסר תום לב נטען של המבקשת ובגרסאות סותרות שלה; באי-סבירות העסקה ; בתמיהות באשר לשיפור הצעת הקונים ובכך שהגירעון בהוצאותיו של ד' הוא מלאכותי.

     

    בין היתר, הלינו משיבות 2 -4 על כך שלשיטתן מבוקש לאשרר בדיעבד ושלא כדין פעולה, שלא בתום לב, שנעשתה על ידי האפוטרופא הממונה. עוד תמהו המשיבות על השיפור המשמעותי בתנאי ההסכם, ודרשו בדיקה וחקירה בתנאי ההסכם, בין היתר הואיל ולטענתן השינוי הכללי בהוראות רשות מקרקעי ישראל לעניין מכר משקים התרחש עוד לפני ההסכם המקורי. כן טענו המשיבות כי הצהרת ב"כ המבקשת כי לא התקבלו תקבולים סותרת את הוראות ההסכם ולפיו במעמד החתימה שולמו 250,000 ₪ לפקודת המוכר או הנאמנים. בנוסף, טענו המשיבות בתגובתן, כי "... ככל שטענת "הגירעון" היא אמיתית, אזי "גירעון" זה היה צריך להיווצר כבר מעת שהתחילה המבקשת לטפל בחסוי בביתה ולכל הפחות בסמוך לתאריך זה..."(סעיף 36 לתגובת המשיבות). המשיבות עוד טוענות כי הגירעון של ד' איננו אמיתי שכן האפוטרופוס הכללי התערב ובחן את שאלת סבירות העסקה לצורך בקשה זו. כן טוענות המשיבות כי דאגתן נתונה לאביהן וגם מעוניינות הן ביחסים תקינים עם אחותן.

     

25. ביום 29.1.19 קיימתי דיון נוסף בבקשה. הפעם נכחו בדיון כלל המשיבים, ובאי כוחם, כמו גם ב"כ האפוטרופוס הכללי וראש צוות הפיקוח שבאפוטרופוס הכללי , כמו גם המבקשת ובא כוחה החדש. בדיון זה חזרו בין היתר ב"כ משיבות 2 – 4 על טענותיהם וגם ב"כ משיב 5 העלה תמיהות ביחס להסכם.

     

26. מנגד, טען ב"כ המבקשת, כי ככל שאיזה מן הצדדים חפץ לרכוש את המשק באותם תנאים ובדחיפות הוא מסכים והבהיר, כי תשלום הפעימה הראשונה בסך 250,000 ₪ על פי ההסכם נמסר בשיק שטרם הופקד והוא מצוי אצל עורך הדין שערך את ההסכם, שטרם פתח חשבון נאמנות. ב"כ המבקשת חזר על הטענות ולפיהן במוקד עניינם של המשיבים מצויה ירושתם העתידית. ב"כ המבקשת הבהיר כי השינוי בהסכם נבע מהשינוי בהוראות המינהל שהוביל את המוכר ליטול על עצמו את תשלום דמי הרכישה, ולפיכך אלה גולמו במחיר החדש.

     

27. ב"כ האפוטרופוס הכללי הבהירה כי העסקה היא סבירה וכדאית עבור ד', גם בהתחשב בשיקולי העלויות המגולמות בהסכם שנלקחו בחשבון (עמ' 11 לפרוטוקול). עוד הבהירה ב"כ האפוטרופוס הכללי כי המבקשת מגישה דו"חות, פרטה, ומצויה בקשר עם האפוטרופוס הכללי ועם יחידת הפיקוח, שאף היתה בביקור בית.

     

28. להשלמת התמונה יצויין כי ביום 31.1.19 הגישה משיבה 2, באמצעות באי כוחה, בקשה לביטול מינויה של המבקשת כאפוטרופא לענייניו של ד' ולמינויה תחתיה. בקשה מתוקנת הוגשה ביום 6.2.19 (א.פ 81237-01-19). בקשה זו טרם התבררה.

     

    דיון והכרעה

     

29. כפי שהובהר עוד במעמד הדיון, במוקד ההליך מצויה טובתו של ד' ; טובתו ורווחתו, ולא טובתם של איזה מילדיו.

    אלא שגם בגלגול זה של ההליכים, מצויים ילדיו בסכסוך מר שבמרכזו רכוש. כפי שאראה עוד, איש איננו חולק על הטיפול המסור של המבקשת באביה. אולם את כלל ילדיו העסיקה ומעסיקה סוגיית המשק שלו. העסיקה – עת במסגרת ההליך הקודם חברו המבקשת דכאן ומשיבות 2 ו -3 אף הן, לתמוך בתובענת אביהן, כנגד משיב 5 ובנו (הנכד), בעיקר. מעסיקה – עת עתה חברו להן משיבות 2 – 3 למשיבה 4 ולמשיב כנגד המבקשת, כאשר התברר שמבוקש למכור את המשק לצורך מימון הוצאותיו השוטפות של ד'.

     

30. חרף שטף המלל הרב שנכתב ונטען על ידי המשיבות 2 – 4 בעיקר ואשר חלקו פורט לעיל, עיקרו המכריע עסק בשאלות מתחום ההתנהלות הרכושית, משל לאיזה מן הצדדים שלפני קנויה זכות ברכוש זה ; זאת במובחן מזכות לטעון בהקשרה של טובת אביהם. לא ראיתי בשלל טיעוני המשיבים כל טיעון שיש בו כדי להבהיר כיצד, או לכל הפחות באיזו מידה, תשיא קבלת עמדתם את טובתו של אביהם.

     

31. לא ניתן להשתחרר מן הרושם, שחלק נכבד מטענות המשיבים נשען בבסיסו לא בהכרח על דאגה לטובת אביהם, אלא על המטען הרגשי המתמשך שבין ילדיו ועל דאגתם של המשיבים לזכויות עתידיות פוטנציאליות שלהם.

     

     

32. בהקשר זה דומני שדווקא בקשת הדחייה, שנוסחה על ידי משיבה 2 בעצמה (כדבריה בדיון מיום 13.11.18) משקפת באופן המיטבי את האמור. אביא את חלקה הרלוונטי של הבקשה כלשונה:

    "...לכבוד בית המשפט לעניני משפחה אנו החותמות מטה היורשים ש' ר' רי' פ' ש.ב.ח. מבקשות לדחות את הדיון.... ...... האח ש.פ. בין היורשים שמבקש..." (שם, הדגשות לא במקור – ב.ש).

     

    לא פעם אחת נעשה, באופן מעורר תמיהה, שימוש במונח "יורשים", כי אם פעמיים.

     

    לא בכדי התעכבתי במהלך הדיון מיום 13.11.18 על השימוש במונח זה ולא ראיתי כי ניתן לשאלותיי מענה ענייני, לבד מהטענה כי מדובר במינוח לא נכון (עמ' 4 לפרוטוקול).

     

    לא זו בלבד, אלא שלא ראיתי בתגובה המפורטת בכתב מטעם המשיבות, לאחר ששכרו ייעוץ משפטי, התייחסות של ממש לסוגיה קונקרטית זו, חרף השאלות שנשאלה משיבה 2 בדיון.

     

    לטעמי, משקף נוסח בקשת הדחייה – במיוחד עת מדובר בבקשה שהוגשה עוד בטרם שכרו המשיבות ייצוג משפטי - יותר מכל את הרושם האמור לעיל, והדברים אומרים דרשני.

     

33. בעניין אחר, שבו התבקש איסור דיספוזיציה על זכויות מי שמונה לה אפוטרופוס, הבהיר חברי, כב' השופט א' גביזון כי: "...כל שעומד בפני בית המשפט בשלב זה, הינו דאגה לשלום החסויה בחייה ולטיב הטיפול בה, ולא מי יירש אותה לאחר מותה. ההתעסקות ברכושה של החסויה לאחר אריכות ימים, ככל ומעסיקה מי מהצדדים, לא תזכה לסעד מבית המשפט במסגרת הבקשה נשוא החלטה זו..." (א.פ (ב.ש) 11415-08-16 פלוני נ' פלונים (מצוי במאגרים המשפטיים ; 27.9.16)].

     

    הגיונם של הדברים יפה גם במקרה שלפני.

     

     

34. גם לגופם של דברים לא מצאתי כל יסוד לקבל את עמדת המשיבים. אפרט את עיקר הנמקותיי.

     

35. הלכה למעשה קיימת תמימות דעים (גם בקרב המשיבים) כי ד' זוכה לטיפול מסור מידיה של המבקשת (ראו, בין היתר: סעיף 50 לפסק הדין ; התסקיר מיום 22.1.18 שהוגש במסגרת א.פ 37284-11-17 ; דברי משיבה 3 בעמ' 4 שורה 30 לפרוטוקול ; דברי ראש צוות הפיקוח במשרדי האפוטרופוס הכללי בעמ' 11 שורות 12-13).

     

    כל המעיין בפרוטוקולים של הדיונים שנערכו לפני, ובעיקר מתוכן הדברים שנשאה המבקשת עצמה לפני, יכול להתרשם מכך בעצמו (גם אם ברור כי מערכת היחסים בינה ובין המשיבים איננה טובה).

     

    בנוסף, ב"כ האפוטרופוס הכללי אישר מפורשת כי המבקשת מצויה בקשר עם משרדו, וממלאת אחר המוטל עליה. בניגוד לטענות המשיבות בתגובתן הכתובה, אף אישר האפוטרופוס הכללי לאחר בדיקה ופיקוח, כולל ביקור בית, את טיב הטיפול בד' כמו גם את סל המחיה ותזרים הכנסותיו.

     

    בנסיבות אלה, אין די בטענות לחוסר שקיפות, שיכול ונובעות מתקשורת לקויה בין האחים או מי מהם, כדי לסתור לכל הפחות את המסקנה לפיה מדי חודש נוסף למאזנו של ד' גירעון משמעותי, של כ- 10,000 ₪.

     

36. טענה זו, לפי ד' מצוי בגירעון חודשי כה משמעותי איננה טענה חדשה. גם העובדה שמאזן הכנסותיו והוצאותיו נבדק על ידי ב"כ האפוטרופוס הכללי, איננה חדשה. מדובר בטענות שנטענו מפורשות הן על ידי המבקשת עוד בבקשתה מחודש יולי 2018, והן על ידי ב"כ האפוטרופוס הכללי בדיון הראשון מיום 13.11.18 (ראו בפרוטוקול). לא זו בלבד אלא שכאמור לעיל המבקשת גם הוסיפה אסמכתאות לאחר דיון זה.

     

    בדיון מיום 13.11.18 אף הציע ב"כ האפוטרופוס הכללי "... שהאחים יממנו את הגרעון מכיסם..." (עמ' 3 שורה 18 לפרוטוקול). המבקשת עצמה הסכימה לכך (עמ' 3 שורות 21-22) וגם משיבה 3 הבהירה כי "...אנחנו מוכנים להשתתף..." (עמ' 5 שורות 9).

     

    אולם מאז הוגשה הבקשה ועד עתה לא ראיתי כי איזה מן המשיבים הוציא מכיסו סכום כסף כלשהוא (ולו בדרך של הפקדה בקופת בית המשפט), על מנת לתמוך בגירעון המתמשך של אביו. הדברים אומרים דרשני.

     

37. אם לא די בכך, הרי שגם מאז הדיון האחרון חלף למעלה משבוע ימים, ומאז ועד עתה לא מצא איש מן המשיבים להפקיד סכום כסף כלשהוא על חשבון הצעות פוטנציאליות לרכש המשק או להשתתפות בהוצאותיו של אביהם.

     

38. בהתחשב במשך הזמן שבו ממשיך הגירעון התזרימי של ד' להצטבר עת המשיבים אינם פועלים דה-פקטו על מנת לנסות ולצמצמו, הצעות והצהרות שהציעו באי כח המשיבים בדיון האחרון שהתקיים - גם לו אולי אניח כי יש מאחוריהן כוונה אופרטיבית - הן בבחינת "מעט מדי, מאוחר מדי".

     

39. לא למותר לציין, כי גם בהטחת חשדות והאשמות בלתי מבוססים כדבעי בתגובת המשיבות ולפיהן לד' אין כל גירעון, חרף אישורו המפורש של ב"כ האפוטרופוס הכללי כי סל המחיה של ד' אושר והגירעון הנטען נבדק, אין כדי להוביל למסקנה אחרת.

     

40. באשר לעסקת המכר עצמה, הרי שכל המעיין בתיק בית המשפט יכול להיווכח כי עמדת ב"כ האפוטרופוס הכללי, לפיה מדובר בעסקה סבירה בנסיבות העניין, לא ניתנה כלאחר יד. ב"כ האפוטרופוס הכללי ביקש השלמות, הבהרות, ואסמכתאות שונות על מנת לגבש את עמדתו.

     

     

41. עמדת היחידה הכלכלית כפי שצורפה לתגובת ב"כ האפוטרופוס הכללי העריכה, גם על יסוד השוואת הצעות מכר באתר יד 2 את שוויו של המשק בגבולות 3,000,000 ₪. אולם לאור הצורך בהפחתה במשא ומתן, הצורך בפינוי והריסה של מבנים הקיימים במשק, עסקת המכר נמוכה "... אך על הצד הסביר ומשקפת שווי שוק...". לפיכך, "...מחיר התמורה בסכום של 2,650,000 ₪ בגדר טווח מחירים סביר בסביבת הנכס לנכסים דומים, בפרט בהתחשב בעובדה כי על הקונה יחולו התשלומים בגין פינוי מבנים נוספים הבנויים על הנחלה, ועל כן היחידה הכלכלית סבורה שמחיר התמורה ראוי ומשקף את תנאי השוק..." (ראו בעמ' 8 לחוות דעת היחידה הכלכלית מיום 23.12.18).

     

    במיוחד בהתחשב בכך שעל פי הנספח להסכם מיום 26.11.18 התחייבו הקונים לשאת בעלויות שונות (שנבחנו גם על ידי היחידה הכלכלית) – בכלל זה עלויות רישום הזכויות במשק על שמם ועלויות התאמת המצב בפועל למצב התכנוני, לא בכדי נמצאה העסקה כסבירה.

     

42. המשיבים מעלים תמיהה באשר ל"זינוק" שבשווי התמורה בין ההסכם המקורי ובין ההסכם שהתבקש אישורו. אין להתעלם מכך. אולם התרשמתי שעיקר תמיהת המשיבים נובע ממערכת היחסים המשפחתית העכורה, וממילא ספק אם יש בכך כדי להעלות או להוריד באשר לשאלה מדוע אין לאשר את ההסכם כפי שהוא עתה. ההסכם מציב תמורה ראויה בעבור המשק ואף מטיל על הקונה חבויות הסדרה שברגיל מוטלות על מוכר. התמורה עצמה עתידה להיות מפוקחת באופן מלא על ידי ב"כ האפוטרופוס הכללי ובוודאי שלבד מסל מחיה מאושר כל בקשה להוצאות אחרות מתוך כספי התמורה תהא צריכה בחינה שיפוטית, באופן שיסיר חששות של מאן דהוא באשר לירידה שלא כדין לכספיו של ד'.

     

    היה למשיבים די והותר סיפק מאז הוצג ההסכם הראשוני לתהות על קנקנם של הקונים, לו חפצו בכך, וגם בתגובה הכתובה לא טענו המשיבות קונקרטית לקשר פסול כזה או אחר בין המבקשת ובין הקונים (לבד מהעלאת החשדות).

     

    בנוסף, בדיון הראשון, לו לא טרחו משיבים 4 ו-5 להתייצב, גם משיבה 2 כלל לא הביעה התנגדות למכר המשק (במובחן מההסכם הספציפי, לאור טענותיה להיעדר "שקיפות" ביחסים עם המבקשת ; ראו עמ' 3 שורות 29 – 30).

     

    ד' זקוק עתה, ולא "אחר כך", למקור תזרימי שיאפשר לו לחיות ברווחה. יש לד' אפשרות להסדיר תזרים זה, כבר עתה, באמצעות ההסכם. לא הוצג לי כל טעם ענייני מדוע יש להתעלם מצרכיו הנוכחיים של ד' בנסיבות העניין.

     

43. כפועל יוצא, כאשר מביאים בחשבון את העובדה שההסכם נמצא ראוי וסביר על ידי האפוטרופוס הכללי, ומעמידים בראש ובראשונה למבחן את שאלת טובתו של ד', המסקנה המתחייבת היא כי יש לאשר את ההסכם ואין מקום להמשיך ולהמתין לכך שמי מילדיו האחרים של ד' "ירים את הכפפה" וישתתף בהוצאותיו השוטפות, מקום בו היה להם די

    והותר סיפק לעשות כן עד כה, אך לשווא.

44. מכאן, לטענה לפיה מדובר בבקשה לאשרור פסול בדיעבד של ההסכם. אני דוחה טענה זו. במובחן, למשל, מההסכם אל מול הנכד, שנחתם בעוד מתנהלים הליכי אפוטרופוסות בעניינו של ד' ובוטל בפסק הדין, במקרה שלפני לא מצאתי כל פסול בעצם ההליך. זאת ממספר טעמים. האחד – שההסכם עצמו מותנה מפורשות באישור בית המשפט. השני, שלא ההסכם שהוגש במסגרת הבקשה מיום 29.7.18 ולא ההסכם המשופר מיום 26.11.18, נחתמו על ידי המוכר (כפי שמגלה עיון בהם). בכך אף היתה המבקשת זהירה עוד יותר וביקשה מראש את אישור בית המשפט להתקשרות בהסכם. ושלישית, הואיל ועל פני הדברים על מנת שבית המשפט כמו גם האפוטרופוס הכללי, יוכלו לבחון את טובתו של אדם באישור של הסכם, נדרש שיוצג בפני בית המשפט נוסח מפורש של ההסכם, על מלוא תנאיו. דווקא מהלך הדברים שמציעים ב"כ המשיבות 2-4, בניגוד לפרקטיקה הנוהגת ולפיו ההסכם המותנה המלא מובא לבחינה (כפי שנעשה כאן), עלול להוביל לפגיעה באינטרסים של מי שמונה לו אפוטרופוס, מקום בו ייבצר מבית המשפט לבחון כשלים פוטנציאליים בהסכם שטרם "נולד".

     

45. לבסוף, ולגופם של דברים, דומני שטובתו המהותית של ד' היא באישורו של ההסכם, לאחר שנמצא ראוי וסביר. מזה מספר שנים מתקוטטים ילדיו ובני משפחתו המורחבת על זכויות במשק שבו איש איננו גר (ואופי הסכסוך בולט גם בדיונים שהתקיימו במהלך השנים). מנכס זה (אף לא מפירות פוטנציאליים שלו) ד' כלל לא נהנה.

     

    דווקא במכירתו של המשק לצד שלישי ולא לבן משפחה, במצב שבו משתנות החזיתות הפנימיות בין ילדיו וילדי ילדיו בהתאם למחלוקת העדכנית שעל הפרק, יכול וימצא ד' מזור. אולי כאשר סוגיית המשק לא תעמוד כאבן נגף אצל בני המשפחה, יוכלו כולם להתמקד בטיפול ודאגה לד', ופחות בדאגה לרכושו.

     

46. בשולי הדברים יוער, כי עיינתי בתובענה לביטול מינויה של המבקשת כאפוטרופא שאך הוגשה. בקשה זו לא הגיעה לכלל מיצוי ולא אדרש לה בהליך זה. אולם אעיר כבר עתה, כי ככל שבמוקד הבקשה מחלוקות מתחום יחסי בני המשפחה, ניתן יהיה להידרש לפתרונות אפשריים גם בנושא הקשר עם ד' במסגרת אותו ההליך. אולם אין בבקשה, כשלעצמה, כדי לשנות ממסקנותיי דלעיל.

     

47. סיכומם של דברים, אני נעתר לבקשה, בהתייחס להסכם, ומאשר לאפוטרופא להתקשר בהסכם המכר מיום 26.11.18.

     

    כמובן שעל המבקשת להגיש דיווחים שוטפים לאפוטרופוס הכללי באשר לביצועו של ההסכם, לתמורה שהתקבלה, ולמעט סל המחיה לד' וההשלמה הנדרשת מתוך כספי התמורה, שלהבנתי אושרה על ידי האפוטרופוס הכללי, אין לעשות שימוש ביתרת התמורה אלא בהתאם להוראות הדין ולאישורו של בית המשפט, לפי העניין.

     

    בנסיבות העניין, ולא בלי התלבטות, בתקווה שמארג היחסים המשפחתי יעלה על דרך הישר מעתה ולהבא, מצאתי שלא לעשות צו להוצאות.

     

    ככל שיהא צורך בפסיקתא המשקפת את ההחלטה האופרטיבית, אין מניעה שתוגש.

     

    המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים ותסגור את התיק.

     

    ההחלטה מותרת לפרסום בהשמטת מלוא פרטיהם המזהים של הצדדים ובאי כוחם.

     

    ניתנה היום, ב' אדר א' תשע"ט, 07 פברואר 2019, בהעדר הצדדים.