החלטה בעניין מזונות זמניים של קטינים

א.     הצגת הפלוגתאות המרכזיות:

1.      מערכת היחסים בין בני הזוג פ. הגיעה לקיצה, אך הסכסוך עודו בעיצומו ; על פי הסכמות שמצאו ביטוי בפרוטוקול מיום 16.02.11 מתגוררים בעלי הדין ביישוב פלוני בנפרד באופן שבו התובעת (להלן : " האם") מתגוררת עם שלושת ילדיהם הקטינים של הצדדים (להלן : " הקטינים") בדירתם המשותפת ביישוב זה ואילו הנתבע (להלן : " האב") מתגורר בדירה אחרת (בתחילה בבית אחותו ומאוחר יותר עבר להתגורר בדירה שכורה).

2.      לב לבו של הסכסוך מתנהל סביב סוגיית המשמורת של הקטינים, כאשר בהקשר זה, הופנו הצדדים לבדיקות של גורמי הרווחה ומומחה למסוגלות הורית ובשלב זה כאמור, מתגוררים הקטינים עם אמם ולנים עמה רוב ימות השבוע כאשר נקבעו הסדרי ביקורים בהתאם לסיכום אליו הגיעו הצדדים עם העו"ס לסדרי דין.

3.      כעת עלי להכריע בשאלת המזונות הזמניים, כאשר למרבה הצער, גם בהקשר זה השיאו הפערים עד לכדי אי הסכמה של הצדדים להצעות בית המשפט בעניין המזונות הזמניים ולו לתקופה קצרה של חודשיים, כך שאין מנוס ממתן הכרעה שיפוטית.

4.      הקונפליקט המרכזי בסוגייה זו של המזונות הזמניים נסוב סביב שני צירים מרכזיים:

4.1.    ראשית, קיימת מחלוקת ביחס ליכולתו הכלכלית של האב ; בעוד שהאם טוענת, כי האב משתכר כ-12,000 ש"ח ועל כן יכול הוא לממן דמי מזונות בשיעור של 2,000 ש"ח לכל קטין (עמ' 4 שורה 25 לפרוטוקול), מכחיש זאת האב וטוען כי שכרו הינו כ-3,800ש"ח ומסכום זה הוא משלם  שכירות והוצאות נוספות עבור ילדיו ולכן מציע לשלם דמי מזונות בשיעור של 2,700ש"ח בחודש (עמ' 5 שורה 2 לפרוטוקול).

4.2.    שנית, קיימת מחלוקת בדבר היקף הצרכים שהאם מספקת לקטינים בתקופה זו שבה הצדדים פרודים ; האם פירטה סדר יום במסגרתו הקטינים שוהים עמה רוב ימות השבוע, ניזונים בביתה ובמקום עבודתה (עמ' 2 שורות 2-10) ואילו האב הכחיש טענות אלו, טען כי האם אינה אומרת אמת וכי בכל ימות השבוע הקטינים מבקרים אצלו, חיים עמו, ניזונים ממטבחו ובסה"כ לנים בלילה בבית אימם (ראה עדות האב בעמ' 3-4 לפרוטוקול) .

5.      לפיכך, אבקש בשלב ראשון לבחון את צרכי הקטינים, אעבור לדיון ביכולותיהם הכלכליות של ההורים, אציג את הדין החל עליהם ואסכם בשאלת גובה המזונות שיש לחייב את האב נוכח נסיבות חלוקת הזמן ההורי בין בעלי הדין, תוך קביעת סכום המינימום שיש להותיר לו למחייתו. כך אבקש לגזור את סכום המזונות הזמניים שיושת על האב. אטעים, כי הגם שמדובר בהחלטה למזונות זמניים, ראיתי להרחיב בה על מנת ליתן לצדדים הסבר מקיף באשר לשיקולים שעמדו בבסיס ההחלטה ובאשר לקביעת גובה סכום החיוב, בתקווה שדברים אלה יסייעו לצדדים אף להגיע להסכמות כוללות בעניין המזונות הקבועים, בהמשך ההתדיינות.

ב.      אמדן והערכת צרכי הקטינים לשם פסיקת המזונות הזמניים:

6.      ראש וראשון בפסיקת המזונות, יש להעריך את צרכיהם של הקטינים וכך אעשה כעת ;

7.      כאמור, מדובר ב-3 קטינים שאלה פרטיהם: א.פ. יליד 22/8/00 והוא בגיל 10.5 שנים, ש.פ. יליד 3/9/03 והוא בגיל 8 שנים וי.פ. ילידת 13/1/08 והיא בגיל 3 שנים כיום.

8.      במסגרת תסקיר סעד שהוגש ביום 19/5/11 לתיק בית המשפט עולה, כי הקטינים שוהים רוב ימות השבוע עם האם ונקבעו הסדרי ביקורים בינם לבין האב, פעמיים בשבוע ללא הסדרי לינה וכן בכל סוף שבוע שני לסירוגין.

9.      יחד עם זאת, עולה מדברי שני הצדדים, כי הקטינים נוהגים לשהות אצל אביהם גם מעבר לזמני הביקורים ; האם מציינת עובדה זו לשלילה בטענה, כי האב חורג מהסדרי הביקורים ומסית הקטינים כנגדה ואילו האב מציין זאת כבקשה של הילדים תוך שלשיטתו הוא מספק להם כל צרכיהם כאשר הם אצלו.

10.     גם אם טענות האב נכונות הן, אין בכך כדי להוות טעם המצדיק אי פסיקת מזונות ולו מינימליים עבור הקטינים אשר ישולמו לידי האם וזאת מפאת שלוש אלה: ראשית, אין לקבל מצב עובדתי שבמסגרתו אב אינו משלם מזונות לאם ומבקש לספק מזונותיהם אך ורק בעצמו, כאשר הם למעשה לנים בבית אחר מדי לילה, מתעוררים בו מדי בוקר ונדרשים לקיים בו חיי שגרה. שנית, בקבלת טענת האב, מונצח היעדר היכולת להכיר בכך שלקטינים יש צרכים אצל האם. שלישית, הדבר יוצר חוסר וודאות בקרב הקטינים ובלבול אשר דווקא אי פסיקת מזונות עלולה להשריש.

11.     לשהות המרובה של הקטינים אצל אביהם ישנה בוודאי מעלה ותרומה רבה לטובתם ואף מהווה הדבר חיסכון בהוצאות האם בגינם, אך לא ייתכן שהאב לא יוכל לראות הצורך של הקטינים לקבל מזונות כשהם אצל אמם. התרשמתי מדברי האב, כי לשיטתו הוא לא אמור כלל לשלם דמי מזונות קטינים לידי האם, הואיל והוא נושא בהוצאותיהם במישרין. אציין כבר כעת, כי אינני מסכים לגישה זו.

12.     לאור כל אלה, אבקש לבחון כעת את צרכי הילדים כפי שהוערכו על ידי האם ולסוגיית חלוקת הזמן ההורי של הצדדים עם הקטינים יינתן המשקל בסיכום ההחלטה באשר למידת ההפחתה שיש לערוך מדמי המזונות של הקטינים (המהווים את הביטוי הכספי של צרכיהם החומריים), אם בכלל.

13.     במסגרת הדיון בבקשת המזונות הזמניים, נחקרה האם ע"י בית המשפט באשר להוצאותיהם והשיבה כדלקמן:

א.      ביחס לרכיב הכלכלה, טענה האם, כי היא מבצעת רכישה שבועית בגובה 600 ש"ח, דהיינו 2,400ש"ח עבור כלכלה (ראה עמ' 2 ש' 12-13 לפרוטוקול). יחד עם זאת, יש לקחת בחשבון שבקנייה זו בוודאי כלולים גם צרכיה של האם ויש לערוך תחשיב נפרד אודות צרכי הילדים מתוך סכום זה.