החלטה בעניין זיכוי פרופ' פנחס סירוטה מחמת הספק מעבירות של מעשים מגונים והטרדה

בבקשת המשיבה לבטל את קביעת בית המשפט

בעניין ההשעיה

כללי

1. ביום כט טבת תשע"ה (20.1.15), ניתן על ידי, כערכאת ערעור, פסק דין המזכה את הנאשם מעבירות על סעיפים 17(1), (2), ו- (3) לחוק שירות המדינה (משמעת), התשכ"ג – 1963 , בגין ביצוע מעשים מגונים והטרדה מינית כנגד המתלוננת.
2. עוד קבעתי בפסק הדין, כי תבוטל השעיית המערער מעבודתו כמנהל מחלקה  בבית החולים הפסיכיאטרי, שבו עבד שנים רבות, עד השעייתו.  המערער אמור היה לשוב לאלתר לעבודתו הסדירה, על פי פסק דיני.
3. על פסק הדין, הגישה המשיבה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון.

בקשת המשיבה 

1. המשיבה – המאשימה - הגישה בקשה לביטול חלק החלטתי העוסק בעניין השעייתו של המערער, ולקביעה חלופית, כי השעייתו תעמוד בעינה עד לסיום ההליכים המשפטיים בעניינו, דהיינו: עד הכרעת בית המשפט העליון בבקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי. 
2. טעמיה של המשיבה לכך הינם, כי כל שעמד לביקורת בפני בית המשפט לערעורים, הוא פסק דינו של בית הדין המשמעתי של עובדי המדינה; אך, השעיית העובד איננה חלק מפסק הדין, משום שהיא צעד מנהלי, שנקט נציב שירות המדינה, בהתאם לסמכותו.
3. הביקורת השיפוטית בגין צעד מנהלי זה, כך ממשיכה וטוענת המשיבה, איננה בסמכותו של בית המשפט של הערעור, אלא של בית הדין לעבודה; לאמור: השעיית המערער, איננה מצויה בסמכותו של בית המשפט, וכך גם ביטול השעיה זו.

תגובת המערער

1. טענותיו של המערער התפרסו על פני שלושה מישורים.
2. במישור הפרוצדורלי , טוען המערער כי לא ניתן לבקש מבית המשפט, לבטל קביעה שלו עצמו, במסגרת אותו פסק דין.
3. במישור המהותי, טוען ב"כ המערער כי לבית המשפט סמכות טבועה, מקום שהחליט על זיכוי הנאשם, להורות גם על ביטול ההגבלות שחלו עליו בעקבות הגשת הקובלנה נגדו.
4. גם במישור המשפטי, טענתו של ב"כ המערער היא כי משניתן פסק דין סופי (אף אם לא חלוט), הרי שמתבטלת ההשעיה שהחליט עליה הנציב, וזאת מכוחו של סעיף 47(ה) לחוק שירות המדינה (משמעת). פסק הדין המדובר, מהווה, לפיכך, לטענת המערער, פסק דין סופי, המבטל את ההשעיה, על אף שזו ניתנה, מראש, על ידי נציב שירות המדינה.
5. עוד מוסיף ב"כ המערער וטוען, כי גם בהנחה שיש ספק בפרשנות המשפטית אותה נתן לסעיף 47(ה) לחוק הנ"ל, המפסיק את ההשעיה, הרי שיש לשאוף ליתן לאותו הסעיף פרשנות המקלה עם הנאשם, ולא להיפך.
6. בסיום דבריו, הזכיר המערער את הסיכוי הנמוך שיש לקבלת בקשת רשות הערעור על ידי הערכאה המהווה גלגול שלישי של פסק הדין, וסבר כי גם משום כך, הצדק מחייב את ביטול את ההשעיה.

דיון

1. בטרם אדרש להכרעה בסוגיות המשפטיות אשר הציבו הצדדים, אעמיד לנגד עיני את הוראות החיקוק הרלבנטיות לענייננו.