החלטה בעניין העברת תיק למחוז אחר

1. המבקשת עתרה בבקשה להעברת הדיון בתובענה ליישוב סכסוך לבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון וזאת מכח הוראות סעיף 6 (ד) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה – 1995, ומשכך הועברה הבקשה להכרעתי וזאת על פי החלטת כב' השופט בן שלו מיום 4.8.2021.

2. התובענה היא תובענה ליישוב סכסוך בין בני זוג אשר הוגשה ע"י האיש ביחס לאשתו לשעבר, וההליך הוגש על ידו בבית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע ביום 8.7.2021.

ביום  20.7.2021 הגישה המשיבה, בקשה להעברת הדיון במסגרתה טענה כי על התובע היה להגיש תובענה לבית המשפט המוסמך בראשון לציון.

3. המבקשת טענה כי בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון כבר נתן בעבר פסק דין בעניינם של הצדדים וכן טענה כי בנוסף לאמור הרי שהוריי המשיב הגישו בבית המשפט בראשון לציון תביעה כספית וכן התבררה תביעה נוספת הנוגעת למכירת הבית המשותף. המבקשת טוענת כי הלכה למעשה ההליך כולו קוים, יש ביחס אליו מעשה בית דין, מדובר באותם צדדים ובאותה משפחה ועל כן יש להעביר את התיק לבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון. המבקשת טענה כי המשיב הגיש ההליך בביהמ"ש בב"ש, כדי להימנע מדיון בפני השופט אשר דן בענייני הצדדים, קנה סמכות מקומית ומכיר היטב את פרטי  המקרה.

4. המשיב טען במסגרת תגובתו כי יש לדחות את הבקשה להעברת מקום הדיון. המשיב טען כי בין בני הזוג התנהלו הליכים בבית משפט לענייני משפחה בבאר שבע, לרבות בהליכים מכוח החוק למניעת אלימות במשפחה ותביעת מזונות אשר במסגרתה ניתן פסק דין בעניין מזונות ילדי בני הזוג. המשיב טען כי ההליכים בין בני הזוג התבררו בבית המשפט בבאר שבע, נוכח העובדה כי שניהם מתגוררים בבאר שבע, ואף הליכי הגירושין התבררו בבית הדין הרבני האזורי בבאר שבע. המשיב טוען כי ההליך שהתנהל בבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון היה תביעה שהוגשה ע"י הוריו המתגוררים ברחובות כנגד הנתבעת ומשכך, תביעה זו שבין הוריו לבין אשתו לשעבר אף הוגשה ללא צורך בקיומו של הליך יישוב סכסוך. המשיב טוען כי הגם שהושגה פשרה בין הוריו לבין הנתבעת, בבית המשפט בראשון לציון, אין באמור כדי להקנות סמכות מקומית לדון ביחסים שבין בני הזוג לאותו בית המשפט. המשיב מציין כי הגם שחלק מרכיבי ההסכם שבין הורי המשיב לאשתו לשעבר כוללים התחייבויות שבין בני הזוג, אין בכך כדי ליצור סמכות מקומית ביחס להליכים שבין בני הזוג לבין עצמם. המשיב חוזר ומדגיש כי במיוחד אמורים הדברים שעה שההליכים בין בני הזוג לבין עצמם התקיימו בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע.

5. בתשובת המבקשת לתגובת המשיב אשר הוגשה ביום 3.8.2021 מציינת המבקשת כי למעשה המשיב מאשר בתגובתו כי אכן בהליך שהתנהל בין הוריו ובינה הושגו הסכמות גם ביחסים שבין בני הזוג לבין עצמם, ולטענתה, בכך יש כדי להבהיר כי התקיים דיון מעמיק ולגופו של ענין גם ביחס ליחסי הצדדים ומשכך הערכאה המוסמכת היא בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון.

דיון והכרעה

6. בחינת המסמכים אשר צורפו ע"י הצדדים מעלה כי אכן כפי שטוען המשיב, ההליך שהתנהל בבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון היה במסגרת תביעת הוריו של המשיב, כנגד המבקשת ואולם, בדיון שהתקיים ביום 22.2.2021 בשלב כלשהו נכח גם המשיב, אשר חתם על ההסכם אשר ערכו הצדדים ולמעשה צודקת המבקשת כי אכן מדובר בהסכם אשר כלל הוראות רבות הנוגעות ליחסים הרכושיים בין המבקשת למשיב.

עיון בפרוטוקול הדיון מלמד כי במסגרת אותו דיון, המשיב, מרצונו, יחד עם המבקשת, חתם על הסכם שהוכתר בכותרת "הסכם ממון" ואשר אושר וקיבל תוקף של פסק דין.

במסגרת ההסכם ציינו הצדדים כי התנהלו ביניהם הליכים בבית הדין הרבני האזורי בבאר שבע וכי הורי הבעל הגישו תביעה כנגד האישה ולסילוק מלא וסופי גובש הסכם כספי ביחס לטענות הורי המשיב כנגד האישה, הסדר שפורט בסעיף 1 להסכם.

כמו כן, במסגרת שישה סעיפים נוספים המתפרסים על פני 4 עמודי הסכם, ערוך בכתב יד וחתום ע"י שני הצדדים, מפרטים בני הזוג את כלל ההסכמות ביניהם הנוגעות לפירוק השיתוף בדירת המגורים המשותפת, סילוק המשכנתא, העברת הזכויות, איזון משאבים וחלוקת זכויות בקרן השתלמות, קביעת לוח זמנים לתשלום, קביעת סנקציות בגין הפרת מועד הפינוי המוסכם, סילוק והתחשבנות תשלומי החזקת הבית, הסדרת סוגיית דמי שימוש, חלוקת תכולת הדירה וכן אף צוין ברחל בתך הקטנה כי על פי הצורך יוגשו פסיקתאות לחתימת בית המשפט הן לגבי רישום הזכויות אצל רשם המקרקעין והן פסיקתאות שצורפו לחוות דעת האקטואר ו"למעט סוגיית כושר ההשתכרות שתידון כאמור בפני בית הדין הרבני הגדול".

7. אין דרך אחרת להבין את כוונת הצדדים, אשר באופן בו פעלו בדיון ביום 22.2.2021 ובאמצעות חתימתם על הסכם הממון והצהרתם בפני כב' סה"נ, השופט נחשון פישר, ביקשו וקיבלו על עצמם להכיל סמכות לדון בעניינם לבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון.