החלטה בעניין המוסד החינוכי בו יתחנך בנם הקטין של הצדדים בשנת הלימודים הקרובה, עת יעלה לכיתה א'

החלטה זו עניינה המוסד החינוכי בו יתחנך בנם הקטין של הצדדים, XXX (להלן: "הקטין" או "XXX"), בשנת הלימודים הקרובה, עת יעלה לכיתה א'.

1. האם עתרה להורות כי הקטין יתחנך בבית הספר הממלכתי "XXX" בXXX, מקום מגורי הקטין מאז פרידת הצדדים.

2. מנגד, עתר האב להורות כי הקטין יתחנך בבית הספר "XXX" בXXX, ולחילופין בביה"ס "XXX" בXXX, בתי ספר ממלכתיים- דתיים.

3. ביום 10.3.21 הוגש תסקיר עו"ס (להלן: "תסקיר עו"ס") במסגרתו המליצה עו"ס כי הקטין יתחנך בביה"ס "XXX" בXXX.

4. ביום 7.4.21 התקיים דיון במהלכו נחקרה עו"ס, הגב' XXX (להלן: "עו"ס") על התסקיר. ביום 1.7.21 התקיים דיון נוסף במסגרתו נמשכה חקירת עו"ס, וכן נחקרה הגננת הגב' XXX (להלן: "הגננת"). בהחלטתי מיום 5.7.21 קצבתי מועדים להגשת סיכומים בשאלת המסגרת החינוכית של הקטין. משהוגשו סיכומי הצדדים, ניתנת כעת החלטתי לעניין זה.

5. לאחר שבחנתי את התסקיר ועמדות הצדדים, ולאחר ששקלתי בדברים, הגעתי לכלל מסקנה כי יש מקום להורות כי הקטין יתחנך בבית הספר "XXX" בXXX. ואלו טעמיי.

6. כידוע, "...החתירה לתור אחר טובתו של קטין, היא לב ההליך ועליה אמון בית המשפט. אזכיר, כי לא בכדי העניק המחוקק הנחיות יסוד שונות מן הרגיל לבית משפט לענייני משפחה בכל הנוגע לדיני הראיות וסדרי הדין. דברים אלה מתעצמים לאור מטרת העל השורה במקרה דנן, מטרה הגוברת על סדר הדין הפרוצדורלי ודיני הראיות הקבועים, והיא מטרת "טובת הילד", המהווה "מגדלור" לכל צעד ושעל של בית המשפט. "מגדלור" זה בא לידי ביטוי בפסיקה במאות פסקי דין, וכן בהוראות המחוק ראו סעיף 8(א) לחוק חוק בית המשפט לעניני משפחה, תשנ"ה-1995, המורה כי: "בכל ענין של דיני ראיות וסדרי דין, שאין עליו הוראה אחרת, לפי חוק זה, ינהג בית המשפט בדרך הנראית לו הטובה ביותר לעשיית משפט צדק; אין בהוראה זו כדי לגרוע מכללי חסיונות עדים או כללי ראיות חסויות", וכן ראו סעיף 1 לתקנות בית משפט לענייני משפחה (סדרי דין), תשפ"א-2020 (להלן: "תקנות ענייני משפחה (סדר דין)"), המורה כי: "...בית המשפט רשאי לסטות מהוראות סדר הדין האזרחי ולנהוג בדרך הנראית לו הטובה ביותר לעשיית משפט צדק לפי סעיף 8 לחוק." וראו סעיף 2 לתקנות ענייני משפחה (סדר דין), המורה כי: "בלי לגרוע מהוראות כל דין, בהליכים המתנהלים בין בני משפחה, טרם קבלת החלטה בעניינו של ילד, ישקול בית המשפט את טובתו של הילד, ובכלל זה את מכלול זכויותיו, צרכיו והאינטרסים שלו, וכן את רצונו בהתחשב בגילו ובכשריו המתפתחים." (ראו: רמ"ש (חי') 47810-06-21 י.ח. נ' א.א [פורסם בנבו] (12.7.21) בפסקה 18 לפסק דינה של כב' השופטת אספרנצה אלון).

7. זאת ועוד, נפסק כי: "לצורך בחינת טובת הילד ומילוי המונח במשמעות ובתוכן קונקרטי, נעזר בית המשפט בתסקירי פקידי הסעד ובחוות דעת מומחים, שלהם האפשרות לבחון את המקרה בעין מקצועית ואשר הינם אובייקטיבים בהשוואה להוריו של הקטין, והם מהווים אמצעי משמעותי וחשוב" (ראו: בע"מ 10060/07 פלונית נ' פלוני [פורסם בנבו] (2.10.08)). וכן: "הנחת המוצא תהא תמיד כי מעורבות העו"ס ותסקירו נעשים על בסיס התרשמות מקצועית, על יסוד ידע מקצועי ומיומנות שרכש וכי הוא פועל כנציג עצמאי ואובייקטיבי, הן כמתחייב מהיותו מומחה מטעם בית משפט והן משום שהוא ממלא גם את תפקידו כעובד ציבור" (ראו: רמ"ש (חי') 40117-12-13 פלוני נ' פלונית [פורסם בנבו] (23.12.13)).

8. הלכה מושרשת היא כי: "חוות דעת של גורמים מקצועיים הינה כלי בעל משקל משמעותי בהחלטה בשאלות משמורת והגירה של קטינים. חוות הדעת מספקת התרשמות אובייקטיבית מקצועית, המסייעת לבית המשפט להכריע בסוגיה בעלת רגישות וחשיבות עליונה כגון דא. על כן, לא בקלות יסטה בית המשפט מהמלצת חוות הדעת (ראו למשל, בג"ץ 5227/97 דויד נ' בית הדין הרבני הגדול בירושלים, פ"ד נה(1) 453, 464-462 (1998); בע"מ 9358/04 פלוני נ' פלונית, פיסקה 10 לפסק דינה של השופטת א' חיות (טרם פורסם, [פורסם בנבו], 2.5.2005)). עם זאת, סמכות ההחלטה הסופית והפעלת שיקול הדעת נתונה בידי בית המשפט" (ראו: דנ"א 9201/08 פלוני נ' פלונית [פורסם בנבו] (5.4.09).