א"פ
בית משפט לעניני משפחה פתח תקווה
|
8935-03-19
11/04/2021
|
בפני השופטת:
נאוה גדיש
|
| - נגד - |
מבקשים:
1. ע'
2. פ'
3. מ'
|
משיבים:
1. א'
2. האפוטרופוס הכללי במחוז תל-אביב
3. משרד הרווחה והשירותים החברתיים - תל אביב משרדי ממשלה
4. הקרן לטיפול בחסויים-תל אביב
|
|
ובעניין עו"ד י"ע, האפוטרופוס לדין של מר א'
החלטה
לפניי בקשת ילדיו של מר א', לזמן לעדות את עו"ד י"ע, שמונה על ידי בית המשפט, כאפוטרופוס לדין של אביהם.
- על מנת להכריע בשאלה אם יש לאפשר לצד לזמן אפוטרופוס לדין למתן עדות, יש להקדים ולהבהיר מיהו האפוטרופוס לדין, מה תפקידו ומה מטרת המינוי.
מינוי אפוטרופוס
- בהתאם לסעיף 33(א)(4) לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב – 1962 (להלן: חוק הכשרות), בית המשפט רשאי למנות אפוטרופוס למי ש"אינו יכול, דרך קבע או דרך ארעי, לדאוג לעניניו, כולם או מקצתם, ואין מי שמוסמך ומוכן לדאוג להם במקומו".
בסעיף 68(א) לחוק הכשרות ניתנה לבית המשפט הסמכות למנות אפוטרופוס לדין, ביחס לכל אדם שמונה לו אפוטרופוס, "לשם שמירת עניניו" של זה.
- מקום שנקבע, במסגרת ההליכים בתיק זה, כי מר א' הוא אדם שזקוק לאפוטרופוס, מונה לו גם אפוטרופוס לדין, שיביא את עמדתו לבית המשפט.
מינוי אפוטרופוס לדין
- אפוטרופוס לדין הינו מי שמונה כדי לייצג את האדם שמונה לו אפוטרופוס, בהליכים לפני בית המשפט, בפרט בהליכים שנוגעים לאותו אדם, בהם חשוב כי עמדתו ודעתו תישמענה, באופן ישיר ובלתי אמצעי, עד כמה שהדבר מתאפשר.
- ככלל, בתי המשפט נוהגים למנות אפוטרופוס לדין לאדם שמונה לו אפוטרופוס, כאשר יש חשש לניגוד עניינים, בין טובתו לבין טובת מי מבני משפחתו וכן כאשר בני המשפחה חלוקים בדעותיהם, באשר לטובתו של אותו אדם.
האפוטרופוס לדין משמש זרועו הארוכה של בית המשפט, שמטרתה להגיע ישירות לאדם שמונה לו אפוטרופוס, לשמוע את קולו ואת דעתו, ככל שיש לו דעה עצמאית שניתן לשמוע, וכן לקבל המלצה באשר לטובתו, באופן ישיר וללא "רעשי רקע".
כך היטיבה להבהיר זאת כב' השופטת אלון בפסק הדין בעניין תמ"ש (חי') 10176-04-10 ש.פ.ר עמותה למתן שירותי אפוטרופסות נ' החסוי (פורסם במאגרים):
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד
יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת