החלטה בעניין בקשה לפרסם הקלטות דיונים בתובענות שבין הצדדים

 התובעים והנתבעים שכנגד: רמי אונגר ואח' ע"י ב"כ עוה"ד א. קלגסבלד וג. טיכו.

1.      בקשת חדשות עשר, רביב דרוקר ואח' לפרסם הקלטות דיונים במשפט אשר מתנהל בתובענות אשר בכותרת, בעניין הנסוב סביב זיכיון ליבוא מכוניות קיה. לטענת המבקשים, מדובר בהליך אשר זכה לפרסום בשורת כתבות עיתונאיות בתקשורת האלקטרונית. נטען, כי תכנית "המקור" בהגשת העיתונאים רביב דרוקר וברוך קרא מעוניינת להציג את פרטי המקרה שהוגדר "אחד הקרבות המשפטיים החריפים ביותר שידעה הזירה העסקית בישראל בשנים האחרונות", הנוגע גם לצרכן הישראלי הרוכש בהמוניו את פירמת הרכב "קיה" וכן צויין, כי בתיק זה נקשר שמם של בכירים במערכת הביטחון בעבר ובהווה. לטענת המבקשים דינו של פרוטוקול מוקלט כדינו של פרוטוקול כתוב, ומשכך, מבוקש לקבל את הקלטות, בהינתן כי הבירור העובדתי בהליך שיפוטי מבוסס כל כולו על התפיסה לפיה הערכה של עדות דורשת שמיעה ישירה שלה. קלטות השמע נדרשות לטענת המבקשים "על מנת שיוכל הצופה להתרשם ממהלך המשפט ולגבש דעה ביחס לעדויות ולמסקנות שבית המשפט גזר מהן" (עמ' 3 לבקשה).

2.      התובעים והנתבעים שכנגד 3-6 מסכימים למבוקש ואילו הנתבעים והתובעים שכנגד מתנגדים לו.

לאחר עיון בטענות הצדדים נמצא לדחות את הבקשה לפרסום הקלטות הדיונים.

3.      סעיף 3 לחוק יסוד: השפיטה וסעיף 68 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד – 1984 (להלן: "חוק בתי המשפט"), קובעים את עיקרון פומביות הדיון החל בשיטתנו המשפטית. בענייננו מדובר בהליך אזרחי שאינו חסוי ומתקיים בדלתיים פתוחות. גם אין חולק כי לתקשורת תפקיד חברתי חשוב בסיקור הליכים משפטיים והבאתם לידיעת הציבור, אך זכות זו אינה מוחלטת ויש לאזנה אל מול אינטרסים ציבורים כבדי משקל.

4.      בצד עיקרון פומביות הדיון, קובע סעיף 70 (ב) לחוק בתי המשפט, סייגים לפרסום החלים גם על הליכים הנידונים בדלתיים פתוחות ולפיו "לא יצלם אדם באולם בית המשפט ולא יפרסם תצלום כזה אלא ברשות בית המשפט".

בהוראות נוהל 5-11 של מנהל בתי המשפט מיום 1/5/11 אשר עודכנו ביום 1/3/17, הורחב איסור הצילום והוחל, על יסוד בג"צ 305/89 שמחה ניר נ. בית משפט שלום (מיום 22/5/91), גם על הקלטה. הוראות הנוהל אוסרות על הקלטות דיונים באולם בית המשפט לצרכי סיקור עיתונאי ללא היתר מראש ונועדו להסדיר את נושא הצילום וההקלטה בבתי המשפט על ידי כלי התקשורת.

5.      בכל הנוגע לפרוטוקול קובע סעיף 68א (א) לחוק בתי המשפט: "בדיון בבית המשפט ינוהל פרוטוקול שישקף את כל הנאמר והמתחרש בדיון והנוגע למשפט, לרבות שאלות והערות בית המשפט".

6.      מכל האמור לעיל עולה, כי עקרון פומביות הדיון, פתיחת דלתיים וזכות הציבור לדעת, מוגשמים באמצעות פרסום הפרוטוקול הכתוב (בנוסף לזכות הנוכחות במהלך הדיון). וכך נקבע בבש"פ 7630/16 מדינת ישראל נ. רביב דרוקר (מיום 1/2/17):

"מבחינת הגשמה של תכליות זכות הציבור לדעת וביקורת פעולת הרשות השופטת, ובכלל זה ביסוס התחקיר העיתונאי, די ככלל בפרסום הפרוטוקול הכתוב. לרוב הערך המוסף בשימוש בהקלטות אינו במהות הדברים אלא באפקט הדרמטי של השמעת הדברים בקולו של העד עצמו".

בית המשפט סייג האמור למעט מקרים בעלי נסיבות מיוחדות וכאשר קיים עניין מיוחד בקטע קונקרטי ואזי ניתן לשקול קונקרטית היתר לפרסום תיעוד קולי, "אך נקודת המוצא היא שאין דין היתר לפרסום הפרוטוקול הכתוב של עדות כדין היתר לפרסום התיעוד הקולי של העדות" (בש"פ 7630/16 לעיל).

ודוק! הדברים נאמרו אמנם בגדרו של הליך פלילי חסוי, אך הדיון בנושא פרסום קלטות השמע נערך לאחר שהוסר החיסיון מהעדות. ברי כי ללא הסרת חסיון מהעדות אין לדון כלל בפרסום קלטות שמע. הדברים על כן יפים גם לענייננו, בדיון המתנהל מלכתחילה בדלתיים פתוחות.

7.      זאת ועוד, ביהמ"ש (בש"פ 7630/16 הנ"ל) מציין את דו"ח הוועדה לבחינת הפתיחה של בתי המשפט בישראל לתקשורת האלקטרונית בראשות נשיאת ביהמ"ש העליון ד. בייניש (להלן דו"ח וועדת בייניש"), אשר עמד על השלכות הסיקור התקשורתי על התנהלות העדים במסירת עדותם, כמו גם השלכות דומות על התנהלות בעלי הדין ובאי כוחם ואף על השופטים, עד כדי חשש לפגיעה בטוהר ההליך השיפוטי. הוועדה הביעה חשש כי סיקור אלקטרוני של הליכי בית המשפט יעצים מעבר לנדרש את הפגיעה בכבודם ופרטיותם של המשתתפים בהליך השיפוטי, יגרום לעדים להיות טרודים מהדרך בה תיחשף עדותם לעיני הציבור, באופן שיסיח דעתם ממסירת עדות, או אף יגרום לעד לשנות את תוכן עדותו, ויכול אף להרתיע עדים ממסירת העדות בבית המשפט בכלל. מה גם, כי שידור קצר וסלקטיבי עלול להעביר לציבור מידע חלקי ומטעה. חששות אלו הובילו את הוועדה להמליץ שלא לפתוח את דיוני בית המשפט לסיקור אלקטרוני.

8.      יתר על כן, הקלטה בהליך אזרחי, היא וולונטרית על חשבון בעל הדין ואינה נחשבת פרוטוקול כאמור בסע' 68ב לחוק:

" (א) ביקש בעל דין שדיון יוקלט על חשבונו, יאפשר זאת בית המשפט, אלא אם כן מצא שאין לעשות כן מטעמים מיוחדים, ובלבד שהדיון מתועד בדרך אמינה ומדוייקת אחרת; החלטה שלא להענות לבקשת בעל דין כאמור תהיה מנומקת בכתב.