החלטה בעניין בדיקה גנטית לקטינה שנולדה בפונדקאות לבני זוג

המבקשים בני זוג, הורים לילד שנולד לפני למעלה משנתיים וחצי, ביום -- בהליך פונדקאות בx (טרם ניתן צו הורות פסיקתי).

המבקשים נקטו בהליך פונדקאות זהה בx עם אותה פונדקאית, וביום -- נולדה הקטינה שבקשה זו עוסקת בעניינה (להלן: "הקטינה").

המבקשים עותרים לבצע בדיקה שתאשר קיומו של קשר גנטי בין מי מהם לקטינה ולאחר מכן להצהיר כי שניהם הורי הקטינה.

הקטינה נולדה בחו"ל ולכן הבקשה המקורית הייתה לבצע את הבדיקה בנוהל חו"ל, לו הסכימה המדינה. לאחר מכן הגיעו המבקשים ארצה יחד עם הקטינה וביקשו לבצע את הבדיקה הגנטית כאן בארץ באופן ישיר במוסד רפואי שייקבע על ידי ביהמ"ש.

המשיב מתנגד לכך. לטענתו לא הוצגה לא הסכמת הפונדקאית להוצאת הקטינה מקנדה לישראל ולכן אינו מסכים לביצוע הבדיקה בישראל ועומד על כך שהיא תבוצע בנוהל חו"ל כפי שנקבע בהחלטה קודמת של ביהמ"ש.

איני מסכים עם עמדת המשיב בעניין זה.

ראשית, הקטינה נמצאת בארץ והיא במשמורתם של המבקשים אשר מגדלים אותה ומתייחסים אליה כאל בתם לכל דבר ועניין. לטענת המבקשים, הקטינה נוצרה מהפריית ביצית על ידי זרע של אחד מהם, מה שאינו מוכחש על ידי המשיב. מכך עולה שיש אפשרות סבירה שאחד מהמבקשים הוא אביה הגנטי של הקטינה, אפשרות שרצוי מאוד לבררה בהקדם בעיקר לטובת הקטינה, כדי שתדע מי הוריה ותוכל לממש את הזכויות המגיעות לה כתוצאה מכך, לרבות אזרחות ישראל, תשלומי מזונות ושאר חובות החלים על הורה כלפי ילדו.

שנית, מעמדת המשיב עולה שאינו מתנגד לביצוע הבדיקה הגנטית בנוהל חו"ל, כלומר שהקטינה תעזוב את הארץ, תפנה לנציגות ישראלית בחו"ל ותבצע שם את הבדיקה. איני רואה כל תועלת בעמדה זו: מדובר בהליך מסרבל ויקר שעה שהקטינה והמבקשים נמצאים בישראל ואין כל מניעה שהבדיקה תבוצע בישראל בזמן קצר ביותר ובהקדם. לטענת המשיב לא התקבלה הסכמת הפונדקאית לביצוע בדיקה גנטית בארץ, אלא בחו"ל בלבד. איני רואה בכך הבדל מבחינה מהותית: משעה שהפונדקאית נתנה הסכמה לביצוע בדיקה גנטית, אין כל משמעות לכך שהבדיקה תבוצע בישראל, בx או בכל מקום אחר.

לאור האמור, איני רואה מניעה לבצע את הבדיקה הגנטית בארץ, וכך אני מורה.