ביהמ"ש: בת לזוג חד מיני זכאית לדעת מי אביה הביולוגי

בני זוג שהביאו ילדה בפונדקאות חו"ל ביקשו לבצע בארץ בדיקה גנטית "עיוורת" – כזו שתוכיח שהם ההורים מבלי לחשוף מי מהם האב "האמיתי". השופט סירב לבדיקה במתכונת זו

זוג חד מיני הביא לעולם ילדה בהליך פונדקאות באמצעות זרע של אחד מהם. בדרך לקבל הכרה מבית המשפט כהורים הם עתרו לבצע בדיקה גנטית שתאשר את הקשר הביולוגי בין הילדה לבין מי מהם - אבל מבלי לחשוף מי בדיוק. לטענתם, כך הילדה תכיר בשניהם כהורים ללא הבחנה. השופט ליאור ברינגר מבית המשפט למשפחה בתל אביב אישר לבצע בדיקה, אך לא במתכונת זו. הוא קבע כי זכותה של הקטינה לדעת את כל הפרטים על נסיבות חייה.

בני הזוג כבר עברו הליך פונדקאות בעבר, ממנו נולד בנם הבכור. בהליך פונדקאות נוסף עם אותה אם פונדקאית נולדה הבת שעבורה הוגשה הבקשה בפברואר השנה.

לטענתם, הם יודעים ממי נלקח הזרע לצורך הליך ההפריה אך מעדיפים להסתיר מידע זה מהילדה כדי שהיא תכיר בשניהם כהוריה ולשיטתם - זוהי טובת הילדה. עוד הם טענו כי אינם סומכים על המדינה שתשמור על המידע בדיסקרטיות.

מנגד טענה המדינה כי זכותה של הילדה לדעת מי הוריה ולא ניתן להסתיר זאת ממנה.

המחקרים בעד גילוי

השופט ברינגר הסביר שלצורך הצהרה על הורות יש לוודא שני דברים: האחד, קשר גנטי בין אחד המבקשים לבין הילדה. השני, קשר זוגי בין המבקשים שקדם להולדת הילדה מתוך רצון להיות הוריה.

הוא ציין כי במקרה זה בני הזוג כבר מגדלים את בנם הבכור שנולד בהליך פונדקאות זהה באותה מדינה ועם אותה פונדקאית. במצב זה, עקרונית, אין מניעה להוכיח קשר זוגי ותכנון הורות משותפת על סמך זיקה גנטית של הילדה לאחד מהם, גם מבלי לנקוט בהכרח בשמו.

למרות זאת, השופט דחה את הבקשה. הוא הסביר שאינו מקבל את נימוקי המבקשים, שיודעים לטענתם מי האב הגנטי אך חוששים שפרטיותם תיפגע. הוא הדגיש כי ההליך מתנהל בדלתיים סגורות כך שהפרטים שלהם לא יהיו גלויים לציבור.

גם טענת המבקשים כי טובת הילדה לא לדעת מי אביה הביולוגי נדחתה. השופט קיבל את עמדת המדינה שטענה כי זכותה של הילדה לדעת מי הוריה, מה הקשר שלה עם כל אחד מהם, כיצד נוצרה ושאר נסיבות חייה.

בהקשר זה ציין השופט שכל המחקרים העוסקים בהורות ממליצים לומר לילד את האמת, והביא כדוגמה מקרי אימוץ בהם ההמלצה המקצועית היא לספר למאומץ את האמת.

הוא הוסיף כי בתיקי אימוץ ניתן לראות עד כמה עז רצונם של המאומצים לדעת מי הוריהם הגנטיים אפילו אם הם נמצאים בארץ רחוקה ונידחת. מעבר לזה, הדגיש, למידע הגנטי יש חשיבות גם לצורך טיפולים רפואיים שייתכן שהילדה תצטרך לעבור בעתיד.

לדברי השופט, ידיעת הקשר הגנטי לא אמורה לפגוע במערכת היחסים של הקטינה עם מי מהוריה: "ככל שההורה ייטיב לטפל בקטינה וימלא את חובותיו כלפיה, ככל שירעיף עליה אהבה ויפעל לחינוכה וליצירת קשר קרוב ועמוק עמה, כך גדלים סיכוייו של ההורה, גנטי או לא, לקבל אהבה אין סופית מהקטינה".

השופט הורה לצדדים להגיש פסיקתה מתאימה על מנת שניתן יהיה לאשר את ביצוע הבדיקה הגנטית במתכונת שאושרה.

• ב"כ המבקשים: עו"ד איריס שינפלד
• ב"כ המדינה: עו"ד אורלי לוי מנצור

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין