בש"א, פש"ר
בית המשפט המחוזי ירושלים
|
7689-07,4304-07
27/12/2007
|
בפני השופט:
יוסף שפירא
|
- נגד - |
התובע:
1. אלומות מג הנדסה בע"מ 2. אלומות מ.ג. ניהול וייזום בע"מ 3. גיל מסטיי 4. שמעון (מוני) מידני
עו"ד דורון לנגה
|
הנתבע:
1. אברהם אברמן עו"ד 2. כונס נכסים על נכסי מקרקעין לפי סעיף 53 לחוק הוצאה לפועל
|
החלטה |
לפני בקשה להבהרה כי צו הקפאת הליכים שניתן בעניינן של החברות אלומות מג הנדסה בע"מ, ויתר החברות ושני מנהליהן, אינו חל על הנכס ברח' ציפורי 33 בירושלים (להלן: "הנכס"), מן הטעם שלגבי נכס זה מונה המבקש, עו"ד אברהם אברמן, ככונס נכסים למימוש משכנתא, שעה שטרם מתן הצו כבר בוצע הליך מימוש המשכנתא שרבצה על הנכס, ונכרת הסכם למכירת הנכס לצד שלישי זאת לאחר הליך התמחרות בין מציעים.
רקע כללי
1. ביום 10.4.06 נחתם הסכם הלוואה בין חברת Sinitus Nominees Limitid BVI (להלן: "סיניטוס" או "הנושה המובטח"), לבין אלומות מג הנדסה בע"מ (להלן - "אלומות" או "החברה"), במסגרתו הלוותה סיניטוס לאלומות 1,000,000 דולר ארה"ב ("הסכם ההלוואה").
סיניטוס הינה חברה המאוגדת כדין באיי הבתולה הבריטיים, הפועלת בשוויץ, ועוסקת, בין היתר, בהשקעות במיזמים שונים.
בהסכם ההלוואה נקבע כי ההלוואה תישא ריבית בשיעור 12% לשנה, ובמקרה של פיגור יישא הסכום שבפיגור ריבית פיגורים בשיעור שנתי של 25%. הדין החל על ההסכם הינו הדין השוויצרי. (סעיף 15 להסכם ההלוואה).
כבטוחה לפירעון ההלוואה, ובהתאם לסעיף 9 להסכם ההלוואה נרשמה על הנכס ביום 13.5.07 משכנתא ראשונה בסכום של 1,250,000$.
הנכס הוא דירה בקומה שלישית, לה צמודות זכויות בנייה על גג הבניין, כך שניתן להקים בו שתי יחידות דופלקס בשטח של כ-220 מ"ר כל אחת. הבניה נעצרה בתחילתה, וכיום מדובר בדירת גג הרוסה. הזכויות בנכס הוקנו למבקש מכח צו הכינוס.
לפי סעיף 5 להסכם ההלוואה, היה על אלומות לפרוע חיוב הריבית בכל ארבעה חודשים, בתאריכים 15.8.06, 15.12.06 ו-15.4.07, כמו כן, אלומות התחייבה לפרוע את מלוא קרן ההלוואה לא יאוחר מיום 15.4.07.
אלומות לא פרעה את חיוב הריבית האחרון, ולא פרעה את חיוב הקרן ביום 15.4.07, ולמעשה גם לא מאוחר יותר.
לאחר שפניות אל אלומות לא נענו הגישה סיניטוס ביום 30.4.07 בקשה למימוש שטר המשכנתא בלשכת ההוצאה לפועל בירושלים (תיק הוצל"פ מס' 0313221079).
אלומות לא הגישה התנגדות ולא ניסתה למנוע את הליכי מימוש המשכנתא, חרף שידעה על הליכים אלו. לפיכך ניתן צו ביום 20.6.07 למינוי המבקש ככונס נכסים על הנכס. המבקש הוסמך לקחת לרשותו את הנכס, להשכירו, לנהלו, למכרו, לממשו ולעשות בו כל פעולה הדרושה לשם פרעון החוב המגיע מאלומות לסיניטוס. כמו כן הוסמך המבקש לנקוט בכל הצעדים הדרושים למכירת הנכס, לרבות חתימה על הסכמים, רישום הערות וכיוצ"ב, והכל כדין ובכפוף להוראות ראש ההוצאה לפועל.
בהתאם לצו נרשמה הערה בפנקס המקרקעין, כך שכל נושה וצד ג' יהיו מודעים לכך שהנכס נגרע מנכסי החברה, כך לשיטת המבקש.
בחודש יוני פנה מנהל אלומות למבקש וביקש לעכב את הליכי המימוש שכן, כך טען, שאלומות מבקשת לנהל מו"מ למכירת הנכס שלא בהליכי הוצאה לפועל, לדבריו לשם מקסום התמורה, וכך קרה אף עם מתן צו הכינוס. המבקש הסכים לעכב את הליכי המימוש עד למיצוי המו"מ שניהלה אלומות באותה עת, בין היתר, משום שקיבל את דברי מר גיל מסטיי לפיהם חתימת הסכם למכירת הנכס על ידי אלומות תביא לפירעון החוב באופן המהיר ביותר.
לטענת המבקש במהלך המו"מ לא העלו אלומות ובעלי השליטה בה, את האפשרות כי תוגש בקשה לצו להקפאת הליכים. או אז המבקש לא היה מסכים לעכב כלל את הליכי המימוש.
לאחר פרסום המודעה בעיתונות ולאחר ריכוז ההצעות שהוגשו למבקש, נקבע מועד להתמחרות שנערכה ביום 28.10.07 במשרדי המבקש. בסיום ההתמחרות נקבעה כזוכה קבוצת עו"ד אושרי דהן (בנאמנות) ("הרוכש"), אשר הצעתה לרכישת הנכס הייתה הגבוהה ביותר ועמדה על סך של 1,275,000 דולר ארה"ב (בתוספת מע"מ). סכום הרכישה אינו מספיק לפרעון מלוא החוב. הרוכש כבר הפקיד בידי המבקש סכום של 422,840 ש"ח כבטוחה לקיום התחייבויותיו על פי ההסכם. ביום 28.10.07 חתם הרוכש על הסכם המכר לרכישת הנכס ("הסכם המכר").
מהות הבקשה
2. הבקשה שלפני הינה בגדרו של סעיף 350(ח) לחוק החברות התשכ"ט - 1999 (להלן: "חוק החברות") הקובע:
"בסעיפים קטנים (ב) עד (ז), "הליך" - לרבות הליך לפי חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, אך למעט הליך שביצועו הושלם ערב מתן הצו אף אם טרם הועברו כספים שנתקבלו בשלו".
טענת המבקש הינה כי לגבי הנכס הנדון בוצעו הליכי המימוש בהוצאה לפועל, ניתן צו למימושו והקנייתו למבקש, נוהלו הליכים למכירתו ואף נחתם הסכם עם הרוכש. כל זאת טרם ניתן צו הקפאת ההליכים. כמו כן טוען המבקש כי מימוש המשכנתא התעכב בשל מצגים של החברות ובעלי השליטה בהן שטענו כי יש ביכולתם למכור את הנכס באופן עצמאי במחיר גבוה יותר. כן טוען המבקש שהמשכנתא נועדה להבטיח נותן הלוואה, דווקא במצב שבו עסקי הלווה יקרסו או ייקלעו לקשיים באופן שלא מאפשר לו להחזיר את ההלוואה על פי תנאים שנקבעו בהסכם ההלוואה.