החלטה בנושא הפסקת בירור בקשה בטענת "פרעתי" לבקשת מגיש הבקשה

בתום שמיעת העדים בבקשת החייבת בטענת "פרעתי", עתרה החייבת למחיקת ההליך, או לחלופין להפסקתו. 
האם יש להיעתר לבקשה זו? 
שאלה זו עומדת להכרעה במסגרת החלטה זו.

רקע

1. נגד החייבת ניתן פסק דין מפי כבוד בית משפט השלום בירושלים (כבוד השופט י' שמעוני) המורה על פינוי החייבת מדירה אותה שכרה בשכירות מוגנת. פסק-הדין של כבוד בית המשפט השלום בירושלים (להלן: "פסה"ד המקורי") ניתן בתאריך 9.10.13 והוא פסק הדין אשר עומד בבסיס תיק הוצאה לפועל זה.
2. על פי פסה"ד המקורי, על החייבת היה לפנות את המושכר שבחזקתה. עם זאת, בפסה"ד המקורי נקבע "סעד מן הצדק", לפיו אם תעמוד החייבת בשני תנאים מצטברים, לא תפונה החייבת מן המושכר. תנאי ראשון קשור לחבות כספית שהוטלה על החייבת והתנאי השני קשור לחובת החייבת להשיב לזוכים שטחים שלא נכללו בהגדרת המושכר ולאפשר לזוכים להיכנס למושכר.
3. המבקשת הגישה ערעור על פסה"ד המקורי וזה נדון בבית המשפט המחוזי במסגרת הליך ע"א 16706-12-13. בפסק דינו דחה כבוד בית המשפט המחוזי את הערעור, ובתוך כך החליט להאריך את המועד לקיום התנאים על-ידי המבקשת וציין:
"בכך שהמערערת הפקידה את הסכום של 30,000 ₪ בקופת בית המשפט, הרי שהיא קיימה את הוראות פסק הדין". 
במסגרת הליך הערעור, נעתר בית המשפט המחוזי לבקשת המבקשת לעיכוב ביצוע התנאי השני בדבר מסירת החזקה בשטחים שאינם נכללים בהגדרת המושכר, עד למתן פסק דין בערעור (להלן: "התנאי השני").   
4. לאחר מתן פסק דינו של כבוד בית המשפט המחוזי, פתחו הזוכים את תיק ההוצל"פ ועתרו לפינויה של החייבת מהדירה, וזאת בטענה שהיא לא עמדה בתנאים למתן סעד מן הצדק במועד שנקבע בפסק הדין, היינו לא ביצעה את התנאי השני כהגדרתו למעלה. 
5. במסגרת תיק ההוצל"פ ננקטו מספר רב של הליכים, לרבות הגשת בקשה בטענת "פרעתי" מטעם החייבת, אשר נמחקה לאחר-מכן ביוזמתה בעקבות המחיקה הוחלט לחדש הליכי ההוצאה לפועל, על החלטה זו הגישה המבקשת בקשת רשות ערעור קודמת שאף היא נמחקה לבקשתה.
6. הליכי ההוצאה לפועל חודשו וניתן צו פינוי. בעקבות זאת, הגישה החייבת בקשת רשות ערעור לבית המשפט השלום בירושלים וזו נדונה במסגרת רע"צ 50825-02-17 מפי כבוד השופט ע' עבאס, (להלן: ההחלטה בבר"ע). 
7. בתאריך 19.6.17 ניתנה החלטה בבר"ע ושם נקבעו אבני היסוד לדרך בירור ההליך שלפניי. כב' השופט ע' עבאס קבע בהחלטה בבר"ע שיש לדחות את טענות החייבת ביחס להחלטות רשם ההוצאה לפועל מושא בקשת הערעור, עם זאת נקבע שכל שנותר הוא לברר ולהכריע בשאלה עובדתית בנוגע לקיום התנאי השני, היינו: האם עד כה התובעת קיימה בצורה מלאה ושלמה את התנאי השני, והאם היא עשתה זאת בפרק הזמן הנכון.
8. וכך נקבע בהחלטה בבר"ע: 
"יוצא, אפוא, שכעת נותרה לבירור והכרעה שאלה עובדתית בנוגע לקיום התנאי השני, היינו: האם עד כה התובעת קיימה בצורה מלאה ושלמה את התנאי השני, והאם היא עשתה זאת בפרק הזמן הנכון, כאמור לעיל?". סבורני כי סוגיה עובדתית זו ניתנת לבירור במסגרת בקשה בטענת "פרעתי" שהמבקשת יכולה להגיש בתיק ההוצל"פ. המשיבים טוענים כי המבקשת כבר הגישה בקשה בטענת "פרעתי", אך זו נמחקה על-פי בקשתה, ולכן, היא מנועה מלהגיש בקשה נוספת בעניין זה. אין בידי לקבל טענה זו. אין מחלוקת שהבקשה הראשונה בטענת "פרעתי" נמחקה ולא נדחתה לאחר בירור לגופה. לפיכך, לא נוצר מעשה בי-דין בעניין זה. אף אם יש ממש בטענות המשיבים כנגד התנהלותה הדיונית של המבקשת, סבורני כי עדיין אין בכך כדי להשמיט את זכותה של המבקשת להגיש בקשה חדשה בטענת "פרעתי". יש לציין שלדעתי המשיבים היו יכולים להתנגד למחיקת הבקשה הראשונה בטענת "פרעתי", ורשם ההוצל"פ היה רשאי לא להיעתר לבקשת המחיקה ולקיים דיון לגוף העניין, בשים לב לטענות הצדדים, וזאת בהיקש מתקנות 154 ו-155 לתקנות סדר הדין האזרחי; שכן, בקשה בטענת "פרעתי" מתבררת בהתאם לפרק כ' לתקנות סד"א (תקנה 27א' לתקנות ההוצל"פ), אך היא גם בבחינת תובענה כאמור בתקנות סד"א, ולכן, ניתן להחיל עליה את ההסדר שתקנות 155-154 הנ"ל, ולו על דרך ההיקש".