החלטה בטענת פרעתי.

בפניי תגובת החייב לתגובת הזוכה, לבקשת החייב בטענת פרעתי.

תיק הוצאה לפועל דלעיל , נפתח ביום 30.04.06 לביצוע פסק דין  מיום 13.10.04 שניתן כנגד החייב במסגרת הליך אזרחי _________, בו חויב החייב לשלם סכום של 1,500,000 ש"ח בתוספת ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה, הוצאות משפט  בתוספת  ריבית והצמדה מיום הוצאתן, וכן שכ"ט עו"ד - 20,000 ש"ח +מע"מ, בתוספת ריבית והצמדה.

ביום 05.02.13 הגיש החייב בקשה לסגירת תיק בטענת פרעתי.

            טענות החייב במסגרת בקשתו:

החייב טוען כי פסק הדין עליו מתבסס הזוכה בטעות יסודו והוא הושג תוך הטעיית בית המשפט.

החייב מצהיר כי התביעה נפתחה כנגדו וכנגד שני עורכי הדין שייצגו את הצדדים בעסקה, ( להלן: "הנתבעים הנוספים"). חברת הביטוח ________ אשר פעלה מטעם הנתבעים הנוספים, הגיעה בשמם להסכם פשרה עם הזוכים ( להלן: הסכם פשרה 1") לפיו היא שילמה להם פיצוי ובתמורה נמחקו עורכי הדין מהתביעה. על אף ההסכם, סכום התביעה לא השתנה, עוד טוען החייב כי הסכם זה לא הובא בפניו.

לטענת החייב ביום 10.02.04 ניתן להסכם פשרה 1 תוקף של פסק דין ומשכך  הוסרו הנתבעים הנוספים מכתב התביעה.

החייב טוען  כי פנה וביקש לראות את ההסכם אך לא קיבל מענה.

 עוד מצהיר החייב כי לאחר שנפסק פסק הדין כנגדו, ניסח עו"ד ______/ב"כ הזוכים ( להלן :"עו"ד _______/ ב"כ הזוכים") הסכם פשרה בין החייב לזוכים (להלן: "הסכם פשרה 2") ולפיו על החייב לשלם לזוכים סך כולל של 75,000$ כנגד סיום  טענות הזוכים כלפיו.             

בהעתק הסכם פשרה 2, אותו הגיש החייב עם בקשתו, מופיעה חתימתו של החייב בלבד. בנוסף על ההסכם אין ציון תאריך.

ביום 13.10.04 ניתן פסק הדין כנגד החייב , פסק הדין נשוא תיק הוצאה לפועל דלעיל ,  בבית המשפט המחוזי הנכבד בתל אביב-יפו.

בסיום טענותיו , טוען החייב כי לאור כל האמור לעיל, וכפועל יוצא לטענת פרעתי מבקש החייב לבטל הליך כינוס הנכסים ובוודאי שלא למנות את עו"ד איבצן ככונס נכסים.

ביום 04.03.13 הגישו הזוכים תגובתם לבקשת החייב מיום 05.02.13.

במסגרת תגובתם טענו הזוכים כדלקמן:

לאחר כעשר שנים מיום מתן פסק הדין, במהלכן ניסו הזוכים ללא הצלחה להיפרע כדי החוב כלפיהם מהחייב, נתוודע להם כי על שמו של החייב קיים נכס מקרקעין ברמת גן הידוע כחלקה ____ בגוש ____. בהתאם לאמור הטילו הזוכים עיקול על הנכס ובהמשך הוגשה על ידם בקשה למינוי כונס נכסים.

לטענת הזוכים, אף על פי שבמשך שנים לא "שמעו" מהחייב, אשר עשה הכל, לטענתם, על מנת להתחמק מהם, הרי שמרגע הגשת בקשתם למינוי  כונס נכסים, החל החייב "לחזר" אחריהם ופיזר הצעות והבטחות לפירעון חובו כלפיהם. לטענת הזוכים, החייב עושה כל שיכול על מנת למנוע את מימוש הנכס ובכלל זאת, הגשת הבקשה דנן בטענת פרעתי.

עוד טוענים הזוכים כי החייב מעלה טענות סרק כנגד פסק הדין אשר מקומן היה להידון במסגרת ערעור על פסק הדין. טענת פרעתי יכולה להידון ביחס לטענות או נסיבות אשר נוצרו לאחר מועד מתן פסק הדין.

הזוכים מבהירים כי אין כל נפקות לטיוטת הסכם פשרה 2 לכאורה בין הזוכים לחייב, שכן החייב בעצמו טוען כי הזוכים לא נתנו הסכמתם לטיוטה זו ואף לא חתמו עליה.

לטענת הזוכים יש לדחות את התנגדות החייב למינוי כונס הנכסים. התנגדותו נטענה בעלמא ולא התבקשה בטופס "בקשות חייב-1" אשר הוגש על ידו, ובנוסף לא יעלה על הדעת שאדם אשר חייב מיליונים רבים לנושיו יחזיק בנכס מסחרי.