החלטה בהכרעה בבקשה לעריכת בדיקת רקמות כאשר האב מתנגד לה

 בעניין:                                                 הקטין ג. יליד  2016 (להלן:"הקטין")

החלטה

1.השאלה העומדת להכרעה במסגרת החלטתי זו הינה, האם טובת הקטין מצדיקה ביצוע בדיקה גנטית לבירור סוגיית האבהות וכן האם ניתן להורת על עריכת בדיקה כזו, חרף התנגדות הנתבע 2.

2.התובעת הגישה תביעה כנגד הנתבע 2 (להלן: "הנתבע") וב"כ היועמ"ש בה עתרה לבצע בדיקה גנטית ביחס לקטין ג. (להלן: "הקטין") ולהצהיר כי הקטין הינו בנו הביולוגי של הנתבע.

3.התובעת והנתבע לא היו נשואים אך ניהלו קשר זוגי. התובעת טוענת, כי מקשר זה נולד לה הקטין. התובעת תושבת העיר *** והנתבע היה מגיע ל- *** ועובד שם ולאחר שהקשר בינו לבין התובעת נותק וחזר להתגורר ב- ***.

4.התובעת טוענת, כי אין לה כל ספק, כי הנתבע הינו אביו של הקטין. יש לציין ולהדגיש כבר בשלב זה, כי התובעת הגישה תביעה דומה כנגד בן זוג נוסף איתו ניהלה קשר וממנו נולדו לה ילדים. התובעת הגישה נגד בן הזוג הנוסף תביעת אבהות בגין שלושה ילדים כאשר אחד מהם היה הקטין ג. נשוא תביעה זו. לאחר ביצוע בדיקה גנטית נקבע, כי הבן זוג הנוסף הינו אביהם של שני הילדים ולא של הקטין ג.. בעקבות פסה"ד שניתן הגישה התובעת תביעה זו.

5.סמוך לאחר הגשת התביעה ובהתאם לדרישת בית המשפט הוגשה תגובת ב"כ היועמ"ש, לפיה יש להפנות הצדדים והקטין לבדיקה גנטית וכי אין חשש ממזרות או חשש אחר לפגיעה בכשרות או שלום הקטין. עמדת היועמ"ש, הינה, כי הדרך הטובה ביותר להוכחות אבהות הנתבע על הקטין הינה באמצעות עריכת בדיקה גנטית להוכחת האבהות הנטענת.

6.הנתבע בתורו טוען, כי בינו לבין התובעת היה קשר מיני מזדמן במקרים בודדים ולא הייתה כוונה למסד קשר זה. לטענתו בתקופה הרלוונטית התובעת הייתה בקשר עם בן זוג אחר ובעת שנכנסה להיריון היא הודיעה לו, כי היא בהריון מבן זוגה והקשר ביניהם נותק.

7.הנתבע מוסיף, כי הוא המשיך בחייו, התחתן ונולדו לו ילדים. כמו כן מוסיף הנתבע, כי לאחר שנתיים מהולדת הקטין, נפגש עם התובעת והיא אמרה לו, כי הקטין הוא בנו של בן זוגה. הנתבע טוען, כי על אף שלתובעת יש את כל הפרטים שלו, היא מעולם לא עדכנה אותו בדבר מצבו של הקטין ולא אמרה לו שהוא אביו הביולוגי.

8.הנתבע מאוד מופתע מפניית התובעת לאחר כ 6 שנים מלידת הקטין. לטענתו התובעת לא נתנה כל הסבר לשיהוי הניכר בהגשת תביעתה. כמו כן ולטענתו התובעת הצהירה בפניו, כי היא רוצה לנהל את חייה עם בן זוגה ולהמשיך ולגדל את הקטין ומאז הם לא היו בקשר. הנתבע מדגיש, כי אין לו כל קשר עם הקטין וכי הוא אינו מעוניין בשום קשר בעתיד וכי בירור התביעה עלול להסב לו נזק כבד, כלל ויתברר שהוא אביו של הקטין.

9.לטענת הנתבע, ובהתאם להלכה השרעית, הקטין נולד מחוץ למערכת הנישואין ועל מנת שיהיה ניתן להכיר באבהותו של הקטין יש להוכיח כי הקטין נולד מקשר זה. הכלל הוא שיש לייחס את הילדים לאביהם מקשר נישואין תקף ומאחר והקטין נולד שלא במסגרת נישואין תקפים, אזי אין לייחס אותו לנתבע. הנתבע ביקש להורות ללשכת הרווחה להגיש תסקיר אשר ייבחן באם טובת הקטין הינה בעריכת בדיקת רקמות.