האיש התנגד לבדיקה בטענה שניהל קשר מיני מזדמן עם האם, בעוד שההלכה השרעית מכירה באבהות רק במסגרת של נישואים. השופט העדיף את טובת הילד
בית המשפט למשפחה בנצרת קיבל לאחרונה תביעה שהגישה אם לילדים נגד גבר עמו ניהלה בעבר קשר מיני, במסגרתה עתרה לחייבו בביצוע בדיקה גנטית שתוכיח את אבהותו על אחד מילדיה. הגבר, בן הדת המוסלמית, התגונן בין היתר בטענה שההלכה השרעית אינה מכירה באבהות הנוצרת שלא מתוקף נישואים, ומשכך אין לחייבו בבדיקה. השופט מחמוד שדאפנה קבע שטובת הילד מחייבת את הנתבע לבצע את הבדיקה בעל כורחו.
זו אינה הפעם הראשונה שהתובעת נתקלת בחוסר בהירות בנוגע לזהות אבי ילדיה. בעבר היא הגישה תביעה נגד גבר נוסף עימו ניהלה קשר, לבירור אבהותו על שלושה מילדיה, בהם גם בן ה-7 העומד במוקד תביעה זו. באותו מקרה נקבע שהגבר הנוסף הוא אביהם של שני הילדים האחרים, ואבהותו על בן ה-7 נשללה.
בנסיבות אלה הגישה האישה את התביעה נגד הנתבע, בנובמבר 2020. לטענתה אין לה ספק שהנתבע – עמו ניהלה קשר זוגי ללא נישואים – הוא אבי בנה, ובמצב שנוצר יש להורות על ביצוע בדיקת רקמות שתאשר זאת. היועץ המשפטי לממשלה הצטרף לעמדתה.
מנגד טען הנתבע שבינו לבין התובעת היה קשר מיני מזדמן במקרים בודדים, ולא הייתה להם כוונה להתחתן. מאז הוא המשיך בחייו, התחתן עם אחרת והביא עמה ילדים, כאשר התביעה, שהוגשה רק שש שנים אחרי לידת הקטין, הפתיעה אותו מאוד ובירורה עלול להסב לו נזק כבד.
עוד טען הנתבע שבהתאם לכללי הדת המוסלמית אליה הוא משתייך, יש להוכיח שהילד נולד מקשר של נישואים על מנת להכיר באבהותו. מאחר שאין מחלוקת על כך שהצדדים לא היו נשואים, הרי שאין לייחס לו אבהות על הבן.
טובת הילד – עקרון על
בהליך הוגש לבית המשפט תסקיר מטעם לשכת הרווחה שהמליץ על עריכת בדיקת רקמות. העובדת הסוציאלית שחתמה על התסקיר ציינה כי לילד אין היום אבא רשום, וכי "הבדיקה תתרום לחקר האמת ותסייע במימוש זכות הקטין להכיר את זהות אביו הביולוגי והשתייכותו המשפחתית".
בהינתן הטענות והראיות שהונחו לפתחו, ציין השופט שדאפנה כי השאלה הטעונה הכרעה היא האם ניתן לחייב את הנתבע לערוך בדיקת אבהות חרף התנגדותו. לאחר שסקר את הפסיקה המנחה בתחום, הגיע השופט למסקנה שהכף נוטה לעבר בירור האבהות.
השופט נימק שהעיקרון המנחה את בית המשפט בתביעת אבהות הוא עיקרון טובת הילד. הוא ציין כי מדובר בעקרון על וראשון במעלה הגובר על כל שיקול אחר, וקבע שטיעוני הנתבע אינם מצדיקים סטייה מעקרון זה.
כך, לדברי השופט אין בכוחו של הדין האישי המוסלמי – בו נתלה הנתבע כדי להתחמק מהבדיקה – בכדי להקים מחסום בפני בירור תביעת האם. השופט הבהיר שככל שבירור התביעה משרת את טובת הילד, כך ייעשה.
בהמשך דחה השופט את טענת הנתבע ביחס לנזקים העלולים להיגרם לו כתוצאה מהבדיקה. הוא כתב שאדרבה, ביצוע הבדיקה יתרום להגעה לחקר האמת כך שהילד יידע מיהו אביו הביולוגי.
לפיכך קבע השופט שהנתבע יעבור בדיקה גנטית לבירור האבהות, כאשר שני שליש מהבדיקה ימומן על ידי התובעת והיתרה תמומן מכיסו.
- ב"כ התובעת: עו"ד אליק ביטר (סיוע משפטי)
- ב"כ הנתבע: עו"ד גאזי עדוי
עו"ד עדי חן
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין