בעניין: קטין יליד 2018
- עסקינן בבקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט לענייני משפחה בקריות (כב' השופטת שירי היימן) מיום 15.4.19 ב-תלה"מ 80069-01-19, במסגרתה פסק מזונות זמניים לקטין בסך של 1,500 ₪ לחודש, כאשר החיוב הושת באופן רטרואקטיבי החל מיום הגשת הבקשה ליישוב סכסוך בתיק י"ס 60438-11-18, היינו 26.11.18.
רקע בזעיר אנפין וההחלטה קמא
- המבקש והמשיבה יהודים אשר נישאו זל"ז כדמו"י בשנת 2018, ומנישואיהם נולד הקטין, כבן 7 חודשים.
- יחסי הצדדים עלו על שרטון סמוך להולדת הקטין וההליכים המשפטיים בין הצדדים החלו להתנהל ביום 26.11.18, עת הגישה המשיבה כאן בקשה ליישוב סכסוך בבית משפט קמא. ביום 17.1.19 ולאחר שההליך לא נשא פרי, נסגר התיק.
- המשיבה הגישה תביעה למזונות ומדור הקטין (התיק קמא) ביום 31.1.19. בד בבד הגישה המשיבה בבימ"ש קמא תביעת משמורת וזמני שהות (תלה"מ 80101-01-19).
- ביום 19.3.19 ניתנה החלטת בימ"ש קמא בעניין מזונות זמניים לקטין (להלן: "החלטת המזונות הזמניים"), כהאי לישנא:
" 18. לאחר שעיינתי בכתבי טענות והעובדות הקונקרטיות של המשפחה נשוא הבקשה – גיל הקטין, והדין האישי החל, אני קובעת כדלקמן:
א. אני מחייבת את המשיב בתשלום מזונות זמניים עבור הקטינה (צ"ל "הקטין", ח"ש), באמצעות המבקשת, בסך של 1,500 ₪ לחודש. שישולמו החל מיום הגשת הבקשה ליישוב סכסוך היינו 26.11.2018 ובכל 10 לחודש שלאחריו.
ב. דמי המזונות יהיו צמודים למדד יוקר המחיה על בסיס המדד הידוע היום ויעודכנו אחת לשלושה חודשים, ללא חיובים רטרואקטיביים.
ג. קצבת הילדים המשולמת ע"י המוסד לביטוח לאומי עבור הקטין תשולם לאישה בנוסף לדמי המזונות.
ד. החל מיום הגשת הבקשה ליישוב סכסוך היינו 26.11.2018 יישאו הצדדים, בחלקים שווים ביניהם, בהוצאות רפואיות חריגות מכל מין וסוג שהוא, אשר אינן מכוסות על ידי הביטוח הרפואי.
ה. כל הוצאה תעשה על יסוד הוראה רפואית המאשרת את נחיצותה. הצדדים יהיו מחויבים למימון ההוצאות בכפוף לכך שהודע להם מבעוד מועד על נחיצות ההוצאה וניתנה להם אפשרות לבדוק ההוראה הרפואית שניתנה.
ו. החל מיום הגשת הבקשה ליישוב סכסוך יישאו הצדדים בחלקים שווים בהוצאות החינוך בהתאם לדרישת מערכת החינוך: תשלומים לביה"ס, גן, מעון, פעוטון.
ז. האב רשאי לשלם את ההפרשים אשר הצטברו בגין מזונות העבר ב – 4 תשלומים חודשיים שווים וצמודים שיצטרפו לדמי המזונות השוטפים החל מהיום. אין בהסדר זה כדי להפסיק את הצטברות הריבית והפרשי ההצמדה. פיגור בתשלום אחד יגרור את תשלום כל היתרה לאלתר".
- ביום 26.3.19 הגיש המבקש בתיק קמא "בקשה לעיון מחדש בהחלטה מיום 19.3.19" ונימק בקשתו כדלקמן:
א. לטענתו, אין כל קשר בינו לבין הקטין מזה מס' חודשים בשל סירובה המתמשך של המשיבה לקיום קשר זה. בנוסף הוא טוען כי יש ניתוק מוחלט וניכור הורי קשה אותו גרמה המשיבה בהתנהגותה, כשהיא משתמשת בקטין ככלי במלחמתה בו. מכאן, המבקש ביקש כי תשלום דמי המזונות יהא מותנה בקיום קשר יציב ותקין בינו לבין הקטין.
ב. המבקש שרוי במצב כלכלי קשה מאוד שאינו מאפשר לו לעמוד בתשלום החודשי אשר נקבע לו. הוא משתכר פחות משכר מינימום – סך של 4,400 ₪ בממוצע וזו הכנסתו היחידה. לעומתו, המשיבה מקבלת קצבת נכות בסך של 5,386 ₪, קצבת ילדים וסיוע בשכר הדירה.
ג. לטענתו מהסכום הנ"ל הוא צריך לשלם דמי מזונות בסך של 1,500 ₪, טלפון, אינטרנט, תרופות, נסיעות לטיפולים, מזון ובגדים ואין בידו לעשות כן.
- לאחר קבלת תגובת המשיבה אשר התנגדה לבקשה, ניתנה החלטת השופטת קמא הדוחה את הבקשה (להלן: "ההחלטה קמא") מהנימוקים הבאים:
א. באשר להכנסתו של המבקש, הוא צירף תלושי שכר לכתב הגנתו שהוגש ביום 12.03.2019 ולפי תלושי השכר עולה כי עובד בתחום האבטחה בחברת ... ומשתכר סך של 2,357 ₪ בממוצע לחודש (בגין החודשים 01-11/2018 ו- 01/2019) בניכויי חובה, ביטוח לאומי, ביטוח בריאות וקופת גמל. בינואר 2019 עמדה הכנסתו על סך של 4,300 ₪.
ב. המזונות שנקבעו הם מזונות מינימליים לקטין בן 6 חודשים בלבד, שחובת תשלום צרכיו הבסיסיים חלה על המשיב. אין בבקשה לעיון חוזר כל מידע חדש שלא היה מונח בפני בית המשפט עת ניתנה ההחלטה.
ג. באשר לטענת המבקש כי לא קיים קשר בינו לבין הקטין, במסגרת תביעת זמני שהות (תלה"מ 24961-02-19) שהגיש המבקש נגד המשיבה ביום 11.02.2019 עולה כי טרם הוגש תסקיר. בהחלטה מיום 08.04.2019 בבקשה למתן צו לקביעת זמני שהות זמניים נקבע כדלקמן:
"נוכח גילו הרך של הקטין והעובדה כי הוא עדיין יונק עד לקבלת התסקיר יתקיימו המפגשים בין האב לקטין שלוש פעמים בשבוע למשך שעה. שעתיים בנוכחות האם, במקום נייטרלי. ב"כ הצדדים, יקבעו ביניהם בהסכמה את הימים, השעות ומקום המפגש".
ד. באשר לטענת המבקש כי אין לחייבו בתשלום דמי מזונות עבור התקופה בה המשיבה לא אפשרה לו קשר בינו לבין הקטין, דין הטענה להידחות. גם אם תתקבל טענת המבקש כי האשם באי קיום מפגשים בינו לבין הקטין נעוץ כולו במשיבה, אין מקום לפגוע בסיפוק צרכיו של הקטין, במיוחד שעה שהמזונות שנפסקו הינם מזונות מינימליים.
בגין ההחלטה קמא הוגשה בקשת רשות ערעור זו.
תמצית טענות המבקש בבקשת רשות הערעור
- המבקש חזר בבקשת רשות הערעור על טענותיו מבקשתו לעיון חוזר (ראו סע' 6 לעיל) והוסיף כדלקמן:
א. לא מתקיים קשר בינו לבין הקטין והמבקש לא נפגש עם הקטין קרוב לשישה חודשים.
ב. ההלכה המשפטית מכירה באפשרות העקרונית לבטל או לצמצם חיוב במזונות קטין, במקרה המתאים. אב איננו "כספומט" וככל שאם מסרבת לאפשר קשר בין אב לבנו, הרי שאינה יכולה לצפות מהאב לרווחה כלכלית.
ג. בהתאם לאמור בהחלטה קמא, בסע' 7(ג) לעיל, נקבעו זמני שהות בהסכמה בין הצדדים בעזרת באי כוחם, אולם כבר במפגש הראשון בין המבקש לקטין ביום 14.4.19 המשיבה שיבשה המפגש וקטעה אותו בתום 40 דקות (במקום שעתיים). המבקש הגיש בו ביום בקשה מתאימה בתיק קמא ובימ"ש קמא נתן החלטה במסגרתה הורה על הפסקת המפגשים בין המבקש לקטין, עד קבלת דו"ח יחידת הסיוע בעניין זמני השהות. הווה אומר, המבקש לא רואה את בנו אך מחויב לשלם מזונות לידי המשיבה הנוקטת בהתנהגות פסולה. על כן מתבקש ביהמ"ש לקבוע סנקציה למשיבה בגין אי קיום הסדרי הראיה בין המבקש לבנו.
ד. כן מתבקש ביהמ"ש לקבוע כי דמי המזונות שישולמו ע"י המבקש, יהיו מותנים בקיומו של קשר סדיר, קבוע ויציב בין הקטין לאביו.
ה. ביהמ"ש מתבקש לא לחייב את המבקש בתשלום רטרואקטיבי של דמי המזונות, היות שבתקופה זו המשיבה לא אפשרה כל קשר בין המבקש לקטין.
דיון והכרעה
- לאחר עיון בבקשת רשות הערעור על נספחיה ובתיק קמא שוכנעתי לדחות את בקשת רשות הערעור אף ללא צורך בתשובה, מכח סמכותי על-פי סעיף 406(א) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984.
- עסקינן בהחלטת מזונות זמניים, במסגרתה חוייב המבקש, שהינו יהודי, בתשלומי מזונות זמניים לקטין מקטני קטנים, תינוק כבן 7 חודשים, בשיעור של 1500 ₪ לחודש.
סכום זה כשלעצמו, הוא בגבולות סכום מינימלי לצרכים הכרחיים של קטין (ויתכן אף שפחות מכך), המוטל על המבקש מכח חיוב הדין האישי.
בהתאם להלכה הפסוקה, סכום מינימלי זה אף אין חובה להוכיחו בכתובים ממש, והוא בגדר ידיעתו השיפוטית של השופט היושב בדין.
ראה לענין זה:
בע"מ 919/15 פלוני נ' פלונית (פורסם בנבו, 19.7.17), סעיפים 5 ו-29.
עמ"ש (מרכז) 23634-05-15 י.א.פ נ' ד.א. (פורסם בנבו, 25.2.16).
עמ"ש (ת"א) 46291-01-16 ג.נ. נ' פלוני (פורסם בנבו, 9.10.17) – במסגרתו אף הומלץ להעלות הסכום המינימלי לצרכיו ההכרחיים של הקטין לסך של 1600 ₪, לא כולל מדור ודמי מדור.
- עוד נציין את ההלכה הפסוקה לענין מידת ההתערבות המצומצמת של ערכאת הערעור בהחלטת מזונות זמניים, על-פיה רוחב שיקול הדעת המוענק לבית המשפט לענייני משפחה, בבואו לקבוע מזונות זמניים, עומד ביחס הפוך לצמצום שיקול הדעת של ערכאת הערעור.
ההכרעה של בית המשפט לענייני משפחה על אודות מזונות זמניים, חייבת להיות מהירה, עניינית, ומטבעה נשענת על תמונה חלקית.
התוצאה היא, כי קביעת בית המשפט קמא בנושא מזונות זמניים ניזונה מממצאים עובדתיים חלקיים. הגבלה זו תורמת לריסון שעל ערכאת הערעור לנקוט בבואה לבקר החלטת הערכאה המבררת.
בכל מקרה, החלטת מזונות זמניים אינה סופית. ככל שיתברר לאחר שמיעת ראיות שנפלה טעות בקביעת המזונות הזמניים, ניתן לקזז סכומים אלה מהמזונות העתידיים.
דברים אלה מבטאים את המעבר מהכרעה שהיא בגדר "סיוע ראשוני", מזונות זמניים, להכרעה שהיא תולדה של בירור עובדתי מקיף – מזונות קבועים במסגרת פסק דין.
לסיכום יאמר, חרף העובדה שפסיקתה של הערכאה הדיונית בנושא מזונות זמניים אינה חסינה מפני התערבות ערעורית, שומה על ערכאת הערעור להימנע מהתערבות בקביעתם של בתי המשפט לענייני משפחה בדבר שיעור המזונות הזמניים, אלא אם כן מדובר במקרה חריג ויוצא דופן.
לעניין זה ראה:
בע"מ 1078/11 פלוני נ' פלוני [פורסם בנבו] (27.4.11).
בע"מ 1326/12 פלוני נ' פלונית [פורסם בנבו] (28.3.12).
רמ"ש (חי') 55855-02-16 פלוני נ' פלונית [פורסם בנבו] (29.2.16).
במקרה דנן לא מצאתי כל טעות בולטת בהחלטה קמא שתצדיק באופן חריג התערבות בה.
- בקשת המבקש לקבוע כי דמי המזונות שישולמו על ידו יהיו מותנים בקיומו של קשר סדיר, קבוע ויציב בין הקטין לאביו, דינה להידחות.
תשלום דמי המזונות נועדו לספק את צרכי הקטין, קל וחומר תינוק רך בן פחות משנה. לכן בצדק קבעה השופטת קמא בהחלטת העיון החוזר, כי בכל מקרה, וגם במקרה של העדר קשר רציף וסדיר בין המבקש לקטיו, אין מקום לפגוע בסיפוק צרכיו של הקטין. במיוחד כשסכום המזונות שנפסק הוא מינימלי.
נדמה כי המבקש מבקש לפגוע כלכלית במשיבה, כל עוד לא מתקיימים זמני שהות סדירים בינו לבין הקטין, מצב הנוצר באשמתה לטענתו.
מעבר לעובדה כי בשלב מקדמי זה של בירור התובענה הטענה הנדונה טרם התבררה והוכחה, יש לזכור כי דמי המזונות נועדו לכלכל את בנו הקטן.
זאת ועוד, עיון בבקשת רשות הערעור ובהחלטות קמא מלמד כי המבקש הגיש בקשה למתן צו לקביעת זמני שהות זמניים, אשר עודנה מתבררת בפני בימ"ש קמא וסביר להניח כי תתקבל בה החלטה בקרוב, וזמני השהות בין המבקש לבנו יחודשו.
- באשר למועד תחילת החיוב בדמי מזונות זמניים –בית משפט קמא קבע את מועד תחילת החיוב במזונות זמניים ליום 26.11.18 וכן ציין כי המבקש רשאי לפרוס לארבעה תשלומים את ההפרשים אשר הצטברו בגין מזונות העבר, שיצטרפו לתשלום המזונות השוטפים.
על כך מלין המבקש, וטוען למצב כלכלי קשה, שלא יאפשר לו לעמוד בכך.
היות ועסקינן במזונות קטין (תינוק) בסכום מינימלי, אין מקום להתערב בהחלטת השופטת קמא, לחיוב המבקש במזונות זמניים החל מיום 26.11.18, תוך פריסתם לארבעה תשלומים.
עוד טען המבקש בנקודה זו, כי אין לחייבו בתשלום דמי מזונות עבור התקופה בה המשיבה לא אפשרה קשר בינו לבין הקטין.
השופטת קמא דחתה טענה זו בנמקה, כי גם אם יימצא כי המשיבה סיכלה בכוונה את המפגשים, הרי שאין מקום לפגוע בסיפוק צרכי הקטין, בשים לב שהסכום שנפסק אינו גבוה ובגדר סכום מינימלי.
אין לי אלא להצטרף לדברי השופטת קמא בנקודה זו.
- לבסוף אציין כי עיון בתיק קמא מלמד כי דיון בתיק נקבע ליום 11.6.19, בעוד כחודש ימים. במסגרת הדיון יידונו, כך נקבע בהחלטת בית משפט קמא מיום 1.5.19, "כל התביעות התלויות ועומדות". סביר כי במועד זה יוכל המבקש להביא את טענותיו בפני בימ"ש קמא, הן לענין גובה המזונות הזמניים, הן לענין זמני השהות והן את טענותיו להעדר שיתוף פעולה מצד המשיבה לקיום קשר רציף וסדיר בינו לבין הקטין.
סוף דבר
- לאור כל האמור לעיל אני מורה על דחיית בקשת רשות הערעור.
- משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.
המזכירות תעביר החלטה זו לצדדים.
החלטה זו מותרת לפרסום תוך השמטת שמות הצדדים וכל פרט מזהה אחר.
ניתנה היום, כ"ז ניסן תשע"ט, 02 מאי 2019, בהעדר הצדדים.