החלטה בדבר הארכת מעצרם של הנשאמים בתרגיל "העוקץ הניגרי"

1.   בפני בקשת היועץ המשפטי לממשלה, להורות על מעצרם של המשיבים למשך עשרים (20) ימים, על מנת לאפשר לרשויות ארה"ב של אמריקה (להלן: ארה"ב) להגיש לרשויות בישראל את בקשת ההסגרה של המשיבים לארה"ב (להלן: הבקשה).

2.   המשיבים הם אזרחי ותושבי ישראל והם נעצרו ביום 26/09/08 בשעות הבוקר, לפי סעיף 6 לחוק ההסגרה, התשי"ד-1954 (להלן - חוק ההסגרה), והובאו הבוקר בסביבות השעה 09:00 לבית משפט זה לשם קיום דיון בבקשה למעצרם. יצויין כי כל המשיבים, למעט המשיבה 4, נעצרו על ידי משטרת ישראל ביום 09/09/08, ואילו המשיבה 4 נעצרה ביום 11/09/08. המעצרים הנ"ל, להבדיל מהמעצר לפי סעיף 6 לחוק ההסגרה, בוצעו לצורך חקירת המשיבים על ידי משטרת ישראל, וזאת על פי הבקשה לעזרה משפטית שהתקבלה מרשויות ארה"ב. ענין זה יידון בהמשך.  

3.   בקשת היועץ המשפטי לממשלה סומכת על בקשת ארה"ב באמצעות שגרירותה בישראל מיום 25/09/08 (שהעתקה מצורף כנספח א' לבקשה דנן), לעצור את המשיבים לצורך הסגרתם לארה"ב. הסגרת המשיבים מתבקשת בהתאם להוראת סעיף 11 לאמנה בדבר הסגרה בין מדינת ישראל לבין ארה"ב (פורסמה בכתבי אמנה 505, כרך 13, עמוד 795, כאשר הנוסח העברי המתוקן פורסם בכתבי אמנה 639, כרך 16, עמוד 591 (להלן: האמנה) וסעיף 7 לפרוטוקול בין ממשלת מדינת ישראל לבין ממשלת ארה"ב המתקן את אמנת ההסגרה (להלן: הפרוטוקול המתקן), אשר פורסם בכתבי אמנה 1511.

4. על פי הבקשה ביום 23/09/08 הוגשו נגד המשיבים שני כתב אישום -ע"י חבר מושבעים גדול פדרלי במחוז הדרומי של מדינת ניו-יורק שבארה"ב בגין העבירות הבאות:

4.1  קשירת קשר לביצוע הונאה באמצעות הדואר ובאמצעים אלקטרוניים באמצעות טלמרקטינג.

4.2 ביצוע הונאה באמצעים אלקטרוניים באמצעות טלמרקטינג.

            כתב האישום הראשון הוגש כנגד המשיבים 1-5 ונאשם נוסף וכתב האישום השני הוגש כנגד המשיבים 6-9.

5. ביום הגשת כתב האישום (23/09/08)  הוראה כב' השופט גבריאל ו' גורנשטיין, שופט של בית משפט השלום המכהן בבית המשפט המחוזי הפדרלי של מחוז הדרומי של מדינת ניו-יורק, על הוצאת צווי מעצר כנגד המשיבים. (סעיף 4 לבקשה).

6. על פי הבקשה, המשיבים (שיכונו להלן גם - החבורה), כל אחד לפי חלקו, הקימו והפעילו רשת עבריינות מתוחכמת ורחבת היקף של הונאת קשישים תושבי ארה"ב, במסגרתה הרוויחו שלא כדין סכום של כ-2 מיליון דולר. המשיבים פעלו ממשרד הממוקם ברחוב תובל 36, רמת גן, ישראל (להלן -המשרד), בדרכים אלה: לאחר שהשיגו את פרטיהם של קשישים תושבי ארה"ב, התקשרו אליהם המשיבים והציגו בפני הקשישים מצג שווא לפיו הקשישים זכו בסכום כסף גבוה בהגרלת לוטו, וכדי לקבל את כספי ה"זכייה", על הקשישים לשלם תחילה אלפי דולרים כתשלומי מס ותשלומים אחרים.  למעשה, ההגרלות האמורות מעולם לא התקיימו ואיש מהקשישים לא זכה בסכום כסף כלשהו. רבים מהקורבנות הקשישים נפלו קורבן למצגי השווא של המשיבים והתפתו לשלוח סכומים של עד עשרות אלפי דולרים (על ידי כל קורבן) למשיבים ולשותפיהם, מתוך אמונה כי לאחר ביצוע התשלום יקבלו את כספי הזכייה. הכספים שהתקבלו במרמה על ידי המשיבים מעולם לא הוחזרו לקורבנות הקשישים, והמשיבים גרפו את הכספים לכיסיהם (סעיף 5 לבקשה).

7. על פי הבקשה המשיבים מתחלקים לשתי קבוצות עיקריות: המשיבים 1-5 הם "המנהלים" ואילו המשיבים 6-9 הם "אנשי המכירות". בתחילת כל יום עבודה במשרד שברמת-גן, קיבלו אנשי המכירות דפים שעליהם הופיעו פרטי ההתקשרות עם קשישים בארה"ב. אנשי המכירות התקשרו לקשישים והודיעו להם כי זכו בסכום כסף גדול (לרוב 500,000$), זאת ביודעם כי מטרת השיחה היא להונות את הקשישים, וכי למעשה הקשישים לא זכו ב"זכייה" כלשהו. אנשי המכירות הציגו לקשישים שאלות לגבי אזרחותם, גילם ומצבם הכלכלי. כאשר "איש המכירות" סבר שלקשיש מסויים יש די אמצעים כספים, הוא העביר את השיחה לאחד ה"מנהלים", שהוצגו לקשישים על ידי "אנשי המכירות" כ"שותף במשרד עורכי-דין בעיר אולבני שבמדינת ניו-יורק (סעיף 6 לבקשה).

8. לאחר העברת השיחה לאחד ה"מנהלים", הסביר "המנהל" לקשיש כי כדי לקבל את כספי ה"זכייה", יהיה עליו להעביר תחילה אלפי דולרים עבור הוצאות ומיסים. הקשישים הונחו על ידי "המנהלים" לשלוח את הכספים בהעברה בנקאית או בדואר, לשותפיהם של המשיבים בישראל, תוך יצירת מצג לפיו לאחר תשלום זה, יישלחו לקשיש כספי ה"זכייה".  "המנהלים" אמרו לקשישים שאם יישאלו לגבי מטרת הכסף לישראל, עליהם לשקר. ה"מנהלים" סיפקו לקשישים מספרי טלפון בארה"ב לשיחות חינם (מספרים המתחילים ב- 800-1) (סעיף 7 לבקשה). 

9. במעשים המתוארים לעיל, שיכנעו המשיבים במרמה יותר ממאה קשישים בארה"ב לשלוח כסף לישראל. לאחר שליחת הכסף לישראל על ידי הקשיש הקורבן, "מנהל" אחד או יותר יצרו עמו קשר, כשהם מתחזים, בין היתר, לסוכני אף.בי.איי., מכס או מס הכנסה בארה"ב, ושיכנעו אותו לשלוח סכומי כסף נוספים לישראל  לצורך קבלת ה"זכייה". לרוב פעלו הקורבנות הקשישים על פי  ההוראות שקיבלו, והמשיכו לשלוח את הכספים לישראל. למעשה, איש מהקורבנות הקשישים לא זכה בכל הגרלה שהיא, המשיבים לא עבדו בחברה העוסקת בהגרלות לוטו ולא ברשויות אכיפת החוק בארה"ב או במשרד עורכי הדין בארה"ב, כפי שהתחזו במרמה בפני הקשישים (סעיף 8 לבקשה).

10. בחודש מאי 2008 קיבל FBI בארה"ב מידע אודות מסכת המרמה הנ"ל, המתבצעת מהמשרד שברמת-גן והעבירו את המידע למשטרת ישראל אשר פתחה בחקירה, וכאמור אף עצרה ביום 09/09/08 את המשיבים, למעט המשיבה 4, אשר נעצרה יומיים מאוחר יותר לאחר ששבה לישראל מאיטליה. משטרת ישראל ערכה במשרד שברמת-גן חיפוש, במהלכו נתפס חומר ראיות רב, שהועבר לידי הרשויות בארה"ב, בהתאם לבקשה דחופה לעזרה משפטית שהוגשה על ידן (סעיפים 9-10 לבקשה).

11. על פי הבקשה, מחומר הראיות שנתפס על ידי משטרת ישראל והועבר לאחר מכן לרשויות בארה"ב, ומהודעות הקורבנות שנגבו על ידי הרשויות בארה"ב, עולה כי המשיבים ביצעו את מעשי המרמה כמפורט לעיל מהמשרד אשר ברמת-גן. עם מעצרו של המשיב 1 נתפס ברשותו דיסק-און-קי שהכיל את שמותיהם של יותר ממאה תושבי ארה"ב ששלחו כ-2 מיליון דולר למשיבים בישראל , כתוצאה ממעשי המרמה של המשיבים.  רשימות אלה איפשרו ל-FBI לאתר את הקורבנות ולגבות מהם הודעות. הרשימות שנתפסו בדיסק-און-קי מפרטות בדיוק מי מהמשיבים ("מנהלים" ו"אנשי מכירות") מעורבים בהונאתו של כל קורבן וקורבן.  רבים מהקורבנות בארה"ב מסרו פרטים לגבי האדם, חשבון הבנק או הכתובת בישראל שאליהם הועברו או נשלחו הכספים. רוב השמות , חשבונות הבנק והכתובות הללו, מפורטים בשני מסמכים שנשמרו בדיסק-און-קי הנ"ל.  (סעיף 11 לבקשה). 

12. במסמכים ובדיסק-און-קי שנתפסו ברשותו של המשיב 5 בעת מעצרו, נמצא טקסט שהוקרא לקורבנות על ידי מי מהמשיבים (באנגלית ובאנגלית בתעתיק לעברית). מהודעות הקורבנות שנמסרו ל-FBI , עולה כי הדברים שנאמרו לכאורה על ידי האנשים שהציגו עצמם כ-"עובדי משרד עורכי הדין גורדון" תואמים את הכתוב במסמכים אלה שנתפסו בישראל. (סעיף 12 לבקשה). הקורבנות ציינו בהודעותיהם את מספרי ה- 800-1 שנאמר להם להתקשר אליהם במסגרת ההונאה. לפחות שניים מהמספרים הללו קשורים לטלפונים סלולריים שנתפסו בידי המשיבים 2,3 עובר למעצרם. (סעיפים 12-13 לבקשה).

המשיב 1 היה מראשי החבורה ואחד ה"מנהלים". בעת מעצרו בביתו שבתל-אביב, תפסה המשטרה מפתח למשרד שברמת-גן, וכן את הדיסק-און-קי שהיה ברשותו ושעליו נמצאו מסמכים המלמדים על קשירת הקשר, רשימות קורבנות, רשימות של שותפים לעבירה ודוחות כספיים. מספר משיבים אחרים הצביעו על משיב כ"מנהל". בחיפוש שערכה משטרת ישראל במשרד ברמת-גן נתפסו טביעות אצבע של משיב 1 , והוא היה אחד האנשים ששכרו את המשרד הנ"ל. בנוסף לכך, בחשבונות בנק וחשבונות השקעות של משיב 1 נמצאו למעלה ממליון ש"ח, למרות שלכאורה אינו עובד במקום עבודה מסודר. (סעיף 14 לבקשה).

המשיב 2 היה גם הוא ממנהיגי החבורה ו"מנהל". הוא נעצר במגרש החניה הסמוך לבנין בו נמצא המשרד. מספר משיבים אחרים הצביעו בהודעותיהם על המשיב 2 כ"מנהל" במשרד. המשיב 2 היה אחד האנשים ששכרו את המשרד.  (סעיף 15 לבקשה).

המשיב 3 - היה "מנהל" , הוא נעצר במגרש החניה שבסמוך למשרד . מספר משיבים אחרים הצביעו עליו בהודעותיהם כ"מנהל" במשרד, וטביעות האצבע שלו נמצאו במשרד. (סעיף 16 לבקשה).

המשיבה 4 היתה מנהלת במשרד. בהודעותיה למשטרה הודתה המשיבה 4, בין היתר, בכך שעבדה במשרד, ושכתבה את הטקסט האנגלי בתעתיק לעברית כדי ששותפיה לעבירה יוכלו לקרוא את הטקסט לקורבנות. חלק מהמשיבים זיהו את המשיבה 4 כ"מנהלת" במשרד, וטביעות האצבע שלה נמצאו במשרד. בנוסף צילומי וידיאו מיום 26/08/08 מאשרים כי באותו יום נכנסה לבנין בו ממוקם המשרד. (סעיף 17 לבקשה).