לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בקריית גת (כב' השופטת פאני גילת כהן) בתלה"מ 60561-06-19, שניתנה ביום 22.03.2021, בה אושרה מכירת הזכויות של המבקשת 1 במשק המשותף לצדדים, למשיב 1.
- המבקשת 1 (להלן: "ד'") והמשיב 1 (להלן: "ע'") הם בני זוג לשעבר ולהם שתי בנות קטינות. המבקשים 2-3 הם הורי המבקשת 1 (להלן: "הורי המבקשת"), המשיב 2 הוא כונס הנכסים שמונה לצורך פירוק השיתוף בין בני הזוג במשק שברשותם (להלן: "כונס הנכסים").
- בין ד' לע' מתנהל סכסוך ממושך סביב הגירושין והנושאים הנלווים לכך, ובפרט סביב פירוק השיתוף במשק ** ב****** (להלן: "המשק"), בו לצדדים זכויות משותפות, ובו מתגוררים ד', הוריה והקטינות. המבקשים מנהלים במשק עסק של כלביה.
הזכויות במשק לא נרשמו עד כה על שמם של ד' וע', אלא נותרו רשומות על שם הבעלים הקודמים, ע' וד' ס' (להלן: "בני הזוג ס'"), מהם רכשו בני הזוג את הזכויות בשנת 2004 בעסקת חליפין. על המשק רובץ חוב גבוה למיסוי מקרקעין, בגין אי תשלום מס שבח על-ידי בני הזוג ס' אגב מכירת הזכויות בו לד' וע'. כן קיימות במשק חריגות בניה ונעשה בו שימוש חורג על-ידי ד'.
- ביום 29.7.2018 ניתן צו לפירוק השיתוף במשק (תמ"ש 16200-03-15).
ביום 27.6.2019 הגיש המשיב 1 תביעה לפי סעיף 7 לחוק בית המשפט לענייני משפחה, בה עתר למנות כונס נכסים ולממש את צו פירוק השיתוף.
ביום 17.9.2019 מונה משיב 2, עו"ד טל קולסקי, ככונס נכסים.
- ביום 19.04.2020 החליט בית המשפט לענייני משפחה כי היות ששני הצדדים מעוניינים לרכוש את הזכויות במשק האחד ממשנהו, כונס הנכסים יבצע התמחרות פנימית בניהם, והזוכה בה ירכוש הזכויות במשק כמות שהן ויהא אחראי להסדרת רישום הזכויות וחריגות הבניה. המבקשים, ד' והוריה, ביקשו לערער על ההחלטה (רמ"ש 32185-06-20). במסגרת הדיון בבית המשפט המחוזי הושגה הסכמה בין הצדדים לפיה ההחלטות בדבר התמחרות ואופן פירוק השיתוף, שניתנו על יסוד הקביעה כי המבקשת מעוניינת לרכוש את הזכויות במשק AS IS, יבוטלו, והדיון יוחזר לערכאה הדיונית.
- לאחר החזרת הדיון לערכאה קמא הגישה ד' (ביום 6.8.2020) מתווה לאופן פירוק השיתוף. היא הציעה כי:
א. ימונה גורם אשר יתאם ויפקח מטעם בית המשפט על מימוש המתווה ובני הזוג ס' ובעלי המקצוע הנדרשים יתאמו עם הגורם המפקח את סדר הפעולות ולוחות הזמנים.
ב. כדי לשמור על זכויות הצדדים, השלמת המתווה ואכיפתו, בית המשפט יצרף את בני הזוג ס' בהסכמה לתיק כך שהחלטות בית המשפט יחולו גם עליהם.
ג. תופק שומה בגין שימוש חורג ודמי השימוש ישולמו על ידי ד'.
ד. השימוש החורג יוסדר באמצעות הליך תכנוני ובמידה וההסדרה לא תצלח יופסק השימוש והבניה האסורה תפורק.
ה. זכויות הבעלות בבית תרשמנה על שם ד' וע' במרשם המקרקעין.
ו. הזכויות בבית שנמכר לבני הזוג ס' (ועדיין רשום ע"ש ע') תועברנה לבני הזוג ס' ותירשמנה הערות אזהרה להימנע מעשיית עסקה עד לקבלת אישור מס שבח להעברת הזכויות במשק.
ז. בני הזוג ס' ישלמו את מס השבח באמצעות שיעבוד זכויותיהם בבית לבנק למשכנתאות.
ח. בני הזוג ס' יעבירו את זכויותיהם במשק לצדדים ותוסרנה הערות האזהרה על הבית.
- המשיב התנגד למתווה המוצע, וגם כונס הנכסים הביע הסתייגותו.
בית המשפט לענייני משפחה זימן את הצדדים לדיון, בניסיון להביאם להסכמות.
הדיון התקיים ביום 17.09.2020, בהשתתפות בא-כוחם של בני הזוג ס' וכונס הנכסים. אך הניסיון להביא את הצדדים למתווה מוסכם עלה בתוהו.
בהחלטה מיום 22.09.2020 נקבע כי אין לקבל המתווה המוצע ע"י ד'. נקבע כי גם אם המתווה יתממש באופן אופטימלי, דבר הכפוף לשיתוף פעולה של כלל הגורמים ולביצוע מלוא הפועלות הנקובות בו במקביל, יירשמו הזכויות במשק ע"ש ד' וע' בעוד לא פחות משנה. בית המשפט הפנה לדברי כונס הנכסים כי פרקי הזמן שצוינו במתווה אינם ראליים ובפועל יימשכו הדברים זמן רב יותר. הועלו גם ספקות ביחס ליכולת הכלכלית של בני הזוג ס' לגייס מימון לצורך פירעון החוב למיסוי מקרקעין, דבר שגם הוא עשוי לעכב את ביצוע המתווה. בית המשפט עמד גם על כך שללא נכונות של ע' לקבל המתווה ולשתף פעולה, המתווה אינו יעיל דיו ויישומו עלול להימשך זמן רב. נפסק גם כי בית המשפט אינו מוסמך ליתן הוראות או סעדים בעניין המחלוקות מול בני הזוג ס'.
בית המשפט הוסיף וציין כי הדעת אינה נוחה מהתנהלות המבקשת 1 שיחד עם הוריה עושה שימוש בלעדי במשק במשך למעלה מעשור, תוך ביצוע עבירה נמשכת של שימוש חורג. בית המשפט עמד גם על זכותו של המשיב 1 לממש את פירוק השיתוף.
בית המשפט הורה על מכירת הזכויות במשק כמות שהן בתנאי שוק חופשי, לכל המרבה במחיר ובמצבו כיום, תוך מתן זכות קדימה לד' ולע'. נקבע כי רוכש הזכויות במשק ייקח על עצמו את האחריות להסדרת המצב המשפטי והתכנוני, כאשר ד' וע' מחויבים לשתף עמו פעולה ככל שיידרש.
- כונס הנכסים פעל ליישום החלטת בית המשפט, ובין היתר פרסם הזמנה להציע הצעות וקיבל הצעות. משנתקבלו הצעות נמוכות משמעותית מגובה השמאות מטעם בית המשפט (4,340,000 ₪, נכון ליום 15.3.2021) ביקש כונס הנכסים לערוך התמחרות, כשהסכום המינימאלי יהיה הערכת השווי בחוות הדעת של השמאי מטעם בית המשפט
בהחלטה מיום 3.1.2021 דחה בית המשפט קמא את דרישתה החוזרת ונשנית של המבקשת 1 להסדיר את רישום הזכויות במשק כתנאי למכירת הזכויות בו. בית המשפט נעתר לבקשת כונס הנכסים לבצע התמחרות בין המציעים, תוך מתן הוראות מפורטות בעניין.
8 ההתמחרות נקבעה ליום 18.02.2021. ההתמחרות נערכה לפי מחיר התחלתי של המשק בגובה 4 מיליון ₪. ד' לא הגישה הצעה, לא השתתפה בהתמחרות ולא נכחה בישיבת ההתמחרות, הגם שזומנה אליה. ההתמחרות התקיימה בין ע' לבין צד ג' ובסופה זכה ע' בהתמחרות משהציע לרכוש הזכויות תמורת 5 מיליון ₪, והתחייב בהסדרת כלל הנושאים הקשורים למצבו התכנוני והמשפטי של המשק.
- משהגיש כונס הנכסים בקשה לאשר את המכירה למשיב 1, המבקשים התנגדו לכך. יצוין כי הם צירפו להתנגדותם חוות דעת שמאי מטעמם, ללא אישור בית משפט ובניגוד לכללי הדיון בבית המשפט לענייני משפחה, לפיה שווי המשק לאחר הסדרת הרישום יהיה 6.5 מיליון ₪.
- בהחלטה מיום 22.3.2021, היא ההחלטה נשוא הבקשה לרשות ערעור, הורה בית המשפט על מכירת הזכויות של ד' במשק לע', בהתאם לתוצאות הליך ההתמחרות.
בית המשפט עמד על הצורך לאזן בין זכות הקדימה הנתונה לכל אחד מהצדדים, הזכות לפירוק השיתוף וניתוק הזיקה הקניינית ביניהם והאינטרס של השאת התמורה באמצעות הליך התמחרות הוגן. בית המשפט עמד גם על הקשיים האובייקטיבים הרבים בפירוק השיתוף במשק, מעבר להתנהלות המבקשים שעשו כל שלאל ידם על מנת לעכבו.
נפסק כי המכירה נעשתה בהתאם להחלטה מיום 22.9.2020, להציע את המשק למכירה בשוק החופשי במצבו הנוכחי, והליך ההתמחרות קוים בהתאם להחלטות בית המשפט, כאשר המחיר שנקבע עולה משמעותית על מחיר השמאות. בית המשפט מצא כי התנהלות המבקשים, שהגישו חוות דעת שמאית בניגוד לדין, ונמנעו מלקחת חלק בהליך ההתמחרות, מבטאת התעלמות מן הדין ומהחלטות שיפוטיות.
נפסק כי בנסיבות העניין לא יהא זה צודק ומידתי להשהות פירוק השיתוף במשק למשך פרק זמן כה ארוך כמבוקש למעשה ע"י המבקשים, על מנת שאולי אז יעלה בידי ד' לגייס ההון הדרוש לרכישת הזכויות במשק, כאשר אפשרות זו כשלעצמה לוטה בערפל.
בית המשפט מצא כי ההתמחרות קוימה כדין, והמחיר שהושג הוא הוגן בנסיבות העניין, בפרט בשים לב למצב המשק והקשיים הכרוכים במכירת הזכויות בו לצד שלישי, עת הסכים המשיב 1 לרכשו AS IS.
נקבע כי החזקה במשק תימסר למשיב 1 ביום 1.12.2021.
- מכאן הבקשה לרשות ערעור. המבקשים מפרטים באריכות אודות הסכסוך המשפחתי, ואין מקום להיכנס לטענות אלה.
לעניין המשק, נטען כי אין הצדקה למכור אותו לפני שיוסדר רישום הזכויות ע"ש ע' וד'. המבקשים מדגישים כי הקימו במשק כלביה המהווה מקור פרנסתן של ד' והבנות ואם יימכר המשק תיגרם להם פגיעה קשה. לטענת המבקשים, אישור המכר הוא בגדר "פרס" לע', למרות התנהלותו אשר בגינה לא נרשמו הזכויות במשק ע"ש הצדדים. המבקשים סבורים כי יש לעכב את פירוק השיתוף עד לרישום, שיארך כשנה וחצי לכל היותר.
- לגבי הליך ההתמחרות, נטען כי ההתמחרות שהתקיימה אינה אמיתית ואינה משקפת את החלטת בית משפט קמא כי המשק יועמד למכירה בשוק החופשי. לטענת המבקשים, היעדר רישום הזכויות במשק יוצר מחסום לרוכש סביר מלהציע סכום ריאלי עבור רכישת הזכויות במשק. עוד נטען כי צדדים שלישיים שירכשו את המשק נדרשים לשלם מס בסך 1,500,000 ₪, בעוד שע' פטור ממס זה מכוח ההעברה בין בני זוג ובכך אין לצד שלישי יכולת אמיתית להתחרות בו. המבקשים קובלים גם על כך שע' עושה שימוש בכספי הוריו, בעודו חוסם את דרכה של ד' מלגייס כספים בעצמה לצורך השתתפות בהתמחרות.
- לטענת המבקשים, לא התקיים בירור עובדתי לגבי אף אחת מטענותיהם, ועל כן לא היה מקום לקבוע כי טענותיהם נדונו והוכרעו בעבר. נטען כי בפסק הדין בו הורה בית המשפט על פירוק שיתוף אין התייחסות למצבו הרישומי של המשק והשלכותיו במכירה בשוק החופשי, אין התייחסות להשלכות העמדתו למכירה מבלי להסדיר רישום הזכויות, על ד' וילדותיה, אין התייחסות להתנהגותו של ע', ואין כל התייחסות לאופן ביצוע ההליך לאחר שהתברר כי לא ניתן להעמיד את המשק למכירה בשוק החופשי מבלי להסדיר את הזכויות.
עוד נטען כי ההחלטות מיום 22.09.2020 ומיום 03.01.2021 אינן החלטות סופיות אלא החלטות לקידום הליכי המכר, והיה על בית משפט לקיים דיון לבירור העובדות ולדון בכל טענותיה של ד' והוריה בהתחשב בהתנהגותו חסרת תום הלב של ע', כפי שנטען.
- לטענת המבקשים, לא בוצע איזון ראוי בין זכויות הצדדים ולא נבחנו השלכות זכיית המשיב על ד' הוריה וילדותיה, והפגיעה בזכויותיה הקנייניות. המבקשים מפנים לכך שבית המשפט מוסמך לעכב פירוק שיתוף עד אשר ימצא הסדר מגורים המתאים לד' ולבנותיה והיה עליו להשתמש בסמכותו. נטען כי יש להבטיח את טובת הקטינות בהמשך מגוריהן במשק כמקום יציב ובטוח. נטען כי במקרה דנן, יש להשהות את הזכות הקניינית של המשיב, כדי לאזן כראוי בין האינטרסים של הצדדים. המבקשים פירטו את העלויות הגבוהות שיידרשו מהם כדי להקים כלביה במקום חלופי.
הבטחת מדורן של הקטינות מצדיקה, כך נטען, לכל הפחות את עיכוב פירוק השיתוף וקבלת חוות דעת מומחה כלכלי מטעם בית המשפט שיבחן האם קבלת הסכום שהציע ע', לאחר ניכוי התשלומים והחובות, יותיר משאבים כלשהן לד' ולבנותיה הקטינות.
- לשיטת המבקשים, מלוא האחריות לכך שהזכויות במשק לא נרשמו ע"ש הצדדים רובצת לפתחו של ע', ומטעם זה כשלעצמו יש לשלול ממנו את הזכות לפירוק השיתוף.
לטענתם, ד' השביחה את המשק, היא משלמת במשך שנים את תשלומי המשכנתא בגינו, בעוד שע' אינו משלם דבר, אף לא מזונות. באשר לכך שנמנע מע' השימוש במשק, נטען כי מנגד הוא אינו מחויב בהוצאות מדור הקטינות, עד שתימכרנה הזכויות במשק (לפי פסק הדין בתביעת המזונות), מה גם שהוא הגיש תביעה לדמי שימוש ראויים (תמ"ש 30579-02-20).
- המבקשים קובלים על הקביעה כי עיכבו את הליך פירוק השיתוף. לשיטתם, לא נגרם עיכוב שכן לא התקיים אף דיון הוכחות או כל בירור עובדתי.
- למבקשים טענות גם ביחס לחוות הדעת השמאית מטעם בית המשפט. נטען כי יש בה ליקויים מהותיים אליהם הם ביקשו בשעתו להסב את תשומת הלב של בית המשפט קמא.
לגבי חוות הדעת מטעמם, נטען כי זו נועדה להוכיח את ההוצאות הכספיות שיידרשו כדי להקים כלביה חדשה ואת שוויו של המשק אילו הזכויות בו היו מוסדרות, נתונים חשובים במסגרת השיקולים האם לאשר את המכירה.
- לבסוף קובלים המבקשים על מועד הפינוי, שנקבע ליום 1.12.2021. נטען כי לפינוי המשק נדרש זמן ארוך יותר, שכן נדרשת היערכות להקמת בית גידול וכלביה ומציאת מקום מגורים חלופי.
- המשיב 1 בתגובתו מבקש לדחות את הבקשה לרשות ערעור, תוך חיוב המבקשים בהוצאות.
לטענתו, המבקשים אינם משלימים עם העובדה כי גם בידיו זכויות במשק ומטרתם למנוע ממנו לממש זכויות אלה. לשיטתו, המבקשים תוקפים פסקי דין חלוטים והחלטות חלוטות, ובכלל זה החלטות בהן נדחתה הטענה כי יש לעכב את הליכי פירוק השיתוף במשק עד להסדרת רישום הזכויות. העיכוב יסייע למבקשים להמשיך ולעשות שימוש בלתי חוקי במשק, תוך התעלמות מזכויותיו והתעלמות מהחלטות הרשויות להימנע מעשיית שימוש חורג במשק, תוך ניצול העובדה שההליכים המשפטיים יינקטו נגד הבעלים הרשומים.
לשיטתו של המשיב 1, הסמכות הנתונה לבית משפט ליתן הוראות לעניין אופן ביצוע הליך פירוק השיתוף, רחבה ככל שתהיה, אין בה כדי לאפשר שינוי פסק הדין אשר ההליך נועד לבצעו. לא ברור אילו ראיות מבוקש כי תישמענה, כפי שעולה מהבקשה. לטענתו, לא נפל כל פגם בהליכי המכירה או בהחלטה לאשר את הזכייה בהתמחרות שנערכה בשים לב לפסקי דין שהפכו כבר חלוטים ובכלל זה פסק הדין בו נפסק כי הקטינות אינן מתגוררות עם ד' במשק אלא עם הוריה, וזכויותיהם של הוריה מתמצות בקבלת 200,000 דולר בעת פירוק השיתוף.
- גם כונס הנכסים סבור כי דין הבקשה להידחות.
הוא סבור כי החלטת בית משפט קמא מאוזנת ומנומקת, והיא ניתנה לאחר שבית המשפט לא חסך כל מאמץ על מנת לנסות ולהביא את הצדדים למתווה מוסכם, אך ללא הצלחה.
הוא מדגיש כי הליך ההתמחרות התנהל בהתאם לדין, וד' זומנה כדין להתמחרות ובחרה שלא ליטול חלק.
כונס הנכסים מדגיש כי חוות דעתו של השמאי מטעם בית המשפט העמידה את שווי הזכויות במשק על סך של 4,340,000 ₪, כאשר בהתאם להחלטת בית משפט קמא מיום 03.01.2021 ולהבהרת השמאי מיום 04.01.2021, הועמד המחיר המינימאלי בהתמחרות על סך של 4,000,000 ₪. ההצעה הזוכה, של ע', עומדת על 5,000,000 ₪. מכאן טענת כונס הנכסים כי הליך ההתמחרות השיא את מחיר הנחלה באופן משמעותי בהשוואה למחיר שנקבע בחוות דעת השמאי שמונה מטעם בית המשפט.
- כונס הנכסים מבקש לדחות את הטענה כי ההתמחרות הייתה מלאכותית וטוען כי צד ג' נטל בה חלק פעיל, והציע סכום ריאלי של 4,950,000 ₪. הדבר סותר, כך נטען, את הטענה כי למשיב 1 יש יתרון משום שצד חיצוני לא יציע עבור הזכויות סכום ריאלי.
- לטענת כונס הנכסים, אין מקום להתייחס לחוות הדעת מטעם המבקשים, שכן לפי סעיף 8(ג) לחוק בתי המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1999, כאשר ממונה מומחה מטעם בית המשפט, לא יהא רשאי בעל דין להביא עדות נוספת של מומחה מטעמו אלא ברשות בית המשפט. במקרה דנן לא הוגשה בקשה וממילא לא ניתנה הרשות. בנוסף טוען כונס הנכסים כי למיטב ידיעתו המבקשים מעולם לא כפרו בשווי הנחלה על פי חוות הדעת של שמאי בית המשפט, ומדובר בטענה שנטענת לראשונה כעת. המבקשים לא הגישו שאלות הבהרה לשמאי ולא ביקשו לחקור אותו לעניין שווי הנחלה. משכך, מבוקש לדחות את הטענה כי המחיר שהושג בהתמחרות אינו ריאלי או מקפח את ד'.
- אשר לטענה כי היה על בית המשפט לשמוע הוכחות או ראיות, כונס הנכסים סבור כי מדובר בטענה שאינה ברורה, שהרי אין טענות או עובדות חדשות שעל בית משפט קמא לברר. האשמה באי רישום הזכויות במשק ע"ש הצדדים רובצת על שני הצדדים אשר לא פעלו בעניין או הזניחו את הטיפול בעניין, ועל כך אין להם אלא להלין על עצמם.
דיון והכרעה
- לאחר שבחנתי את טענות הצדדים החלטתי לדחות את הבקשה לרשות ערעור.
טענתם המרכזית של המבקשים היא כי יש לעכב את ביצוע צו פירוק השיתוף, שניתן עוד בשנת 2018, עד לאחר שיוסדר רישום הזכויות במשק ע"ש ע' וד'.
אין בידי לקבל טענה זו.
ד' וע' רכשו את הזכויות במשק עוד בשנת 2004, כעסקת חליפין מול בני הזוג ס'. ואולם, עד היום לא הוסדר רישום הזכויות. מכאן ש"הנכס" שמצוי בידי ע' וד' הוא זכות אובליגטורית מול בני הזוג ס', לקבל בעתיד את זכות הקניין במשק. לעת הזו, אין בידיהם זכות קניינית מוגמרת, אלא זכות חוזית שרישומה טרם הושלם. זכות זו היא "הנכס" המשותף מושא צו פירוק השיתוף.
- צו לפירוק השיתוף בנכס ניתן במסגרת פסק הדין בתביעה הרכושית, שניתן עוד ביום 29.7.2018. נקודת המוצא היא כי כל שותף זכאי לדרוש את פירוק השיתוף בכל עת.
הזכות לתבוע פירוק שיתוף בנכס מקרקעין מוסדרת בסעיף 37 לחוק המקרקעין, כדלקמן:
"(א) כל שותף במקרקעין משותפים זכאי בכל עת לדרוש פירוק השיתוף.
(ב) היתה בהסכם שיתוף תניה השוללת או מגבילה את הזכות לדרוש פירוק השיתוף לתקופה העולה על שלוש שנים, רשאי בית המשפט, כעבור שלוש שנים, לצוות על פירוק השיתוף, על אף התניה, אם נראה לו הדבר צודק בנסיבות הענין".
חוק המקרקעין קובע עקרון-על, לפיו כל שותף במקרקעין משותפים יכול ורשאי להביא, לרצונו, לפירוק השיתוף (רע"א 1017/97 יצחק רידלביץ נ' יצחק מודעי, פ"ד נב(4) 625 [1998]). אמנם, כאשר מדובר בפירוק שיתוף בין בני זוג, שיקולים מתחום דיני המשפחה עשויים להביא לעיכוב בפירוק השיתוף, במטרה להביא להסדר רכושי כולל ותוך יישום חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973 (ראו, בע"מ 1955/17 פלונית נ' פלוני (ניתן ביום 18.4.2017; שחר ליפשיץ, השיתוף הזוגי (תשע"ו-2016) 166 - 168).
- במקרה דנן, כל הסוגיות הרכושיות בין הצדדים כבר הוכרעו, והעניין הרכושי שנותר הוא ביצוע צו פירוק השיתוף. העובדה שהזכויות במשק טרם נרשמו ע"ש ע' וד' אינה מצדיקה, כשלעצמה, להוסיף ולעכב את פירוק השיתוף. מדובר במצב דברים שנמשך שנים ארוכות, במהלכן המבקשת לא נקטה הליכים נגד בני הזוג ס', ובכך תרמה להתמשכות המצב. דומה כי חריגות הבניה והשימוש החורג שמבוצע ע"י המבקשת 1 יוצרים הכבדה נוספת על הסדרת הרישום.
בשל כל האמור, הנכס שמצוי בידי ע' וד' הוא כאמור זכות אובליגטורית. ייתכן כי יש ממש בטענת המבקשים כי שוויו של נכס זה נמוך משוויה של זכות קניין רשומה. אך הדבר לא מצדיק עיכוב בפירוק השיתוף בנכס, כפי שהוא קיים היום בידי הצדדים.
הציפייה כי בעתיד יושבח נכס משותף אינה מצדיקה עיכוב פירוק השיתוף בו עד לאחר ההשבחה, כאשר אחד הצדדים עומד על פירוק שיתוף לאלתר. העיכוב יש בו כדי לפגוע בצורה קשה בזכות הקניין של השותף המבקש לפרק שיתוף ולממש את זכויותיו בנכס. הדברים נכונים ביתר שאת כאשר אותו שותף אינו יכול להשתמש בנכס, בשעה ששותפו – המבקש את העיכוב – הוא שמשתמש בנכס ומפיק ממנו טובות הנאה.
- במקרה שלפני, פירוק השיתוף לא נעשה בסמוך למתן הצו. משיב 1 נדרש לתביעה להליכי ביצוע, מכוח סעיף 7 לחוק בית המשפט לענייני משפחה. עם הגשת התביעה, לא מיהר בית המשפט לפרק את השיתוף, ולא חסך מאמץ לנסות ולקדם את רישום הזכויות ע"ש ע' וד'. אך בסופו של יום, כ- 16 חודשים מפתיחת ההליך, הורה בית המשפט לבצע את פירוק השיתוף מבלי להמתין עוד לרישום הזכויות (החלטה מיום 22.9.2020).
החלטה זו, אשר ההחלטה לאשר את המכירה היא המשכה הישיר, היא החלטה מתבקשת בנסיבות העניין. המתווה לרישום הזכויות, אותו הציעה ד', הוא מתווה מורכב ביותר, שמחייב שיתוף פעולה של כל הצדדים ושל צדדים שלישיים, שלא ניתן לכפות עליהם דבר במסגרת ההליך. הוא תלוי גם בפעולות של הרשויות ושל מוסדות פיננסיים, שיאותו להעמיד הלוואה לבני הזוג ס'. ההחלטה שלא לאמץ את המתווה היא החלטה ראויה ומוצדקת, שכן המתווה שהוצע אינו מבטיח את רישום הזכויות ע"ש ד' וע' בטווח הנראה לעין. בנוסף, אין כל וודאות כי לאחר מכן יעמדו לרשות ד' המשאבים הכספיים הדרושים לרכישת חלקו של ע' בנכס (בהתאם לשוויו לאחר הסדרת הרישום).
- נוכח כל האמור, לא היה מנוס ממתן הוראות לגבי אופן פירוק השיתוף בזכות (החוזית) שטרם נרשמה. לא מצאתי כי נפל פגם באופן בו בוצע פירוק השיתוף, על ידי כונס הנכסים, על פי הוראות בית המשפט. בית המשפט הביא בחשבון את הזכויות ואת האינטרסים של כל הנוגעים בדבר ואיזון ביניהם בצורה ראויה.
בשונה מההחלטה מיום 19.4.2020, פירוק השיתוף לא נעשה בהתמחרות פנימית בין ע' לד', אלא בתנאי שוק חופשי, לכל המרבה במחיר, תוך מתן זכות קדימה לד' ולע'. כונס הנכסים פרסם הזמנה להציע הצעות, ערך התמחרות בין ההצעות, וההצעה הזוכה עלתה באופן משמעותי על הערכת השמאי מטעם בית המשפט. הדעת נותנת כי העובדה שמשתתף חיצוני נטל חלק בהתמחרות הביאה למחיר שנקבע בסופה.
אין בידי לקבל טענת המבקשים כי ההתמחרות הייתה מלאכותית. גורם חיצוני נטל בה חלק והציע הצעה גבוהה בהרבה מהערכת השמאי. משכך, אין כל יסוד להטיל דופי בהתמחרות או להניח כי התמורה שנקבעה נופלת ממחיר השוק של הנכס.
אציין כי אין כל דופי בכך שבית המשפט לא קיים הליך הוכחות. מדובר בתובענה להליכי ביצוע פסק דין, לפי סעיף 7 לחוק בית המשפט לענייני משפחה. מדובר בהליך משפטי ייחודי לבית המשפט לענייני משפחה, שעניינו פיקוח על ביצוע פסק דין ולא הכרעה בסכסוך מקורי. במסגרת הליך זה, לא מתנהל ככלל בירור עובדתי ולא נגבות ראיות. למעשה, מחלוקת שמצריכה שמיעת ראיות איננה ראויה להיות מוכרעת בתובענה מסוג זה (ראו שאול שוחט ודוד שאוה, סדר הדין בבית המשפט לעניני משפחה (תש"ע-2009) 332). במקרה דנן, לא עמדו בפני בית המשפט מחלוקות עובדתיות שהצריכו הליך הוכחות, וההליך התנהל במתכונת של סעיף 7 לחוק, באופן ראוי וממצה.
- אשר לטענה כי חבות המס המוטלת על ע' בעת רכישת הנכס פחותה מחבות המס של גורם חיצוני, אין בה כדי לשלול את הלגיטימיות של הליך ההתמחרות. מדובר ביתרון שקיים על פי רוב לבן זוג, על פני צדדים שלישיים. הוא היה עומד במידה שווה לזכותה של ד', לו הייתה נוטלת חלק בהתמחרות. לגבי רוכש חיצוני, חבות המס היא חלק מתנאי השוק החלים על הנכס ומשפיעים על מחירו. לכן גם אם בן הזוג משלם, בסופו של יום, סכום מופחת עובר הנכס בהשוואה לגורם חיצוני, יתרון זה אינו שולל את הלגיטימיות של הליך ההתמחרות.
- אשר לטענה כי פירוק השיתוף פוגע בקטינות וזכותן למדור, לא מצאתי כי במקרה דנן היה מקום לעכב את פירוק השיתוף, עד להסדרת מדור חלופי לקטינות. ביום 2.9.2018 ניתן פסק דין בעניין מזונות ומדור לקטינות (תמ"ש 25241-04-14). כעולה מפסק הדין, הקטינות מתגוררות במשק עם הוריה של ד', המבקשים 2-3. בסעיף 68 לפסק הדין נקבע כי "ככל שהזכויות במשק תימכרנה לצד שלישי והקטינות תתגוררנה עם האם דרך קבע ותהיינה לה הוצאות מדור רשאית היא לשוב ולפנות לבית המשפט בעתיד בעניין זה בהליך חדש". על פניו, התמורה שיקבלו המבקשים מהמשיב 1 עבור המשק, יש בה כדי לאפשר מציאת מדור חלופי לקטינות, וככל שהעמדת המדור תהיה כרוכה בהוצאה, ניתן יהיה לפנות לבית המשפט בהליך מתאים לחייב את המשיב 1 להשתתף בהוצאה זו. הדבר אינו צריך לסכל את פירוק השיתוף לעת הזו, לאחר שנים ארוכות בהן נמנע מהמשיב 1 להשתמש במשק.
יוער כי הדעת נותנת שמרבית התמורה עבור המשק תשולם לפני פינויו, כך שלרשות המבקשים יעמוד די זמן וממון לצורך הסדרת מדור חלופי לקטינות.
- המבקשים טוענים לחוסר תום לב של ע' באי הסדרת הרישום. לעניין זה לא שוכנעתי כי האשם רובץ באופן בלעדי לפתחו של ע'. לא ברור מדוע ד' לא פעלה באופן נמרץ יותר להסדיר את הרישום, לרבות בנקיטת הליכים משפטיים נגד כל הנוגעים בדבר. הביקורת של בית המשפט קמא כלפי התנהלותה נראית מוצדקת בנסיבות העניין, ומכל מקום היא אינה יכולה להתנער מאחריות למצב שנוצר.
- אין בידי לקבל את הטענות נגד חוות דעת השמאי מטעם בית המשפט, שהועלו רק בשלב מאוחר של ההתדיינות. כפי שציין כונס הנכסים, המבקשים לא הפנו לשמאי שאלות הבהרה ולא העלו בזמן אמת טענות נגד חוות דעתו. עצם העובדה שיש בידיהם חוות דעת לפיה שווי הזכויות, לאחר שיירשמו, גבוה יותר, אין בה כדי להצביע על פגם בחוות דעתו של השמאי מטעם בית המשפט. כעולה מחוות הדעת, נלקח בחשבון המצב המשפטי של הזכויות וחריגות הבנייה בנכס. כפי שפסק בית המשפט קמא, המבקשים כלל אינם רשאים להסתמך על חוות הדעת, מבלי לקבל רשות להגישה. מכל מקום, לו סברו המבקשים כי נפלו פגמים בחוות הדעת, היה עליהם להפנות שאלות הבהרה משהתקבלה חוות הדעת.
אוסיף כי מאחר שההצעה הזוכה עולה באופן משמעותי על חוות הדעת, לא מצאתי כי תוצאות ההתמחרות מקפחים אותה.
אשר על כן – הבקשה לרשות ערעור נדחית.
ממילא נדחית הבקשה לעיכוב ביצוע.
המבקשים ישלמו לכל אחד מהמשיבים הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 5,000 ₪.
הסכומים יועברו למשיבים (באמצעות ב"כ) מתוך כספי העירבון.
יתרת העירבון תושב למבקשת, באמצעות ב"כ.
ניתנה היום, י"ז תמוז תשפ"א, 27 יוני 2021, בהעדר הצדדים.