החלטה בבקשת רשות ערעור על ביטול פסק דין והוראה להתמחרות נוספת על נכס

1. לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט לענייני משפחה בחדרה (כב' השופט טל פפרני), שניתנה ביום 15.3.21 בתיק א"פ 38460-05-20, במסגרתה בוטל פסק דינו של בית משפט קמא (מיום 24.12.20) שאישר את מכר נכס המקרקעין המצוי ברחוב ... בחדרה (הידוע כתת חלקה ..., חלקה ... בגוש ... – להלן: "הדירה" או "הנכס") למבקש 1 והורה לערוך התמחרות נוספת (להלן: "ההחלטה קמא") – והכל כפי שיפורט להלן.

רקע וההחלטה קמא

2. ביום 31.3.20 ניתן בתיק א"פ 53941-03-20 צו מינוי אפוטרופסות, במסגרתו מונה משיב 3 – המרכז הישראלי לאפוטרופסות הקרן לטיפול בחסויים (להלן: "המרכז") כאפוטרופוס על ענייניה הרכושיים, האישיים והרפואיים של הגב' פלונית (להלן: "פלונית"). לצו זה קדם צו זמני שניתן ביום 17.5.15 בתיק א"פ 11580-08-14.
3. להליך קמא קדם הליך אחר (א"פ 36433-04-19), אשר בו הוגשה ביום 16.4.19 בקשה למתן הוראות. במסגרת אותו הליך, נטען כי פלונית פנתה לכלל ילדיה (כל המבקשים וכן משיבים 1-2 ו- 5-6 בהליך דנן) על מנת לסייע לה להסדיר את חובותיה, ואולם, אלה לא נענו לבקשה. בנסיבות אלו, ביקש ב"כ המרכז להורות על השכרת הדירה או מכירתה למרבה במחיר.
4. ביום 18.5.20 פנה ב"כ המרכז בבקשה שכותרתה "בקשה לפירוק השיתוף בדירה". במסגרת הבקשה מתואר כי לפלונית 13 ילדים (כל המבקשים וכן המשיבים 1-2 ו-5-6), הנתונים ביניהם בסכסוך קשה, המאופיין בחוסר שיתוף פעולה עם המרכז בכל הקשור לטובתה ועניינה של פלונית.  על שמה של פלונית רשומים 3/4 מהזכויות בדירה. 1/4 מהזכויות רשום על ילדיה, קרי – לכל אחד מהם 1/52 חלקים מהדירה.
5. בבקשה נטען כי לפלונית חובות רבים, כולל יתרת משכנתא לסילוק בסך כ-45,000 ש"ח, חוב לעירייה בסך 500,000 ש"ח, חוב למשרד הבריאות בסך כ-50,000 ש"ח. בהעדר שיתוף פעולה פלונית אינה מעוניינת בהמשך השיתוף, זקוקה לחלקה בדירה לשם תשלום חובותיה, ולפיכך עתרה לפירוק השיתוף ולחלוקת התמורה בין כל השותפים, כל אחד על פי חלקו.
6. ביום 8.6.20 הוגשה תגובת ב"כ היועץ המשפטי, לפיה הגיע ב"כ היועץ המשפטי למסקנה כי הבקשה עולה בקנה אחד עם טובתה של פלונית, ויש לאשרה. לנוכח עמדת ב"כ היועץ המשפטי, ניתנה החלטה בתיק קמא ביום 9.6.20 ובמסגרתה מונה עו"ד טל זלץ ככונס נכסים לצורך מכירת הדירה.
7. ביום 26.10.20 הגיש כונס הנכסים בקשה לאישור הסכם מכר. במסגרת הבקשה פירט הכונס כי הוא פעל לפרסום הדירה, פעמיים בעיתונות, המקומית והארצית, וכן פורסמה הדירה למכירה ברשתות החברתיות. עוד פירט הכונס כי הוגשה חוות דעת  השמאי ברלינר, ממנה עולה כי שווי הדירה 2,520,000 ש"ח. כונס הנכסים ביקר בדירה ביום 14.10.20, וכן ערך חוברת למתעניינים הכוללת טופס הצעת רכישה, נוסח פרסום, צו מינוי ועוד מסמכים רלוונטיים אחרים.
8. ביום 22.10.20 התקיימה התמחרות בה השתתפו 3 מציעים. בתום ההתמחרות זכה בנה של פלונית, מר א' ת', הוא מבקש 1 (להלן: "המבקש"), אשר הציע סכום של 2,300,000 ש"ח ואף חתם על הסכם לרכישת הדירה. בהחלטה קמא צוין כי לבקשה לא צורף פרוטוקול ההתמחרות שנערכה, לא נכללו פרטי המציעים שהשתתפו, וכן לא צורפו פרטי ההתמחרות המלאה.
9. ביום 24.11.20 הגיש עו"ד לפידות הודעה מטעמו של י' ת' (להלן: "י'") ובה בקשה דחופה לעיכוב אישור הסכם המכר שהוגש על ידי כונס הנכסים. בבקשה נטען כי גובה ההצעה המאושרת בסך 2,300,000 ש"ח נמוך משמעותית משווי הנכס (2,520,000 ש"ח). עוד נטען כי ההתמחרות נוהלה מבלי שדבר קיומה הובא לידיעתו של י' כבעל זכויות ויורש, וכי מדובר בפגם משמעותי היורד לשורש ההליך, שכן, היה מקום לעדכן את י' אודות ההתמחרות ולאפשר לו לקחת חלק בהליך. שאלה נוספת שהועלתה על ידי י' היא האם הנכס נמכר כתפוס או כפנוי. לדבריו של י' הוא לא ידע על פנייתו של כונס הנכסים לבית המשפט ולפיכך סבור כי אין מקום לאשר את המכר כמבוקש, ויש לאפשר לצדדים שהות של 15 ימים על מנת להגיש הודעות מסודרות.
10. ביום 25.11.20 ניתנה החלטה בתיק קמא, בה נקבע כי בטרם תינתן החלטה בבקשתו של י', התבקשה עמדת ב"כ היועץ המשפטי. ביום 24.12.20 התקבלה עמדת ב"כ היועץ המשפטי ובה נכתב כי לנוכח חוות הדעת שהתקבלה מטעם היחידה הכלכלית יש לאמץ את מסקנותיה ולאשר את המכר כמבוקש. באותו יום ניתן פסק דין בתיק קמא, שאישר את בקשת כונס הנכסים לאישור המכר.
11. בו ביום, הגיש י' בקשה דחופה לביטול פסק הדין שניתן. במסגרת הבקשה טען כי בית המשפט לא דן בבקשתו לעיכוב הליכי המכר, וזאת שלא בהתאם להחלטה מיום 25.11.20.  י' טען כי יש לאפשר לו לטעון טענותיו כבנה של מקבלת השירות, וככל שיאושר המכר לא ניתן יהיה לחזור חזרה והנזק שייגרם יהיה בלתי הפיך. לנוכח טענותיו של י', הורה בית המשפט קמא על עיכוב ביצוע פסק הדין וכן על העברת הבקשה לתגובת הצדדים.
12. ביום 30.12.20 הוגשה תגובת כונס הנכסים ובה נטען כי אין מקום להורות על ביטול פסק הדין. לדברי כונס הנכסים, י' היה מעורב בכלל ההליכים שהתנהלו בעניין אמו, לרבות חובותיה, העיקולים שנרשמו על בית המגורים. י' אף יוצג בתקופת הביניים באמצעות עו"ד שרון שגיא שהיה מודע היטב למצב המשפטי ולכוונת כונס הנכסים לפעול למכירת הבית.  עמדתו של י' תמוהה, כך לגרסת כונס הנכסים, שכן הוא חתם על הסדר ביניים יחד עם כלל האחים, ולמרות התחייבותו לא שולמו כספים על חשבון חובות מקבלת השירות.
13. לדברי כונס הנכסים, הנכס נמכר כתפוס כאשר מבקש 9 (כאן), ע' ת' (להלן: "ע'"), מתגורר יחד עם רעייתו ושלושת ילדיהם בבית המגורים, כפי שידוע לכלל הצדדים בהליך קמא.
14. ביום 4.1.21 הגיש האח ש' ת' (להלן: "ש'"), באמצעות עו"ד  לפידות, בקשה שכותרתה "בקשה לקבוע התמחרות נוספת". לדבריו, מדובר בהצעה גבוהה יותר ולנוכח הפגמים שנפלו בהליך המכר, יש להורות על התמחרות נוספת.  עוד טען ש' כי קיימות טענות מהותיות בקשר לניהול הליך המכר ולידיעתם של הצדדים, ההליך לא הובא לידיעת כלל האחים ולא נוהל בשקיפות מלאה, ומשכך, הוא מציע הצעה גבוהה בסך 2,400,000 ש"ח באותם תנאים שבהם מבקש הכונס לאשר את הסכם המכר. ש' לא היה מיוצג בהליך, ומשכך, היה על כונס  הנכסים להביא לידיעתו את עצם העובדה שהנכס עתיד להימכר. 
15. עוד הפנה ש' להחלטת בית המשפט מיום 25.6.19 בתיק 36433-04-19, שם הורה כי ככל שלא תתקבל עמדת המשיבים ייקבע דיון בנוכחותם. ש' סבר כי ההחלטה על אישור המכר ניתנה בטעות, ועל כונס הנכסים היה ליידע את בית המשפט בדבר ההחלטה שניתנה. עוד טען כי כונס הנכסים לא ציין שהנכס עתיד להימכר כתפוס, ועניין זה עלה רק בתגובתו האחרונה.
16. נוכח המחלוקת בין הצדדים נקבע מועד לדיון בתיק קמא, אשר התקיים ביום 17.12.21, ובמסגרתו נשמעו טענות הצדדים. בית המשפט קמא התיר לצדדים להגיש סיכומים קצרים וביום 15.3.21 ניתנה ההחלטה קמא, במסגרתה קיבל את הבקשה, והורה על ביטול פסק הדין שניתן, ואיפשר קיום התמחרות חוזרת במסגרתה, כך נכתב בהחלטה קמא, תינתן לכלל האחים אפשרות להציע הצעות ולקחת חלק.
17. להלן נימוקי בית משפט קמא בהחלטה קמא (ההדגשות במקור, ח"ש):