החלטה בבקשת רשות ערעור בעניין הגדלת מזונות עקב שינוי נסיבות הקשור במגפת הקורונה

            בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט לענייני משפחה בקריות (כב' השופטת ש. היימן) מיום 2.8.20 בתלה"מ 44946-05-19 במסגרתה הורה על הגדלת מזונותיהם הזמניים של המשיבה 1 ושל הקטין א' עקב שינוי נסיבות קיצוני הקשור במגפת הקורונה והשלכותיה. במסגרת זו, חייב בית משפט קמא את המבקש להוסיף ולשלם למשיבה 1 במסגרת המזונות הזמניים המשקמים שנפסקו לה את הסכום של 6,265 ₪ עבור החודשים מרץ ואפריל שנה זו וכן סך של 500 ₪ לחודש עבור מזונות הקטין לחודשים מאי עד אוגוסט שנה זו ובסה"כ 2,000 ₪.

            החלטה זו ניתנה כאמור בעקבות בקשה שהגישה המשיבה 1 לפני בית משפט קמא ובה עתרה לפסיקת מזונות זמניים מוגדלים לתקופת הקורונה. נטען כי בתקופה זו אין למשיבה כל הכנסה מעסקה אלא רק הוצאות והכנסתה בפועל כיום עומדת על סך של 1,000 ₪ כאשר לצד זאת היא אינה זכאית לקבל דמי אבטחה או הבטחת הכנסה וניצבת היא בפני שוקת שבורה ולא נראה לה כל מזור במשק בשעה זו.

            למען שלמות התמונה יצוין כי ביום 28.7.19 נפסקו מזונות זמניים על סך 2,000 ₪ לחודש לקטין החל ממאי 2019 וכן סכום נוסף של 1,000 ₪ עבור הוצאות חינוך, הוראה מתקנת בשיעורי עזר. כן חויב המבקש לשאת במלוא ההוצאות הרפואיות של הקטין ולהשתתף ב-70% מהוצאות חופשה שנתית עד לסך של 7,000 ₪. אשר למזונות העבר, נפסק סכום של 2,000 ₪ לחודש. כמו כן, בגדרי אותה החלטה נפסקו מזונות משקמים על סך של 3,500 ₪ לזכות המשיבה החל מחודש מאי 2019.

            המבקש התנגד לבקשה להגדלת המזונות הזמניים ואף שלא חלק על הנסיבות הקיצוניות שנוצרו אולם טען כי מדובר בנסיבות זמניות; כי המשיבה מקבלת מזונות מזה שנה והיה עליה למצות את כושר השתכרותה; כי תקופת המשבר הסתיימה באמצע חודש אפריל 2020; כי הבקשה אינה נתמכת באסמכתאות להוכחת טענות המשיבה ואינה מפרטת את ההוצאות החריגות שנדרשה להן בתקופת הקורונה ועוד טענות שלא מצאתי להתעכב עליהן אשר פורטו במסגרת החלטת בית משפט קמא וכן טענות נוספות כמפורט בבקשת רשות הערעור.

            עוד למען שלמות התמונה אציין כי למבקש מונה אפוטרופוס זמני על גופו ורכושו והבקשה הוגשה על ידי אפטרופסו עו"ד צרפתי, כאשר האפוטרופוס הכללי נטל חלק בהתדיינות לפני בית משפט קמא ואף הביע עמדתו ביחס לבקשה להגדלת מזונות, כך שלגבי המשיבה 1, בת הזוג של המבקש, הסכים לתוספת של 4,000 ₪ עבור כל אחד מהחודשים מרץ ואפריל אך התנה זאת בהמשך בהמצאת אסמכתאות שלא קיבלה פיצוי או מעמד כלשהו מהמדינה וכי אינה זכאית לסיוע מהמדינה. אשר לקטין, לא התנגד האפוטרופוס הכללי להגדלת מזונותיו הזמניים השוטפים לסך של 2,000 ₪ נוספים וכן לאישור תשלום סך של 3,399 ₪ עבור רישום לבית ספר פרטי. בהמשך הודיע האפוטרופוס הכללי כי בעקבות מסמכים שהוגשו לו, אין הוא מתנגד לאשר למשיבה 1 תוספת בסך של 6,265 ₪.

            בית משפט קמא החליט כאמור על הגדלת המזונות הזמניים כמפורט בפתיח, זאת לאחר ששקל את טענות הצדדים, ציין כי המזונות הזמניים הם בגדר סעד זמני כאשר בית המשפט אינו עורך ניתוח מקיף של הראיות בשלב זה ואף אין הוא חייב לבדוק את מכלול הראיות כאילו עמד להכריע בעניין הסופי, וכי ניתן לעיין מחדש בשיעורם של המזונות הזמניים במקרה בו חל שינוי נסיבות המחייב שקילת טענות הצדדים מחדש.

            על יסוד ראיות לכאורה ולאור צרכי הקטין ובפרט טיפולים פסיכולוגיים, שיעורים פרטיים והוראה מתקנת, וכן השפעת משבר הקורונה על המצב הכלכלי בכלל ועל זה של המשיבה בפרט ובשים לב לעמדת האפוטרופוס הכללי, נחה דעתו של בית משפט קמא כי יש להגדיל את המזונות באופן זמני.

            המבקש מיאן להשלים עם אותה החלטה והגיש בקשת רשות הערעור המונחת לפני במסגרתה ייחס לבית משפט קמא טעויות שונות, בין היתר התעלמות מנתונים ועובדות שהתבררו לפניו וכן מטענות שהעלה במסגרת תגובתו לבקשה להגדלת המזונות הזמניים. עיקר יהבו משליך המבקש על העובדה כי לבקשה להגדלת המזונות לא צורפו מסמכי בנק, דפי חשבון, אסמכתאות כלשהן אודות הסכם שכירות עסק המשיבה, תיעוד אודות תשלומי דמי שכירות או תשלומי ארנונה,