החלטה בבקשת סלוק על הסף בשל הליך מקביל בבי"ד דרוזי

א.        מהות התביעה העיקרית:

 2.     התובעת והנתבע הינם בני זוג אשר נישאו זל"ז ביום 05.03.72 בהתאם לדת הדרוזית והתגרשו זמ"ז  באופן רשמי ביום 02.09.08, ולשיטת התובעת עוד קודם לכן בשנת 2005. מנישואיהם של הצדדים, נולדו 6 ילדים אשר כיום כולם בגירים.

3.      במסגרת התביעה העיקרית עתרה התובעת (להלן:" המשיבה"), להורות על פירוק השיתוף בין בני הזוג  וליתן פסק דין הצהרתי  המצהיר על זכויותיה בנכסים המשותפים אשר פורטו. המבקש טרם הגיש כתב הגנה (חרף העובדה שהיה אמור לעשות כן עד ליום 8/12/10 בעקבות בקשת ארכה שהגיש ואשר נעתרה בחיוב).

ב.         טענות המבקש:

4.        בפי המבקש 3 טענות עיקריות ואלו הן:

א.        השתק ומניעות- לטענת המבקש, המשיבה הגישה תביעה בשנת 2005 לבית הדין הדרוזי (להלן : " בית הדין"), במסגרתה עתרה, בין היתר  למתן צו המורה על רישום מחצית נכסי המבקש על שמה, ואף התקיימו מספר דיונים. לשיטת המבקש, המ דובר למעשה בסעדים זהים ומכאן שחלה לדבריו מניעות להגיש תביעה זהה.

ב.       המבקש ציין, כי אמנם התנגד לסמכותו של ביה"ד הדרוזי ביום 06.04.2010, אולם ביום 10.10.10, חזר בו מסירובו והודיע לבית הדין, כי הוא מסכים שבית הדין ידון בתביעה.

ג.       המבקש הוסיף בעניין ההשתק והמניעות, כי לבית המשפט בקריית שמונה הוגשה תביעה ע"י המבקש כנגד בנם של הצדדים במסגרת תמ"ש 1080-06 ; תביעה זו הוגשה על פי הנטען בשל מחלוקת ביחס לבעלות של חצי דונם מאדמות כפר בוקעאתא, (המבקש הדגיש, כי גם בתביעה דנן עתרה המשיבה להצהיר על זכותה לגבי שטח האדמה הנ"ל) ואף ניתנו צווים המורים לצרף המשיבה בתיק נשוא תביעה דנן.

ד.        שיהוי- לטענת המבקש התביעה הוגשה בשיהוי ניכר שיש בו משום ניצול לרעה של הליכי בית משפט ובפרט כאשר כבר הוגשה בעבר מטעמה תביעה זהה לבית הדין הדרוזי.

ה.        חוסר תום לב - לטענת המבקש המשיבה נהגה בחוסר תום לב עת הסתירה מבית המשפט ההליכים הקודמים, אשר חופפים ההליך הנוכחי ולו בחלקם ואשר עודם מתנהלים כיום בית הדין הדרוזי וכן בפני כבוד השופטת בוהדנה בבית המשפט לענייני משפחה בקרית שמונה.

ג.         טענות המשיבה:

5.        מנגד, טענה המשיבה כי יש לדחות הבקשה מהטעמים דלהלן:

א.      לדידה מעולם לא הייתה הסכמה בין באי כוחם הקודמים של הצדדים, לעניין סמכות בית הדין לדון במחלוקת הרכושית.

ב.      לדבריה, המבקש אף סירב במפורש ביום 06.04.2010, ליתן סמכות לבית הדין לדון בסכסוך בין הצדדים.

ג.       המשיבה הוסיפה, כי במרבית הדיונים הקודמים שהתקיימו בין הצדדים, ביה"ד אפשר לצדדים לנהל מו"מ, וקבע כי לאחר ההודעה בדבר תוצאות המו"מ יינתנו החלטות בדבר הסמכות.

ד.                 לדברי המשיבה, לאחר חילופי הייצוג נשלחה מטעמה ביום 07.12.2010 הודעה לבית הדין לפיה היא מבקשת למחוק תביעתה ואכן ביום 21.12.2010, נעתר ביה"ד לבקשת התובעת ומחק תביעתה ללא צו להוצאות.

ה.                 לאחר מחיקת התביעה, הרי שכל טענות המבקש בדבר מניעות וכפל התדיינויות מתייתרות.