החלטה בבקשת הסתלקות מאישור תובענה כייצוגית כנגד חברת כלל בריאות

המבקשים הגישו תובענה ייצוגית נגד המשיבה, כלל בריאות חברה לביטוח בע"מ (להלן: כלל בריאות), שבמרכזה הטענה כי במסגרת כיסוי ביטוחי שמוכרת כלל בריאות לכלל לקוחותיה, מחויבים כלל הלקוחות בסכומים שונים (במקרה שלפניי 185 ש"ח לשנה ע"י המבקש 1 ו-43 ש"ח ע"י המבקשת 2), בגין  בדיקות רפואיות אבחנתיות הקשורות במעקב הריון. הטענה בתובענה היא שכיון שהמבקש 1 הינו גבר, והמבקשת 2, קטינה בת 4, ממילא נגבו תשלומים אלו כתוצאה מהטעיה, מאחר וברור כי המקרה הביטוחי לא יתממש.

בטרם הוגשה תשובה ע"י כלל בריאות, הגישו הצדדים בקשה מוסכמת להסתלקות מהבקשה לאישור התובענה כייצוגית. הנימוקים הם שניים. הראשון, הלכה חדשה של בית המשפט העליון בע"א 458/06 שטנדל נ' חברת בזק בינלאומי בע"מ (מיום 6.5.09), וכן תגובה של כלל בריאות שנמסרה לב"כ המבקשים.

סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות קובע כי הסתלקות מבקשה לאישור תובענה כייצוגית יהיה באישור בית המשפט. עוד נקבע כי בית המשפט רשאי להורות על פרסום מודעה לשם איתור תובע מייצג או ב"כ חילופי. הצדדים טענו כי פרסום הודעה כאמור אינו נדרש במקרה זה  כיון שסיכויי התביעה נמוכים.

אולם, הטענות בדבר סיכויי התביעה הנמוכים נעוצים, גם לפי הבקשה ב"טיעוני ההגנה של המשיבה" (סעיף 7 לבקשה). כיון שהמשיבה טרם הגישה את תגובתה, בית המשפט אינו יכול לבחון האם מדובר בטענות טובות., וכיצד הן משפיעות על עילת התובענה. אשר לפסק הדין, ראשית, פסק הדין ניתן במאי 2009  ובקשת ההסתלקות הוגשה ביום 30.11.09, היינו כחצי שנה לאחר מתן פסק הדין. אם שינוי ההלכה משפיע באופן מהותי על סיכויי התביעה, היה מקום להגשת הבקשה במועד קרוב יותר למועד מתן פסק הדין. בנוסף, ובעיקר, עיון בפסק הדין כשלעצמו, אינו  מבהיר כיצד הוא משפיע על סיכויי התביעה. יתכן כי הדבר יתברר לאור טענות ההגנה של המשיבה.

לאור כל האמור לעיל, אין מקום לאישור ההסתלקות מבלי לבחון את טענות ההגנה של המשיבה. ללא קבלת תגובת המשיבה לא יוכל גם תובע או ב"כ חילופי להעריך את סיכויי הבקשה, ועל כן אין בשלב זה להתנות את ההסתלקות בפרסום.

המשיבה תגיש את תגובתה לבקשה בתוך 30 ימים מהיום. טענות עובדתיות ילוו בתצהיר. לאור בקשת ההסתלקות רשאית המשיבה להגיש תגובה מתומצתת ובה עיקרי טענותיה. לאחר שאעיין בטענות ההגנה, תינתן החלטה בבקשת ההסתלקות.

ניתנה היום,  כ"ט כסלו תש"ע, 16 דצמבר 2009, בהעדר הצדדים.

הוקלד על ידי כב' השופטת ד"ר מיכל אגמון-גונן