החלטה בבקשת אם למנותה כאפוטרופוס על גופה של בתה הבגירה הסובלת מאנורקסיה, לצורך ביצוע התערבות רפואית דחופה

בתיק שבפני עתרה המבקשת, אמה של פלונית, למינויה כאפוטרופא על גופה של פלונית , לצורך התערבות רפואית דחופה ולצורך ביצוע בדיקה כפויה. 

2. לבקשה, אשר הוגשה ביום 24.11.2016 בשעות אחה"צ, צורפה תעודה מחדר מיון במרכז לבריאות הנפש בבאר שבע מיום 2.11.2016 ערוכה ע"י ד"ר XXX.

בתעודה צוין כי פלונית - רווקה, בגירה,  בת 24 המתגוררת עם הוריה, הובאה לבדיקה "לא דחופה" בעקבות דיווחים מעו"ס כי מזה שבוע אינה אוכלת.

עפ"י האמור בתעודה, פלונית אינה מכחישה כי אינה אוכלת וכי "אומרת זה זכותה והיא תאכל מתי שתרצה. היא יודעת שאם לא תאכל היא תפגע באברים שלה".

ד"ר XXX ציין כי "לא נצפה סיכון מיידי בעת הבדיקה".

בנוסף, צורף לבקשה מסמך רפואי מיום 23.11.2016 (שעה 21:00) שנכתב ע"י ד"ר XXX- מומחה ברפואה פנימית, לאחר שערך ביקור בית אצל פלונית .

במסמך האמור ציין ד"ר XXX כי פלונית עברה לפני כשנה וחצי ניתוח בריאטר (קיצור קיבה- א.ג.) בעקבותיו הורידה כ-70 ק"ג ממשקלה.

עוד ציין ד"ר XXX כי בשבועות האחרונות החלו התפרצויות זעם אצל פלונית ומזה כ-19 יום אינה אוכלת ושותה תה בלבד.

לדברי ד"ר XXX:  "להערכתי המשך מצבה הנוכחי מסכן את חייה ....של הפרעת אכילה ובעיה נפשית לאור משך הזמן שלא אכלה זקוקה בדחיפות להערכה משולבת הן פיזית....והן הפרעה נפשית- הפרעת אכילה ושקילת הצורך בטיפול כנגד וללא הסכמתה".

3. בהחלטתי מיום 24.11.2016 הוריתי על קבלת תגובתו המיידית של ב"כ היועמ"ש ועל מינוי עורך דין מייצג מטעם הלשכה לסיוע משפטי לפלונית .

            בתגובתה הראשונית של עוה"ד המייצגת - עוה"ד שיינפלד מאותו היום ציינה כי שוחחה עם פלונית טלפונית וכי פלונית שתפה עמה פעולה באופן מלא והביעה התנגדותה הן למינוי כאפוטרופא על גופה והן לביצוע בדיקות רפואיות ו/או להתפנות לבית החולים.

            ב"כ היועמ"ש בתגובתה, אף היא מאותו היום, ציינה כי עו"ס לסדרי דין שוחחה עם ד"ר XXX, אשר ציין בפניה כי פלונית צריכה להיבדק בשעות הקרובות ולכל המאוחר למחרת בבוקר וכי "אם הגב' פלונית ממשיכה במצב הזה, היא תמות".

            כחצי שעה לאחר מכן, יצר הרופא קשר שוב עם העו"ס וביקש לתקן עמדתו והבהיר כי על פלונית להגיע לבדיקה בבית החולים בשעות הקרובות.