החלטה בבקשה לקביעת מזונות זמניים לקטינים

עובדות

1.         בפני בקשה לקביעת מזונות זמניים. נקבע דיון בבקשה ליום 9.3.08.

2.         הוגשה בקשה לדחיית מועד הדיון בשל כך שב"כ המשיב נמצאת בשלבי הריון מתקדמים, שיהיה בשעה טובה ומוצלחת.

3.         בבקשה לא הייתה הצעה למועד מוסכם לקיום הדיון במצב דנן. אין להשאיר את המבקשים ללא מועד וללא סעד זמני עד התאוששותה של ב"כ המשיב.

4.         נטען ע"י ב"כ המבקשים שב"כ המשיב לקחה על עצמה את ייצוג המשיב, ביודעין שאין ביכולתה למלא תפקידה במועד שנקבע.

5.         בבקשה לקביעת מזונות זמניים אין מחובתו של ביהמ"ש לקיים דיון במעמד הצדדים או לאפשר חקירות, אלא מוסמך להחליט בעניין לפי כתבי הטענות. כפי שנקבע בתקנה 266 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד -1984 :           

        (א)   בית המשפט רשאי לפסוק מזונות זמניים על יסוד כתבי הטענות, הבקשה והתשובה בלבד, או, אם ראה צורך בכך, לאחר חקירת המצהירים על תצהיריהם.

                         (ב)   ראה בית המשפט צורך לקיים דיון בבקשה כאמור בתקנת משנה (א), יקבע מועד לדיון שיהיה לא יאוחר מ-30 ימים מיום קבלת תשובת המשיב לבקשה.

6.         ב"כ המבקשים הגישה מסמכים לצירוף לבקשה התלויה ועומדת, המסמכים התקבלו ומהווים חלק ממסכת הראיות לכאורה המהוות תשתית להחלטה זו.

7.         האם הנתבע (להלן: "האב") נישאו זל"ז כדמו"י ביום 29.06.89, מנישואים אלו נולדו:

                        א.ה ת.ז ******* יליד ******

            נ.ה ת.ז ****** ילידת ********

הדין החל עליהם הינו הדין העברי הלכה פסוקה היא, על פי סעיף 3 (א) לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), התשי"ט - 1959 (להלן:ו חוק המזונות), אדם חייב במזונות ילדיו הקטינים לפי הוראות הדין האישי החל עליו.  על פי הדין העברי אב חייב במזונות ילדיו עד גיל 6 מן הדין, ולאחר גיל 6 ועד גיל 15 מדין צדקה. (בע"א 591/81 פורטוגז נ' פורטוגז, פ"ד לו(3), 449, 461).

טענות הצדדים:

7.         אם התובעים ***** במקצועה, האב טען טענות קשות כנגד האם, שהינה צורכת סמים ותרמה לקרע בין בני הזוג.

            יחד עם זאת, לכאן או לכאן, אין בכך כדי להשפיע על צרכי הקטינים וחובת האב למזונותיהם והתחשבות בהכנסות האם בקביעת צרכי הקטינים, הכנסות האם הם רכיב אחד מבין סל המרכיבים שיש להתחשב בהם לקביעת צרכי הקטינים ואף לצמצום בהתאם לגובה הכנסות האם. בע"מ 5750/03 אוחנה נ' אוחנה, (ניתן ביום 8.6.05 ופורסם במאגרי המידע);בע"מ2433/04 צינובוי נ' צינובוי, תקדין עליון 41(4) 2005).

8.         האב טוען שנושא הוא בהוצאות השוטפות של הקטינים לרבות שכ"ד, מים, חשמל, טלפון, פלאפון, ארנונה, כבלים, חוגים ומשכנתא. לבני הזוג דירה בבעלות ואין הם מתגוררים בדירה זו, טוען האב כי הוא נושא במחצית המשכנתא. עצם המשך תשלומי המשכנתא (עבור דירה שאין המשפחה מתגוררת בה), אינו שיקול בקביעת מזונות הקטינים, מאחר ומדובר ברכישת זכות קניינית . יחד עם זאת נוכח העובדה שדמי השכירות שבני הזוג מקבלים מהשכרת דירתם מהווה מרכיב במשק הבית בין הצדדים, שמממן בחלקו את דמי השכירות, על האב להעביר  את דמי השכירות לאם כאשר דינם כדין דמי מזונות., בע"א 803/85 ברזילאי נ' ברזילאי (ניתן ביום 31.12.85 ופורסם במאגר מידע), נקבע  שיש לחייב את האב לשאת במלוא תשלום המשכנתא הרובצת על בית המגורים של האם והקטין כביטוי לתשלום המדור, בעניינינו תשלום מחצית המשכנתא משתקף כתשלום הוגן מאחר והאם וקטינים אינם מתגוררים בדירה שבבעלות אלא בשכ"ד .

9.         זאת ועוד, הנתבע מודה שהוא מזרים 4,000 ש"ח לחודש למימון הוצאות הקטינים ומנגד טוענת האם כי אין האב ער לצרכי התובעים עוד בטרם פרץ הסכסוך בין ההורים. כוחה של התביעה עומד לה על אף טענת הבעל כי מקיים את חובתו במזונות ,בע"א 197/82 אביאני נ' אביאני, מיום 21.12.82 (טרם פורסם).

10.       האב טוען לצמצום ביכולת השתכרותו. האב הינו ****  ומתפרנס ממכירת *****, בנוסף האב עובד ב*******. לטענתו משתכר בממוצע של 8,000 ש"ח לחודש.