רקע
1. עו"ד א. י. מונתה על ידי בית המשפט, לבקשת 8 בני משפחה אחת, ככונסת נכסים למכירת נכס שהיה בבעלות בני משפחה אלה. שני בני משפחה נוספים היו אף הם בעלים במשותף בנכס זה, והן המשיבות בבקשה זו.
2. עוד טרם מינויה של עו"ד א. י. מונה על ידי בית המשפט כונס נכסים אחר למכור את הנכס, ע"י כונס נכסים.
מינויה של עו"ד א. י. היה בנוסף למינויו של עו"ד נ. ג. , ושניהם אמורים היו לפעול יחד ככונסים מטעמו של בית המשפט. ואולם - מאז מינויה ישנן מחלוקות בלתי פוסקות בין שני הכונסים והליך הכינוס אינו "זורם" כתיקנו.
הבקשה
3. הבקשה לפסילת מותב זה מושתתת על טענתה של המבקשת כי בית המשפט גילה משוא פנים בפעולותיו הבאות:
3.1 התעלם מראיות שהציגה עו"ד א. י.
3.2 החליט לפטר את הפרקליטה מתפקידה ככונסת-נכסים על סמך בקשה שלא נתמכה בתצהיר, ומבלי לבקש את תגובת עו"ד א. י. עצמה.
3.3 "לעג" לטיעוניה הנכונים של הפרקליטה בדבר התנהגות לא ראויה של כונס הנכסים האחר, עו"ד נ. ג.
3.4 באחת מהחלטותיו ציין ביהמ"ש בגוף ההחלטה, כי הוא "מבין למניעיו" של הכונס האחר (עו"ד נ. ג. ), ובכך גילה את העדפתו את הכונס האחר על פני עו"ד א. י. /המבקשת.
4. לטעמה של המבקשת העולה מכל אלה הוא, כי מדובר ב"
העדר אובייקטיביות הנדרשת ממי שיושב על כס השיפוט", ב"
התנהלות חד צדדית צינית ולא שקולה" עד כדי "
עיוות דין", בהתנהגות שחרגה "
מכל מסגרת ראויה וסבירה".
לדבריה נמצא מותב זה "
מוסיף שמן למדורת הלהט", "
הופך סכסוך מורכב לסכסוך מסובך הרבה יותר" ואינו "
סובלני ואנושי".
להלן אתייחס לדברים.
פסלות או ערעור?
5. העניינים המנויים בסעיף 3 לעיל נדונו על ידי מותב זה, וניתנו בהם החלטות כתובות. על חלק מהחלטות אלה ערערה עו"ד א. י. בפני בית-המשפט המחוזי אשר דחה את ערעורה, וחייב את מרשיה בהוצאות בסך 10,000 ש"ח.
גם לו יצוייר כי יש עניין אחד או שניים שלא נכללו במסגרת הערעור - אין עניינים אלה צריכים לבוא על פתרונם בדרך של בקשה לפסלות של שופט. הדרך היחידה היא - ערעור.
6. שכחה המבקשת כי: "אי שביעות רצונו של צד להליך מהחלטות שנתקבלו בעניינו, אינה מקימה עילת פסלות" (ע"א 941/06 רוזנצוויג נ' רהיטי צרעה בע"מ).
שיהוי
7. לגבי אחד העניינים עליהם מבססת המבקשת את טענת משוא הפנים (ענין קביעת שער הדולר), ניתנו על ידי בית משפט זה 3 החלטות שחזרו על עצמן, היות שטענותיה של עו"ד א. י. הועלו שוב ושוב. גם בית המשפט המחוזי נדרש לסוגיה זו, ודחה עוד בחודש דצמבר 2008 את הערעור (תוך פסיקת הוצאות בסך 10,000 ש"ח לחובת הפרקליטה/המערערים).
הבקשה לפסלות מותב זה מוגשת אפוא בשיהוי רב, שכן הוגשה זמן רב אחרי שחלף המועד הקבוע בתקנות להגשת בקשת פסלות:
?xml:namespace>