תמ"ש
בית משפט לעניני משפחה מחוז תל אביב
|
29888-00
17/02/2010
|
בפני השופט:
נפתלי שילה
|
- נגד - |
התובע:
1. א.א. 2. י.א. קטינה 3. ע.א. קטינה
עו"ד רמי ביאזי
|
הנתבע:
נ.א. עו"ד תרצה נוה
|
החלטה |
בפני בקשה לפסיקת מזונות זמניים מן האם, בגין שני קטינים הנמצאים במשמורת האב.
א.
רקע עובדתי וטענות הצדדים
1. למבקש מס' 1 (להלן: "האב") ולמשיבה (להלן: "האם") נולדו מנישואיהן שתי בנות. י. ילידת יוני 1993 וע. ילידת ספטמבר 1997.
2. ביום 11.6.01 אישר בית המשפט הסכם גירושין בין ההורים ועל פיו המשמורת על שתי הקטינות הוענקה לאם.
3. הקטינה י. עברה למשמורת האב על פי החלטת ביהמ"ש ביום 11.2.07 והקטינה ע. עברה למשמורת האב ביום 4.9.09 בהתאם לפסק דין של המותב הקודם (כב' השופט גייפמן).
4. בתביעה נשוא הליך זה, עותר האב לכך שהאם תשתתף בהוצאות הקטינות שבמשמורתו בסך כולל של 3,300 ש"ח לחודש, המהווים לטענתו מחצית מסך הוצאות הקטינות.
5. האב טוען כי האם לא משתתפת כלל בהוצאות הקטינות, למרות שלטענתו האם משתכרת כ- 10,000 ש"ח נטו לחודש.
6. האב טוען כי הוא עובד כגנן עצמאי ומשתכר סך של כ - 5,000 ש"ח נטו לחודש.
7. לדבריו, הוא נישא בשנית ונולדה לו בת נוספת מנישואיו השניים.
8. המבקש מסתמך בתביעתו על "המגמות החדשות בדיני המזונות". לדבריו, לאור בע"מ 5750/03
אוחנה נ' אוחנה
ובע"מ 2433/03
צינבוי נ' צינבוי
יש לפסוק מזונות:
"על דרך של איזון כולל של הכנסת המשפחה מכל המקורות תוך התחשבות בכלל היכולות מול הצרכים וקביעה בהתאם לכך את שיעורם הסביר של המזונות".
9. לטענת האב, מאחר והשתכרות האם עולה על השתכרות האב, יש לחייב את האם בתשלום מחצית מסך מזונות הקטינות.
10. האם טוענת כי גם היא מוציאה סכומי כסף לא מבוטלים עבור הקטינות, אשר מבקרות אצלה באמצע השבוע ובמחצית מסופי השבוע והחגים. בתגובתה לבקשה זו, היא טענה כי היא ממנת עבור הקטינות "ביגוד והנעלה, דמי כיס, תספורת, קוסמטיקה".
11. לטענת האם, משכורתה בקושי מספיקה לקיומה האישי והיא מציינת כי היא רכשה דירה כשהקטינות היו במשמורתה ועליה לשלם החזר חודשי בגין המשכנתא, בסך של מעל 3,200 ש"ח לחודש. לדבריה הוצאותיה רבות ואין משכורתה מספיקה למחייתה.
12. האם אף טוענת כי הכנסות האב גבוהות בהרבה מהמוצהר על ידו וכי הצהרותיו בדבר הכנסה זעומה של 5,000 ש"ח לחודש, חסרת בסיס והיגיון. לדבריה, לא הגיוני כי הוא והעובד השכיר שלו, ישתכרו שכר דומה.
13. לדברי האם, היא נאלצה ליטול הלוואות עקב העובדה שהכנסתה אינה מספקת את כל צרכיה ואין ביכולתה להשתתף כלל במזונות הקטינות. לדבריה, על פי הפסיקה, החובה של האם להשתתף במזונות מדין צדקה חלה רק על אם אמידה ואולם במקרה דנן, הכנסתה מספיקה בקושי לפרנסת עצמה ואין לחייבה במזונות מדין צדקה.
14. לטענתה, הבת ע. היא בת 12 שנים בלבד ולפיכך חלה חובה אבסולוטית על האב לזונה ואילו ביחס לי., גם כן, אין עליה חובה מדין צדקה לאור מצבה הכלכלי. לפיכך, לעמדתה אין כל מקום לפסיקת מזונות זמניים.
ב.
דיון והכרעה
1. האב צירף לכתב תביעתו אישור מרואה החשבון שלו לפיו מנתוני הנהלת החשבונות הבלתי מבוקרים לחודשים ינואר - אוגוסט 2009, הוא השתכר סך של 5,500 ש"ח נטו לחודש. מדובר במסמך לאקוני ובלתי מפורט, שלא מציין כלל את מחזור ההכנסות של האב ואת רשימת ההוצאות. רב הנסתר על הגלוי במסמך זה.
2. מתלושי השכר שצירפה האם לכתב הגנתה עולה כי היא משתכרת בממוצע כ - 9,000 ש"ח נטו לחודש.