בקשה לעיכוב ביצוע החלטת בית משפט לענייני משפחה בחיפה (כב' סגנית הנשיא השופטת שושנה ברגר) מיום 20/10/13 בתמ"ש 26075-05-13 (להלן:"ההחלטה"). בגדרי ההחלטה מינה בית משפט קמא את עוה"ד ורואה החשבון א.ב. כמנהל זמני מיוחד ל"עסקי" המבקש.
עיכוב הביצוע נתבקש עד לקבלת החלטה אחרת בבקשת רשות הערעור שהגיש המבקש על ההחלטה.
עם הגשת הבקשה הוריתי למשיבה להגיש תגובתה. בהמשך הגיש המבקש בקשה למתן החלטה בטרם קבלת תגובת המשיבה. בית המשפט נעתר לבקשתו והורה ביום 29/10/13 על עיכוב ביצוע ההחלטה עד לקבלת תגובת המשיבה ובאופן חלקי, כך שהעיכוב יהא ביחס לאותה הוראה לפיה משיכת כספים תתאפשר אך בהסכמת ובחתימת המנהל המיוחד.
יחד עם זאת הוריתי, כי שאר הסמכויות שהוענקו למנהל המיוחד יעמדו בעינן, כך גם תתווסף חובת דיווח מטעם הבנקים ומטעם המבקש על ביצוע כל משיכה מחשבונות הבנקים השונים, אשר פרטיהם הועלו במסגרת בקשת המנהל המיוחד למתן הוראות.
כמו כן עיכוב הביצוע הותנה בהפקדת עירבון במזומן בסך של 20,000 ש"ח, וכן המצאת ערבות צד ג' הכל כמפורט בהחלטה מיום 29/10/13.
היום נתקבלה תשובת המבקש לתגובת המשיבה.
להשלמת התמונה והבנת ההליכים שהתקיימו לפני בית משפט קמא אציין בתמציתיות, כי ההחלטה ניתנה בגדרי תביעה שהגישה המשיבה כנגד בעלה המבקש לשמירת זכויות על פי חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973, בעקבות סכסוך גירושין שהתגלע ביניהם.
על פי החלטת בית משפט קמא אשר סקר את תולדות הסכסוך והצדדים, הרי שהצדדים נישאו זה לזו בשנת 92, מנישואיהם נולדו להם ארבעה ילדים ובמשך שנות נישואיהם הוקמו עסקים פרטיים שזיכו אותם ברווחה כלכלית. במהלך שנת 2012 חל משבר בחיי הנישואין של הצדדים ובחודש ינואר 2013 עזב הבעל את בית המגורים המשותף ועבר תוך זמן קצר לדירה אחרת שרכש, כאשר האישה נותרה להתגורר בדירה הראשונה יחד עם הילדים.
יצוין , כי לפני בית משפט קמא הוגשו מספר תביעות על ידי שני בני הזוג, כאשר המבקש אף הוא עתר מלפני בית המשפט להורות על איזון המשאבים וזאת במסגרת תביעה רכושית שהגיש, והוא חוזר ומודיע במסגרת תשובתו כי לעומת המשיבה שאינה מעוניינת לערוך איזון משאבים כולל בנכסים שנצברו במהלך הנישואין, מסרבת לבצע פירוק שיתוף בבית המשותף שלהם ששוויו, כך לטענתו, ..... מיליון ש"ח הרי שהוא מעוניין בכל אלה ובהקדם האפשרי.
עיקר טענת המבקש בבקשתו זו, הוא שאם תבוצע ההחלטה הנגועה בפגמים מהותיים ושורשיים, ובין היתר בשל אי צירוף החברה שהיא ישות משפטית נפרדת כבעלת דין נוספת וניהול ההליכים המשפטיים בלעדיה מהווה פגם בסיסי. עוד טוען המבקש כי יישום ההחלטה יהא כרוך בהכרח בגרימת נזק מיידי ובלתי מידתי ל"עסקי המבקש", נזקים שלמבקש לא יהיה כיצד להיפרע מהם, במיוחד שעה שהמשיבה לא חויבה בהפקדת ערובה להבטחת נזקים, המנהל המיוחד לא חויב בהפקדת ערובה ולא נקבע מי יישא בנזקים שיגרמו עקב הפעלת "עסקי המבקש" תחת מנהל מיוחד.
המשיבה, מן הסתם, מצדדת בהחלטת בית משפט קמא כאשר כל אחד מהצדדים טוען כי מאזן הנוחות נוטה באופן ברור לטובתו.
בהקשר אחרון זה, טוען המבקש, כי מינוי מנהל מיוחד פוגע בחברה (המינוי היה ביחס ל"עסקי המבקש" הכוללים חברה), אשר בנה במו ידיו, יפגע בפעילותה ובאפשרותה לפעול מול לקוחות וספקים, ודי בעצם הידיעה על מינוי המנהל המיוחד כדי לגרום ל"אפקט דומינו" כאשר צריך מידה גדולה מאוד של תמימות כדי להאמין כי הגורמים העובדים עם החברה ימשיכו לנהוג ולהתנהל כתמול שלשום, גם לאחר הידיעה כי מונה לה מנהל מיוחד. אל מול הנזק העצום עליו מצביע המבקש, הרי שלדידו, למשיבה לא ייגרם כל נזק אם יעוכב ביצוע ההחלטה, הוא מעולם לא התכחש לזכותה העתידית במסגרת איזון המשאבים ואף ביקש לבצע איזון משאבים ופירוק שיתוף מיידי, ובכך להביא את הסכסוך הכספי- רכושי לסיומו.
בתשובתו מהיום מציין המבקש כי תוצאות הרות אסון אלה החלו לתת את אותותיהן שעה שנפוצה השמועה על מינוי מנהל מיוחד לחברה בין כל הספקים הגדולים שהביעו חששות רבים בנושא, תוך זמן קצר נשלחו למבקש הודעות על צמצום מסגרות האשראי שניתנו לחברה על ידי הספקים כאשר כל אלה גורמים למחנק מיידי של החברה ולהתדרדרות בהתנהלותה עד כדי העדר יכולת לחדש את המלאי שלה. כמו כן טוען המבקש כי הבנק הוציא מכתב דחוף בו הודיע לו כי אין בכוונתו לחדש את מסגרת האשראי החד צדדית בחשבון החברה והמבקש נדרש להעמיד לבנק בטחונות חדשים להנחת דעתו.
המבקש מדגיש כי יש להבדיל בין הזכות לאיזון משאבים שהיא זכות אובליגטורית נדחית, לעומת זכות קניינית בשל שיתוף בנכסים, כאשר במקרה שלנו טוען הוא כי החברה ועסקיו הם בגדר קניינו הפרטי והמשיבה זכאית אך לאיזון שווים.
בתשובתו גם מפרט המבקש את מצב החברה ועסקיו, טוען כי לחברה יש חשבון בנק בו המבקש הוא מורשה החתימה היחידי, בחשבון יש יתרת חובה גבוה וכך היה מאז ומתמיד.
לעומת המבקש, טוענת המשיבה, כי מאזן הנוחות נוטה לטובתה הן משום שמינוי מנהל מיוחד לא יפגע בעסקי המבקש או החברה, אדרבא, זה יכול אך להיטיב עם אלה, והן משום שעיכוב ביצוע ההחלטה יגרום למשיבה ובהכרח נזק עצום משיתאפשר למבקש להבריח נכסים ולרוקן את החברה ואת העסקים מנכסיהם, בדיוק כפי שאיים לעשות במסגרת שיחות שהתנהלו ביניהם, בחלקם במסגרת מסרונים לטלפון הנייד.
באשר לסיכויי הבקשה למתן רשות לערער, הרי שהמבקש טוען כי אלה גבוהים בעוד שהמשיבה טוענת כי הם קלושים.
כאמור, מדובר בהחלטת ביניים ובית המשפט מצא כי בקשת רשות הערעור מצריכה תשובה בכתב.
לאחר ששקלתי את טענות הצדדים החלטתי לקבל את הבקשה בחלקה, ולהורות כפי שהוריתי בהחלטה מיום 29/10/13 על עיכוב ביצוע ההחלטה ביחס למשיכת כספים בעוד ששאר הסמכויות שהוענקו למנהל המיוחד יעמדו בעינן בצירוף אותה הוראה על חובת דיווח מטעם הבנקים ומטעם המבקש על ביצוע המשיכות, ובהגבלת סכום המשיכות החודשיות, כפי שיפורט בהמשך..