החלטה בבקשה לסעד דחוף לשמירת מצב קיים שעניינה מניעת העתקת מגורים של קטין

בפני בקשת המבקש לסעד דחוף לשמירת מצב קיים לפי תקנה 10 לתקנות הסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, תשע"ו – 2016, במסגרתה עתר המבקש, ביום 30.8.2021, ליתן צו דחוף למניעת העתקת מקום המגורים של הקטינה לעיר XXX וכן בקשה לאכיפת הסדרי השהות שבין הקטינה למבקש, לרבות העברת הקטינה באופן מידי לידי המבקש בראש השנה וזאת בהתאם להסכם גירושין עליו חתמו הצדדים ביום 1.2.2019 ואשר קיבל תוקף של פסק דין בבית הדין הרבני האזורי XXXX ביום 27.2.2020.

בהסכם נקבעו זמני שהות בין המבקש לקטינה. אולם, לטענת המבקש, החל מחודש 5/2021 הסכימו הצדדים לשנות את ההסכם, כך שלדבריו שהתה הקטינה בפועל עם המבקש 6 לילות מתוך 14 ואף מעבר לכך.

עוד נטען, כי בסעיף 9 להסכם הסכימו הצדדים כי מקום מגוריה של הקטינה ומקום מושבה הקבוע יהיה XXXX או ביישוב XXX וכי מקום המגורים לא יועתק, אלא בהסכמה משותפת של הצדדים ובהעדר הסכמה, יידרש אישורו של בית המשפט טרם המעבר. כמו כן, נקבע בסעיף 10 להסכם, כי מעבר מגורים של האם והקטינה למרחק של עד 30 ק"מ מהעיר אשדוד אינו טעון הסכמה ו/או אישור בית המשפט, אך האם תהיה חייבת ליידע את האב בדבר המעבר לפחות 60 ימים מראש.

לטענת המבקש, חרף ההסכמות המפורשות בהסכם, ביום 29.8.2021 קיבל המבקש מכתב מב"כ המשיבה, לפיו המשיבה מתעתדת לעזוב את הדירה ב XXX יחד עם הקטינה ולעבור להתגורר ב XXX. המבקש הוסיף וטען, כי למכתב צורף טופס הסכמה למחלקת החינוך ב XXX והמשיבה איימה על המבקש, כי אם לא יחתום, היא לא תתן לו לראות את הקטינה.

הבקשה הובאה בפני סגנית הנשיא, כב' השופטת אלפסי, במסגרת תורנות פגרת הקיץ, אשר הורתה, כי על המשיבה ליתן תגובתה לבקשה בתוך 3 ימים. כמו כן, הורתה כי בשלב זה, נאסר על המשיבה להעתיק את מקום מגורי הקטינה.

ביום 5.9.2021 הגישה המשיבה את תגובתה. לטענתה, לאורך כל חיי הנישואים הקצרים חוותה אלימות מצד המבקש וזה נוהג לקלל אותה ולאיים עליה איומים ברורים ומובהקים כי ירצח אותה ומשכך היא פוחדת "פחד מוות" (המשיבה צירפה לתגובתה צילומי מסך של התכתבויות שנערכו בין הצדדים באמצעות יישומון וואטסאפ, מהן עלה כי המבקש איים על המשיבה ואף הורה לה מספר פעמים לחזור להתגורר ב XXX; המבקש חזר שוב ושוב על איומים נגד המשיבה וטען כי אינו חושש מהמשטרה ו/או מהעונשים שיקבל).

עוד טענה המשיבה כי במסגרת הסכם הגירושין הסכימו הצדדים, כי המבקש ישלם מזונות לקטינה בסך 2,000 ₪ לחודש, כולל רכיב מדור וזאת עד הגיע הקטינה לגיל 18, זאת בנוסף לתשלום מחציות הוצאות חינוך, אלא שעל אף התחייבות זו והעובדה שאף העביר לידיה המחאות, אשר באמצעותן התקשרה המשיבה בהסכם שכירות, המבקש העניש אותה ואיים לבטל את ההמחאות שמסר לה ולהפסיק לשלם את המזונות. המשיבה, אשר פוטרה מעבודתה, בשל היעדרויות רבות, נאלצה לברוח לבית הוריה ב XXX, שכן, שם, לדבריה, היא מוגנת ומקבלת קורת גג, ללא תנאים מקדימים ומאפשרים לה ולבתה הקטינה להתקיים בכבוד.

עוד הוסיפה המשיבה, כי המבקש אף הגדיל לעשות ופרסם את דירתה בפייסבוק כדירה המיועדת להשכרה ואף רשם את מספר הטלפון הנייד של המשיבה והכל על מנת שתעתיק מקום מגוריה, יחד עם בתם הקטינה, ל XXX.

המשיבה העלתה טענות רבות לעניין זמני השהות, לפיהן באותם ימים בהם שהתה הקטינה בביתו, עשה המבקש דין לעצמו וככל העולה על רוחו ופעמים רבות מבלי להודיע לה, פעל אף באופן הנוגד את טובת הקטינה.

לאור כל האמור בתגובתה, עתרה המשיבה להתיר לה להישאר ולהתגורר בבית הוריה ב XXX ולהורות למבקש לחתום על מסמך ההסכמה למחלקת החינוך ב XXX, לצורך השלמת תהליך רישום בתם הקטינה למסגרת החינוכית שם.

לנוכח טענות הצדדים ובשל הדחיפות בבירור הבקשה ושעה שסברתי כי קיים צורך לשמוע הצדדים, הוריתי בהחלטתי מיום 5.9.2021, על קיום דיון במעמד הצדדים וזה התקיים ביום 13.9.2021.