|
|
תאריך פרסום : 10/08/2021
|  גרסת הדפסה
תלה"מ
בית משפט לעניני משפחה ירושלים
|
34708-12-18
05/05/2021
|
בפני השופט:
נמרוד פלקס - סגן הנשיא
|
| - נגד - |
התובע/האב:
פלוני
עו"ד שירה דרורי סאלם
|
הנתבעת/האם:
פלונית
עו"ד אורלי אסולין אברמוף
|
| פסק דין |
- תביעת אב להרחבת זמני השהות הקיימים, כך ששלושת ילדי הצדדים ילונו אצלו גם במוצ"ש, בסופ"ש בו הם שוהים עמו, אחת לשבועיים. התביעה הוגשה כנגד אם הקטינים, עמה ניהל האב קשר של ידועים בציבור משך כעשור, עד לפרידתם בשנת 2012, לאחר שנולדו להם שלושת ילדיהם, ה. - שעוד כחודש ימים ימלאו לה 17 שנים, י. - בן ה - 15 ותשעה חודשים, ונ. - בן 12 ושמונה חודשים.
- התביעה דנן, כפי שהוגשה במקור, הייתה תביעה לקביעת משמורת משותפת, תוך הרחבת זמני השהות הקיימים כך שילונו אצל האב בנוסף למצב הקיים (פעמיים בשבוע בימי שני וחמישי וכל סופ"ש שני לסירוגין), גם במוצ"ש בשבתות בהן שוהים הילדים עמו, וכי יתווסף יום נוסף אחת לשבועיים בו ישהו עמו הילדים; התביעה הוגשה במקביל לתביעת האב לביטול ולחילופין להפחתת מזונות בהליך הקשור (תלה"מ 34738-12-18) - הליך בו ניתן פסק דין מוסכם ביום 3.1.21; האם מצדה התנגדה להרחבה כלשהי של זמני השהות הקיימים, לנוכח טענותיה בדבר התנהלות האב, שאינו מכיר במקומה כאם הקטינים ואשר תביעתו הוגשה אך כקרדום לחפור בו (סעיף 18 לכתב ההגנה); כך שלשיטתה בנסיבות דנן לא יהא בהרחבת זמני השהות של הילדים עם האב לשרת את טובת הילדים, אלא דווקא להרע את מצבם.
- ביום 12.1.20 הוגש תסקיר מטעם עו"ס לסדרי דין ובו המליצה העו"ס על הותרת המשמורת בידי האם וזמני השהות הקיימים על כנם; עוד המליצה על דרכי ההתערבות הטיפולית המומלצות בעניינם של כל אחד מהקטינים; על דרכי התקשורת שמצופה כי יתקיימו בין ההורים; ובנוסף, בהתאם להמלצת ועדת התסקירים שהתקיימה בעניינם של הצדדים ביום 3.12.19, ציינה העו"ס כי היא רואה חשיבות במינוי אפוטרופוס לדין עבור שלושת הילדים.
- האב התנגד אמנם להמלצות התסקיר בדבר הותרת זמני השהות הקיימים על כנם וביקש לחקור את העו"ס על תסקירה, תוך שהותיר את סוגיית מינוי אפוטרופוס לקטינים לשיקול דעת בית המשפט (הודעות האב מהימים 22.7.20, 6.7.20). יחד עם זאת, במסגרת סיכומיו מיום 3.3.21 שהוגשו לאחר הדיון בו נחקרה לבקשתו העו"ס על תסקירה, נראה כי לא עמד עוד על קביעת משמורת משותפת והרחבת זמני השהות להם עתר בתביעתו המקורית, כאשר הוא טען בשפה רפה, על פני סיכומים שמנו 5 סעיפים קצרים בלבד (על אף שעתר להארכת פרק הזמן שנקצב לשם הגשתם), כי "נכון וראוי לילדים משמורת משותפת או לכל הפחות שתתווסף לינת הילדים במוצ"ש אחת לשבועיים כאשר הילדים אצלו בשבת", הרחבה אשר לדבריו תביא לכך שלילדים יהיה נוח ורגוע יותר בכל סוף שבוע; תוך שהוא הותיר את עניין מינוי אפוטרופוס לדין לשיקול דעת בית המשפט.
- האם ביקשה לדחות התביעה מאחר שנסיבות המקרה אינן הולמות הרחבת זמני השהות והסדר של משמורת משותפת, עת האב לא הוכיח שינוי נסיבות המצדיק זאת, והתנהלותו שלו, המונעת בפועל מהקטינים לקבל עזרה טיפולית לה הם זקוקים, באופן המנוגד לאחריות ההורית המוטלת עליו כאפוטרופוס לילדיו, כמו גם התנהגותו הפוגענית והמתנכלת כלפיה והקטנתה בעיני הילדים העולה כדי ניכור הורי, הופכת אותו לבלתי כשיר להיות משמורן משותף לילדיו. בנוסף, התנגדה האם בכל תוקף למינוי אפוטרופוס לדין לקטינים, שלשיטתה רק יביא להמשך ההליך המשפטי עם מעורבות הילדים באופן העלול להחמיר את מצוקת הילדים, ולפגוע עוד יותר בתפיסת הורות האם בעיני הילדים, בפרט כאשר זהו הלך הרוח של האב כפי שהובע בפני ועדת התסקירים, כך שהדבר עלול להביא לנזק יותר מתועלת במקרה דנן. לשיטת האם עם כל הכבוד לעמדת העו"ס לעניין זה, בית המשפט אינו חותמת גומי, ונראה כי בנסיבות דנן אין זה המקרה הראוי בו יש למנות אפוטרופוס לדין לקטינים. הטעם לשמו נדרש לכאורה מינוי אפוטרופוס לדין הוא הטיפול הרגשי לבן נ., שנמנע בשל חוסר שיתוף הפעולה מצד האב וכן הוצאת הדרכונים לקטינים שנמנעת אף היא בשל היעדר שיתוף פעולה מצד האב. בעניינים אלה לא יועיל מינוי אפוטרופוס לדין, אשר ממילא הוא כלי שיש לעשות בו שימוש במקרי קיצון בלבד. לפיכך, עתרה לתת החלטה ברורה המורה לאב ליישם את המלצות המומחים כלשונן ובמועדם ולחתום על כל המסמכים הנדרשים לכך תוך זמן סביר ותוך הטלת סנקציות משמעותיות במקרה של הפרה, או לחילופין, להסמיך את האם - שפעלה כל השנים ופועלת כל הזמן לטובת הילדים ומילוי צרכיהם על אף הקשיים שמערים בפניה האב - לחתום תחת האב על כל מסמך שדרוש לצורך מימוש אותן המלצות מומחים לקבוע מנגנון מובנה בהתאם לשיקול דעת בית המשפט; ולחילופי חילופין, ככל שבית המשפט יורה על מינוי אפוטרופוס לדין, יש לצמצם את הנזק בכך למשפחה ולוודא שגבולות הפעילות של האפוטרופוס ברורים ומוגדרים מבחינת אופן עבודתו, טווח הזמן המוקצב לו, והפסקת מינויו במקרה בו לא נראית תועלת בקידום ההחלטות.
- לאחר ששקלתי טענות הצדדים, עמדת העו"ס ושלל הראיות שבפני, מצאתי כי יש לדחות מכל וכל עתירת האב לקביעת משמורת משותפת, או למצער להרחבת זמני השהות במוצאי שבת אחת לשבועיים כאשר הילדים שוהים עמו בשבת. נסיבות המקרה דנן אינן המקרה הראוי בו יש מקום לשקול קיומה של משמורת משותפת או קיומם של זמני שהות שוויוניים לחלוטין, אך בשם עקרון "השוויון" לבדו, שממילא אינו ערך מוחלט, ויש לשאוף לקיימו מבחינה מהותית ולא פורמלית גרידא, בפרט כאשר ההליך דנן הוא הליך העוסק בדיני נפשות - ונפשות רכות, אשר חייב להיבחן ולהיות מכוון לטובת הילדים הספציפיים שבפנינו.
- לא ניתן אפוא להסתתר אחר כסות של שוויון או לנסות לקדם סדר יום של אחריות הורית שווה, מקום בו בפועל עולה כי לא מתקיים שוויון מהותי בין ההורים. בנסיבות בהן עולה כי האב מנסה ככל יכולתו להקטין את הורות האם בעיני הילדים, ובתוך ניסיון זה פועל בניגוד לטובת ילדיו ומונע מהם לקבל עזרה מקצועית, טיפולית, לימודית או אחרת, הדרושה להם, ולמרות האמור האם אינה נכנעת, ובשל טובת הילדים סופגת את כל החיצים המכוונים כלפיה על ידי האב (הנשלחים אליה על גב הילדים), ומתמודדת באופן ראוי להערכה עם הקשיים על מנת לשמר את היציבות הנפשית של הילדים ולשמש להם עוגן ותמיכה יציבים בחייהם, תוך שהיא דואגת, למרות הכל, לשמר את דמות אביהם ולשמר הקשר ביניהם, תוך הבנת חשיבות הדמות ההורית של האב עבור ילדיו, באופן שמבטא את העובדה כי האם, בניגוד לאב, יודעת להבחין בין הסכסוך ההורי לבין טובת ילדיה; בנסיבות אלה, אין אפוא כל שוויון מהותי המתקיים בין הצדדים, אלא פער מוחשי וברור בהתנהלות ההורים ובאופן מימושם את אחריותם ההורים כלפי ילדיהם. גם העו"ס לסדרי דין העידה לעניין זה מפורשות בחקירתה כי "באמת יש נטייה יותר ויותר להמליץ על משמורת משותפת כל עוד זה אפשרי ואנחנו רואים שהילדים מקבלים מסר משני ההורים שהורה השני זה לגיטימי שמותר לאהוב את שני ההורים וזה לא יתפרש כסוג של הפנית גב להורה הראשון, זה לא המקרה לצערי הרב..." (ש' 8-10 עמ' 5 לפרוטוקול מיום 28.12.20).
- כפי שטענה האם, נדמה כי התביעה למשמורת משותפת הוגשה בחוסר תום לב, בין היתר, על מנת לשרת את עתירת האב בהליך המקביל, להפחתת או לביטול המזונות; העו"ס פירטה בתסקירה באופן ברור ומפורט, מהם הגורמים לכך שיש להותיר את זמני השהות הקיימים על כנם ללא כל שינוי, ועיקרם הוא - שלמרבה הצער - וחרף הזמן שחלף מאז ניתן פסק הדין בעניין משמורת הקטינים (מיום 2.10.14) לא חל כל שינוי במצב הקטינים ובתקשורת שבין ההורים מיחס למצב ששרר במועד הפירוד והוביל לפסק הדין שקבע את ההסדרים הנוהגים כיום. כדברי העו"ס "מתהליך הבדיקה שנערך לצורך עריכת התסקיר עלה הרושם כי על אף שהושגה יציבות מסוימת במצב המשפחתי במהלך השנים, עוצמת הסכסוך והתחושות הקשות בין ההורים, לא פחתו במהלך השנים..."; כפי שפורט בהרחבה בתסקיר ובסיכום וועדת התסקירים שנערכה בעניינם, על אף הציפייה כי בחלוף מספר שנים מאז פרידת ההורים עוצמת הסכסוך ביניהם תפחת, לא כך הם פני הדברים במקרה זה. עד היום לא מתקיימת בין ההורים תקשורת בסיסית בכל הקשור לילדיהם, הילדים אינם חווים רגיעה, ומציאות חייהם ממשיכה להיות קשה בשל הימשכות הסכסוך בין ההורים. חברות הועדה הביעו את דאגתן כי היעדר שיתוף הפעולה בין ההורים הביא לפגיעה מתמשכת במילוי צרכי הילדים והעלו כי במבחן התוצאה - הילדים אינם מקבלים מענה בזמן אמת, בין היתר, בנוגע להמלצות על טיפולים רגשיים ואבחונים שלא יצאו לפועל, או שהתקיימו באיחור רב ורק לאחר מעורבות משפטית. להתרשמות הוועדה, בהיעדר תקשורת בסיסית בין ההורים באופן המוביל לפגיעה קשה בילדים כאמור, לא ניתן כלל לחשוב על משמורת משותפת אליה שואף האב. הוועדה עמדה על מצבם הקשה של הקטינים המצויים בלב הסכסוך, אשר בחרו לצמצם את עמדתם ונמנעו משיתוף בחוויות חייהם או מתן עמדה כלשהי בפני העו"ס. התנהלות הילדים לאורך הבדיקה הייתה קיצונית והבליטה את המצוקה הרגשית וקונפליקט הנאמנויות בו הם נתונים, עד כדי שבתוך מצוקתה בחרה הבת ה., באופן אקטיבי, לעזוב את הבית ולעבור למסגרת חוץ ביתית ובכך להוציא את עצמה מהסכסוך המתמשך בין הוריה. הרושם של הוועדה הוא כי הילדים זקוקים לטיפולים רגשיים שיהוו מקום ניטרלי ובטוח להתייחסות רגשית ללא מעורבות הורית. כמו כן התרשמה הוועדה כי לאב יש השפעה רבה על הילדים כפי שהאב העיד בעצמו בסיום הדיון בוועדה באומרו כי "הילדים עושים כל מה שאומר להם". אמירה מעין זו מציבה בסימן שאלה את "הבחירה" של הילדים שלא להיות בקשר עם אמם כאשר הם שוהים אצל האב ושלא לשתף פעולה עם גורמי המקצוע. לאור כל האמור ובהתייחס לכך שהדברים במהלך השנים לא השתנו והדינמיקה בין ההורים נותרה קונפליקטואלית, אין מקום לשינוי הסטטוס קוו שנוצר, אליו הצליחו הילדים להסתגל במהלך השנים בזכות כוחותיהם, ובכדי שניתן יהיה לדון בבקשת האב לשינוי במשמורת וזמני השהות נדרשת רגיעה מסוימת ושיתוף פעולה בסיסי בין ההורים.
- בנסיבות בהן אחת מהמלצות הוועדה, אשר ניתנה על בסיס הסכמות ההורים בפניה היא, כי "ההורים יקיימו תקשורת ישירה באמצעות הדוא"ל. במידה ואחד ההורים פנה להורה השני בבקשה בדוא"ל ולא התקבל מענה לפנייתו, משמעות הדבר היא הסכמה לדברים שהועברו בדוא"ל שהעביר ההורה", באופן שלמעשה נותן גושפנקא למצב המתרחש בפועל כפי שתואר על ידי ההורים שניהם (ש' 22-28 עמ' 21, ש' 26 עמ' 47, ש' 18-20 עמ' 48 לפרוטוקול), הרי לנו ראיה ברורה לכך שלא מתקיימת כל תקשורת ראויה בין ההורים, ודאי לא תקשורת בריאה, ונראה כי הסכמה זו הושגה בלית ברירה, בבחינת הרע במיעוטו במצב שנוצר, וחלף מעורבות הקטינים והעברת מסרים דרכם באופן לא תקין ולא ראוי.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
הורד קובץ
לרכישה
הזדהה
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
| הודעה |
Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.
האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.
|
חזרה לתוצאות חיפוש >>
שאל את המשפטן
יעוץ אישי
שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
|
|