החלטה בבקשה למזונות עבור שתי קטינות

לפני בקשה למזונות זמניים עבור שתי קטינות. קטינה ילידת 2011 (כבת 14), וקטינה ילידת 2015 (כבת 10), אשר הוגשה ע"י המבקש (להלן: "המבקש" או "האב") כנגד המשיבה (להלן: "המשיבה" או "האם").

ביום 31.7.2019 חתמו הצדדים על הסכם גירושין אשר אושר וקיבל תוקף של פסק דין בבית הדין הרבני ביום 4.8.19 (להלן: "הסכם הגירושין").

בפסק הדין נקבע בין השאר, כי הקטינות תהיינה בחזקת האם ולאב נקבעו הסדרי שהות של פעם בשבוע כולל לינה וכל שבת שנייה לסירוגין.

כן הוסכם בין הצדדים כי האב ישלם לאם בגין מזונות הקטינות סכום של 1,250 ₪ לכל אחת מהן ובסה"כ 2,500 ₪ לחודש לשתיהן יחד, הכולל את חלקן של הקטינות במדור.

עוד נקבע בפסק הדין כי האב ישלם לאם פעמיים בשנה לפני ראש השנה ולפני פסח סכום של 1,000 ₪ ובסה"כ 2,000 מדי שנה, ובנוסף ירכוש לקטינות ביגוד במהלך השנה בסך שלא יפחת מסכום של 1,000 ₪.

(להלן: "פסק הדין למזונות").

ביום 8.10.23 הגיש האב תביעה בתיק קשור (8537-10-23) בה עתר כי הקטינות תעבורנה לחזקתו וכי ייקבעו זמני שהות לקטינות עם האם, שכן לטענתו בפועל, הקטינות עברו להתגורר בביתו. בתיק זה הוזמן והוגש תסקיר, אף מונתה אפוטרופא לדין בהחלטה מיום 1.12.24.

בתסקיר מיום 14.11.24 ניתנו המלצות ולפיהן זמני השהות עם האם יוותרו כפי שמתקיימים:

בסופי השבוע: כל יום חמישי אחת לשבועיים עד לאחר צאת השבת.

ביום ג' אחת לשבועיים (בשבוע בו הקטינות לא שוהות עם האם בסופ"ש) – האם תגיע ל-****** לפגוש את הקטינות. המלצות אלה קיבלו תוקף של החלטה ביום 1.12.24 לאחר קבלת תגובת ההורים.

אף לאחר שהתקבלה עמדת האפוטרופא לדין לא מצא בית המשפט לשנות הסדרי השהות (ראה החלטה מיום 30.12.24).

בדיון מיום 16.1.25 ניתן פסק דין בתביעה זו, כאשר ההסדרים נותרו על כנם תוך שנקבע בין השאר, כי ביום חמישי אחת לשבועיים הקטינות יעלו על רכבת בשעה 16:00 לכיוון בית האם ב-*****, והאם תאספן מהתחנה ותשיבן לבית האב במוצ"ש.

לעניין הסדרי השהות: כאמור הקטינות שוהות עם אמן בימי ג' אחת לשבועיים ללא לינה וכל סופ"ש שני מיום ה' ועד מוצ"ש.

דהיינו, 5 לילות מתוך 28 לילות שוהות בבית האם ו-23 לילות מתוך 28 לילות שוהות בבית האב.

יצוין כי 2 ימי שהייה ללא לינה, שווים בערכם ליום עם לינה מבחינת הוצאות הקטינים (ראה: עמ"ש מרכז 29755-02-23 צ.י.ב. נ' א.ב [פורסם בנבו] 9.2.24, תלה"מ 32387-07-24 פ' נ' פ' [פורסם בנבו] 21.11.24, תלה"מ 31866-08-23 ר.ה. נ' מ.ל.ה. [פורסם בנבו] 9.2.25).

משכך, יחס זמני השהות הינו: לאם – 18%, לאב – 82%.

לעניין השתכרות האב:

לטענת המבקש, משתכר בממוצע 14,140 ₪ נטו בחודש.

לטענת המשיבה, למבקש עסק מצליח של ******* הנקרא "******" שהוקם במהלך נישואי הצדדים, בו התנהל לרוב בכספי מזומן וכי למיטב ידיעתה העסק הינו עוסק מורשה.

עוד טענה כי האב עצמאי, בבעלותו דירה המשועבדת לבנק, חי ברמת חיים גבוהה ומתפרנס בשכר גבוה משמעותית מהצהרתו. יש להתחשב לטענתה בנסיבות לפיהן היא מתפרנסת בדוחק ואין לה בטחון כלכלי, אף קיים חוב על שמה לעיריית **** בסכום של 30,102 ₪ וכן מגדלת ילד נוסף מזוגיות שנייה, ואין ליצור מצב לפיו יהא "בית עשיר" ו-"בית עני" (צורפה דרישת תשלום על שם האם מטעם עיריית **** בסכום של 30,102 ₪ - נספח 9 לתגובה).

מקומה של טענת האם לעניין הכנסות והשתכרות האב, הינה בשלב הראיות.

באישור מטעם רואה חשבון מיום 28.1.25 שצירף האב כנספח לבקשה למזונות זמניים מצוין כי הכנסותיו לשנת המס 2024 בממוצע לחודש, הינן 14,140 ₪ נטו לאחר ניכוי ניכויי חובה בלבד.

המבקש לא צירף דו"ח רווח והפסד ודו"ח שנתי המוגש לרשויות המס כנדרש, עבור השנה שטרם הגשת התביעה.

לאחר עיון בטענות הצדדים ובמסמכים שצורפו מצאתי להעמיד בשלב זה את השתכרותו של האב על סך של 14,000 ₪.

לטענת המשיבה עובדת כ****** והינה עוסקת פטורה, המתקשה בכלכלה היומיומית והכנסתה השנתית הינה 22,516 ₪. בנוסף ציינה כי יש לה בן זוג ולהם ילד משותף שהינו כבן 3 שנים.

מנגד טוען המבקש, כי למשיבה יש עסק מצליח ל-***** והוא מעריך כי הכנסתה החודשית עולה על הממוצע במשק וכי היא משתכרת לכל הפחות בסכום דומה למבקש, ופוטנציאל השתכרותה אף גבוה יותר.

מקומה של טענת האב לעניין פוטנציאל השתכרותה של האם הינה בשלב הראיות.

בדו"ח רווח והפסד לשנת 2024 שצירפה המשיבה, מצוין כי הכנסותיה לשנה זו הינן בסכום של 22,750 ₪. דהיינו, 1,896 ₪ לחודש.

בשומת מס לשנת 2023 שצירפה המשיבה מצוין: סה"כ הכנסות: 35,015 ₪, הכנסה החייבת במס: 34,131 ₪ דהיינו, הכנסה חודשית בסך של כ- 2,800- 2,900 ₪ לחודש (ראה: נספחים 3-4 לתגובה לבקשה למזונות זמניים מיום 23.3.25).

לאחר עיון בטענות הצדדים ובמסמכים שצורפו מצאתי להעמיד את השתכרותה של האם בשלב זה על סך של 3,000 ₪. 

מדור:

לטענת המבקש, מתגורר בדירה בשכירות ב-********, בגינה משלם דמי שכירות בסכום של 8,000 ₪ בחודש (ראה: הסכם שכירות – נספח 5 לבקשה למזונות זמניים מיום 7.2.25).

לטענת המשיבה, מתגוררת בדירה בשכירות בת 4 חדרים ב-****, בגינה משלמת דמי שכירות בסכום של 3,050 ₪ לחודש וכן משלמת הוצאות בגין אחזקת הבית בסך של כ- 1,400 ₪ (ראה: הסכם הארכת שכירות – נספח 5 לתגובה לבקשה למזונות זמניים מיום 23.3.25).

לטענתה, דמי השכירות של דירת האב מעידים על רמת חייו הגבוהה וכי אינה צריכה לשאת בהוצאות מדור הקטינות במחיר מופקע זה.

צרכי הקטינות:

בכתב התביעה ובבקשה למזונות זמניים העמיד האב את צרכי הקטינות בסכום של 3,000 ₪ לכל אחת מהן ועתר לחייב האם לפחות במחצית (בסכום של 1,500 ₪) עבור כל אחת מהקטינות, ובסה"כ בסכום של 3,000 ₪ לשתיהן יחד.

בנוסף עתר לחייב האם בסכום של 4,000 ₪ עבור מדור הקטינות ואחזקתו. כמו כן, עתר לחיוב

האם במחצית הוצאות חינוך הקטינות ובמחצית הוצאות רפואיות חריגות.

לא מיותר לציין, כי האב ביקש לחייב את האם בסכומים אלה, שעה שבהסכם הגירושין הוסכם כאמור, כי האב ישלם עבור כל אחת מהקטינות סכום של 1,250 ₪ לכל אחת מהן כשאחת הקטינות הייתה מתחת לגיל 6 (בת 4) באותו מועד, הכולל אף את חלקן בהוצאות המדור ובנוסף נקבע כי ישלם סכום של 1000 ₪ לשתיהן יחד בראש השנה ו-1,000 ₪ בפסח. אף לא נקבע חיוב נוסף לאב בפסק הדין עבור הוצאות חינוך ועבור הוצאות רפואיות חריגות.

בתגובה לבקשה למזונות זמניים מיום 23.3.25 טענה האם, כי האב עתר לסכומים שאין להם אחיזה במציאות ולא בכדי לא צירף אסמכתאות. האם צירפה תכתובת עם האב בה כתב "לא מבקש ממך שקל ולא רוצה ממך שקל הם אצלי ואני דואג להם מעל ומעבר" (ראה: נספח 2 לתגובה לבקשה למזונות זמניים מיום 23.3.25).

כן הוסיפה כי דרישתו של האב כי האם תישא בעלות של 50% מדמי המדור מנוגדת לפסיקה וביקשה לדחות את תביעתו ולהורות כי כל אחד מהצדדים יישא בכלכלת הקטינות בעת שהן עמו.

יצוין כי בהתאם להלכה הפסוקה חלקן של שתי קטינות במדור הינו 40%.

יחס ההכנסות בהתאם לטענות הצדדים בשלב זה הינו:

14,000 ₪- האב , 3,000 ₪- האם.

82% - האב, 18% - האם.

ברמ"ש 59188-10-18 נ. נ' נ. (פורסם בנבו, 25.10.18), נקבע ע"י כב' הש' ויצמן כי "...מאז שניתנה הלכת 919/15 אין מקום לחלק בין צרכים הכרחיים לאלו שאינם הכרחיים ויש לאמוד את הצרכים בכללותם. עוד יש לציין כי צרכיו של קטין המתגורר בשני בתים עולים על צרכיו של קטין המתגורר בבית אחד נוכח הכפילויות הנדרשות מטבעם של דברים בחלק מהוצאותיו, להערכתי ומבלי לקבוע מסמרות בדבר ראוי שהערכה זו תעלה, למצער, על סך של 2,250 ₪ לחודש לקטין".

משכך הנני מעמידה את צרכי כל אחת מהקטינות בשלב זה בסכום של 2,250 ₪ לא כולל חלקן בהוצאות המדור.

לקטינות צורך במדור מספק בבית שני ההורים.

מצאתי כי דמי השכירות הנתבעים עבור חלקן של הקטינות בסך של 4,000 ₪ לחודש הינם מופרזים.

הנני מעריכה מדור סביר של הקטינות בבית האב בסכום של 4,000 ₪ לחודש ומשכך חלקן של הקטינות במדור, הינו (4,000 * 40%) 1,600 ₪ לשתיהן יחד (800 ₪ לכל אחת מהן).

האם אף היא שוכרת דירה יחד עם בן זוגה ומשלמת דמי שכירות בסך של 3,050 ₪ לחודש כשחלקה של האם בדמי השכירות הינו מחצית דהיינו, 1,500 ₪ לחודש.

משכך חלקן של הקטינות במדור בבית האם הינו (1,500 * 40%) 600 ₪ לחודש לשתיהן יחד (300 ₪ לכל אחת מהן).

נוכח גילן של הקטינות (מעל גיל 6), חל בעניינן בע"מ 919/15, פלוני נ' פלונית, פורסם בנבו, (19.7.17), ולפיו חבים שני ההורים באופן שווה במזונות ילדיהם מדין צדקה, תוך שהחלוקה ביניהם תיקבע על פי יכולותיהם הכלכליות היחסיות, ובהתאם לחלוקת הסדרי השהות בפועל.

סה"כ צרכי כל אחת מהקטינות כולל חלקן במדור בשני הבתים הינו:

2,250 ₪ + 800 ₪ (מדור בבית האב) + 300 ₪ (מדור בבית האם) ובסה"כ = 3,350 ₪. 

חישוב המזונות בהתאם להכנסות ההורים ולזמני השהות בהם שוהים כל אחד מההורים:

קביעת החיוב בגין כל אחת מהקטינות בהתאם ליחס ההכנסות בין ההורים הינו כדלקמן:

3,350 ₪ * 82%= 2,747 ₪ (האב).

3,350 ₪ * 18%= 603 ₪ (האם).

צרכי כל אחת מהקטינות בהתאם להסדרי השהות הינם כדלקמן:

3,350 ₪ * 82%= 2,747 ₪ (האב).

3,350 ₪ * 18%= 603 ₪ (האם).

לאור האמור, נקבע כדלקמן:

• כל אחד מההורים יישא בהוצאות הקטינות כששוהות עימו.

   

• בנוסף יישאו ההורים בחלקים שווים בהוצאות חינוך הקטינות בביה"ס: אגרות רישום, סל תרבות, טיולים, תלבושת אחידה, רכישת ספרים ומחברות בתחילת שנה בניכוי מענק החינוך שיקבל האב מהמל"ל בתחילת שנה (ככל ויקבל).

   

• כמו כן יישאו ההורים בחלקים שווים בהוצאות הרפואיות החריגות של הקטינות אשר אינן מכוסות על ידי הביטוח הרפואי ו/או הביטוח הרפואי המשלים, ובכפוף להצגת קבלות בפניה.

   

• קצבת הילדים שמתקבלת מהמל"ל תועבר לידי האב.

   

• טענות הצדדים ישמעו בדיון הקבוע ליום 28.4.25 בשעה: 10:00.

   

• ההחלטה ניתנת לפרסום תוך השמטת פרטים מזהים.

   

• המזכירות תמציא ההחלטה לצדדים.

   

  ניתנה היום, כ"ד אדר תשפ"ה, 24 מרץ 2025, בהעדר הצדדים.