החלטה בבקשה למזונות עבור שתי קטינות

לפני בקשה למזונות זמניים עבור שתי קטינות. קטינה ילידת 2011 (כבת 14), וקטינה ילידת 2015 (כבת 10), אשר הוגשה ע"י המבקש (להלן: "המבקש" או "האב") כנגד המשיבה (להלן: "המשיבה" או "האם").

ביום 31.7.2019 חתמו הצדדים על הסכם גירושין אשר אושר וקיבל תוקף של פסק דין בבית הדין הרבני ביום 4.8.19 (להלן: "הסכם הגירושין").

בפסק הדין נקבע בין השאר, כי הקטינות תהיינה בחזקת האם ולאב נקבעו הסדרי שהות של פעם בשבוע כולל לינה וכל שבת שנייה לסירוגין.

כן הוסכם בין הצדדים כי האב ישלם לאם בגין מזונות הקטינות סכום של 1,250 ₪ לכל אחת מהן ובסה"כ 2,500 ₪ לחודש לשתיהן יחד, הכולל את חלקן של הקטינות במדור.

עוד נקבע בפסק הדין כי האב ישלם לאם פעמיים בשנה לפני ראש השנה ולפני פסח סכום של 1,000 ₪ ובסה"כ 2,000 מדי שנה, ובנוסף ירכוש לקטינות ביגוד במהלך השנה בסך שלא יפחת מסכום של 1,000 ₪.

(להלן: "פסק הדין למזונות").

ביום 8.10.23 הגיש האב תביעה בתיק קשור (8537-10-23) בה עתר כי הקטינות תעבורנה לחזקתו וכי ייקבעו זמני שהות לקטינות עם האם, שכן לטענתו בפועל, הקטינות עברו להתגורר בביתו. בתיק זה הוזמן והוגש תסקיר, אף מונתה אפוטרופא לדין בהחלטה מיום 1.12.24.

בתסקיר מיום 14.11.24 ניתנו המלצות ולפיהן זמני השהות עם האם יוותרו כפי שמתקיימים:

בסופי השבוע: כל יום חמישי אחת לשבועיים עד לאחר צאת השבת.

ביום ג' אחת לשבועיים (בשבוע בו הקטינות לא שוהות עם האם בסופ"ש) – האם תגיע ל-****** לפגוש את הקטינות. המלצות אלה קיבלו תוקף של החלטה ביום 1.12.24 לאחר קבלת תגובת ההורים.

אף לאחר שהתקבלה עמדת האפוטרופא לדין לא מצא בית המשפט לשנות הסדרי השהות (ראה החלטה מיום 30.12.24).

בדיון מיום 16.1.25 ניתן פסק דין בתביעה זו, כאשר ההסדרים נותרו על כנם תוך שנקבע בין השאר, כי ביום חמישי אחת לשבועיים הקטינות יעלו על רכבת בשעה 16:00 לכיוון בית האם ב-*****, והאם תאספן מהתחנה ותשיבן לבית האב במוצ"ש.