ע"מ
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
|
21335-01-20
01/05/2020
|
בפני השופטת:
ירדנה סרוסי
|
| - נגד - |
מערערות:
1. ילנה גרמן
2. ג'ובס פרו גרמן בע"מ
עו"ד אורשלם מיטל
|
משיב:
מע"מ ת"א 3
עו"ד טל זוהר מטעם פרקליטות מחוז ת"א (אזרחי)
|
| החלטה |
פתח דבר
- לפני בקשה מטעם המשיב (המבקש בבקשה זו) להורות למערערת (המשיבה בבקשה זו) להפקיד בקופת בית המשפט ערובה ראויה והולמת להבטחת הוצאות המשפט של המשיב, אם יזכה בדין (להלן: "הבקשה").
- בקשת המשיב מבוססת הן על סעיף 353א לחוק החברות, התשנ"ט-1999 (להלן: "חוק החברות"), והן על תקנות 428 ו-519 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "תקנות סדר הדין האזרחי").
כמו כן, מבקש המשיב לקבוע, כי אם לא תפקיד המערערת ערובה תוך פרק הזמן שייקצב לה לעשות כן, יידחה הערעור על הסף.
- המערערת, חב' ג'ובס פרו גרמן בע"מ (להלן: "המערערת") נרשמה כעוסקת אצל מנהל מס ערך מוסף החל מחודש נובמבר 2017 והחלה לפעול בחודש מארס 2018 (סעיף 1 לבקשה).
תחום עיסוקה הרשמי של המערערת הוא בענף שירותי ניקיון, בתחום השמת עובדים ובענף הניקיון והאחזקה.
- בתאריך 6.1.2019 הוצאה למערערת שומת תשומות על סך של כ- 3.5 מיליון ש"ח לתקופה 1/2018-6/2018.
- עניינו של הערעור דנן נסוב על החלטת המשיב לחייב את המערערת בשומת תשומות לפי סעיף 38 לחוק מע"מ בגין ניכוי מס תשומות שלא כדין בהסתמך על מסמכים שקיבלה מספקים שונים הנחזים להיות חשבוניות מס.
הוראות הדין הרלוונטיות
- תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, החלה בערעורי מס מכוח תקנה 10(א) לתקנות מס ערך מוסף ומס קניה (סדרי הדין בערעור), התשל"ו-1976 (להלן: "תקנות מע"מ") מסדירה את סוגיית העמדת ערובה על ידי התובע לצורך תשלום ההוצאות המשפטיות של הנתבע והיא קובעת כי "בית המשפט או הרשם רשאי, אם נראה לו הדבר, לצוות על תובע ליתן ערובה לתשלום כל הוצאותיו של נתבע".
- לצד תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי מוצאים אנו את סעיף 353א לחוק החברות שזו לשונו:
"הוגשה לבית משפט תביעה על ידי חברה או חברת חוץ, אשר אחריות בעלי המניות בה מוגבלת, רשאי בית המשפט, לבקשת הנתבע, להורות כי החברה תיתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע אם זכה בדין, ורשאי הוא לעכב את ההליכים עד שתינתן הערובה, אלא אם כן סבר כי נסיבות העניין אינן מצדיקות את חיוב החברה או חברת החוץ בערובה או אם החברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין".
- תקנה 428 לתקנות סדר הדין האזרחי, החלה בערעורי מס לפי תקנות מע"מ, קובעת כי חובה על מי שהגיש ערעור להפקיד ערובה, כל עוד לא נקבע אחרת:
"משהוגש כתב הערעור, יקבע הרשם של בית המשפט שלערעור את סכום הערבון שעל המערער להפקיד בבית המשפט להבטחת הוצאותיו של כל משיב ואת המועד להפקדתו וימציא למערער הודעה על כך; לענין סימן זה כתב ערבות בנקאית כדין ערבון".
דיון והכרעה
- בהחלטותיי הקודמות – (ע"מ (מחוזי ת"א) 2598-04-16 יו אן סקיוריטי בע"מ נ' מס ערך מוסף (27.7.2016); ע"מ (מחוזי ת"א) 48629-08-15 אפוקסי ייבוא ושיווק טקסטיל בע"מ נ' פ"ש חולון (20.12.2016); ע"מ (מחוזי ת"א) 49874-08-15 אביוב גולד בע"מ נ' אגף המכס ומע"מ חקירות (27.10.2016); ע"מ (מחוזי ת"א) 53364-02-16 שטיסל קייטרינג (2005) בע"מ נ' פקיד שומה גוש דן (26.12.2016)) – פרטתי את הבסיס המשפטי לחיוב חברה מערערת בערעור מס בהפקדת ערובה הולמת לתשלום הוצאות המשפט של המשיב. אחזור על עיקרי הדברים.
- לעניין בקשת המשיב להשתית את בקשתו על תקנה 428 לתקנות סדר הדין האזרחי, אציין, כי הגם שתקנה זו חלה על ערעורי מס מכוח תקנות מע"מ, תקנה זו עוסקת בהעמדת ערבון להבטחת הוצאותיו של משיב במסגרת הגשת ערעור על פסק דין או על הכרעה שיפוטית ולכן ספק בעיניי אם היא רלוונטית לערעורי מס (ע"ש (נצרת) 176/98 פאני פקטורי ישראל בע"מ נ' מנהל מס ערך מוסף פס' 7 (14.6.1998)).
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד
יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת