עמ"ק
בית משפט לענינים מקומיים ירושלים
|
9133-2013
11/02/2014
|
בפני השופט:
פאול שטרק
|
- נגד - |
התובע:
מחמד חמדאן
|
הנתבע:
מדינת ישראל [משרד הפנים]
|
החלטה |
בפני בקשה לביטול צו הריסה מנהלי לפי סעיף 238א ל
חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965
(להלן:
"החוק"), אשר ניתן למבנה הממוקם בכתובת עיסוויה, במורדות מעל כביש מעלה אדומים (להלן: "
הצו").
עובדות
:
ביום 27.11.13 הוצא על ידי יו"ר הועדה המקומית לתכנון ולבניה ירושלים צו הריסה מנהלי, שמספרו 2013/8673.00 למבנה נשוא הדיון, שהוקם על מקרקעין המזוהים בקורדינטות 223614:634327 (להלן: "
המבנה" או "
הבניין" או "
הנכס").
מדובר במבנה בן קומה אחת בשטח כולל של כ-110 מ"ר. על פי האמור בצו, בקומת הקרקע החלה בניית קירות הטון עם ציפוי אבן, ופתחים לדלתות וחלונות ומעל יצק תקרה.
הבניה בוצעה בלא היתר מאת הוועדה המקומית לתכנון ובניה למרחב תכנון מקומי ירושלים - על אף שביצועה טעון היתר בהתאם לאמור בסעיף 145(א)2 לחוק.
ביום 10.12.13 הוגשה בקשה לביטול הצו ולחלופין לעיכוב ביצוע הצו ובו ביום מותב זה הורה על עיכוב ביצוע הצו עד למתן החלטה וקבע את הבקשה להוכחות.
ביום 24.12.2013 התקיים דיון הוכחות בבקשה, מטעם המשיב העיד פקח, מר שי נחמיה (להלן: "
הפקח").
ביום 30.12.2013 התקייםהמשך דיון הוכחות בבקשה, מטעם המשיב העיד מר משה יוסף - מנהל מרכז מידע במחלקה למידע תכנוני (להלן: "
מנהל מרכז מידע") ומטעם המבקש העיד הוא עצמו.
טענות הצדדים
טענות המבקש
1. הבית נשוא הבקשה נבנה בשכונה בנויה כאשר מסביבו בתים רבים ולפי המצב התכנוני שקיבל המבקש ניתן להוציא היתר בניה למבנה.
2. סמכותו של המשיב הינה סמכות רשות התלויה בהפעלת שיקול דעת ואין ביכולתו להוציא צו נגד מבנה באופן שרירותי.
3. המשיב, במועד חתימתו על הצו, לא ידע את המצב התכנוני של הקרקע, את ייעודה ואת סיכויי המבקש לקבל היתר בניה כדין.
4. בעת הוצאת הצו, לא הונח בפני המשיב מידע תכנוני אמין והחוות דעת התכנונית אשר הונחה בפניו אינה כוללת את המצב התכנוני לאושרו.
5. לבית המשפט הוגשו שני מכתבים ממחלקת ההנדסה המאשרים כי העירייה מקדמת בשכונה תוכניתמיתאר חדשה וכן העירייה מונעת מתושבי המקום ליזום תוכניות נקודתיות מאחר שרצונה לקדם תוכנית כוללת.
6. החוות דעת התכנונית אשר הוגשה לבית המשפט, מוטעית, מאחר שקביעתה כי הקרקע עליה בנוי בית המבקש מיועדת לשטח ציבורי פתוח, אינה נכונה בלשון המעטה וקביעה שגויה זו הובילה להוצאת צו ההריסה המנהלי נגד המבנה נשוא הבקשה.
7. התשתית העובדתית עליה התבסס צו ההריסה שגויה, ובפני המשיב נפרס מידע תכנוני מוטעה אשר פגם בשיקול דעתו בעת הוצאת הצו, על כן נפל פגם היורד לשורשו של עניין.
8. ב"כ המבקש הסתמך על פס"ד ב"ש 2358/04
נביל אלרישק נ' יו"ר הועדה המקומית, שבו ביטל בית המשפט צו הריסה מנהלי מאחר שבפני יו"ר הועדה הוצג מידע תכנוני לקוי.
9. בפני המשיב לא היתה תשתית ראייתית ועובדתית מספקת, נכונה או ראויה המאפשרת לו לשקול את השיקולים הרלוונטיים בטרם הפעלת סמכותו, לכן הצו לא עמד בתנאי החוק. ב"כ המשיב הפנה לבג"צ 852/86
אלוני נ' שר המשפטים, פ"ד מא(2) ולב"ש 2357/02
נגאר נ' עיריית ירושלים