החלטה בבקשה לביטול מינוי מנהל עיזבון וביטול מכר מקרקעין

המבקשים ומשיבות 2,3 הם צאצאיהם של ה"ה פלונית ואלמוני ז"ל (להלן: "ההורים").

להורים היה נכס מקרקעין ברחוב -- ב -- (להלן: "הנכס") ובשלב מסוים הם העניקו במתנה חלק מהנכס לביתם אלמונית – משיבה 3.

ההורים נקשרו בעסקה עם יזם בנוגע למקרקעין. העסקה לא צלחה ובמשך מס' שנים (כ-10 שנים) התנהלו הליכים משפטיים בינם לבין היזם כאשר משיב 1 ייצג את ההורים באותם הליכים.

ביום 26.5.20 נפטרה האם גב' פלונית ז"ל. בהיעדר צוואה, יורשיה עפ"י דין הם בעלה פלוני (50%) ו-5 ילדיה, כ"א 5% (צו ירושה ניתן ביום 16.11.21) 5 ילדי ההורים הם מבקשות 1 ו-4, משיבות 2, 3 ובן נוסף, אלמוני ז"ל, שילדיו נכנסו בנעליו – מבקשים 2, 3.

התוצאה היא שלאחר פטירת האם, הבעלות בנכס הייתה 75% לאב, 5% לכ"א מהילדים ו-2.5% לכ"א מהנכדים (למעט חלקה של משיבה 3 בנכס, שניתן לה במתנה קודם לכן).

כל צאצאי האם, למעט מבקשות 1,4, ביקשו למנות את משיב 1 למנהל עזבון האם המנוחה, כאשר אותה עת התנהל המשפט של ההורים מול יזם המקרקעין ונטען כי קיים הכרח דחוף במינוי מנהל עיזבון. ביום 5.11.20 נעתרתי לבקשה ומיניתי את משיב 1 למנהל עיזבון המנוחה פלונית ז"ל.

ביום -- נפטר האב מר אלמוני ז"ל. האב הותיר אחריו צוואה, אולם הוגשה התנגדות לצוואה והיא טרם הוכרעה (ת"ע 12216-04-22). ביום 2.5.21 מיניתי את המשיב 1 למנהל עיזבון של המנוח אלמוני ז"ל.

מנהל העיזבון פעל למכירת הנכס, פנה לשמאים וקיבל מהם חוו"ד בדבר שווי הנכס, פרסם את הנכס למכירה, ביצע התמחרות בין המציעים והגיש לאישור בית משפט את ההסכם שגובש עם המציע שזכה בהתמחרות (להלן: "ההסכם").

ההסכם אושר והליכי מכירת הנכס התקדמו.

המבקשים עותרים לביטול מכירת הנכס, כאשר בפיהם טענות שפורטו בבקשות רבות שהוגשו על ידם. לבקשתם מיניתי את השמאי -- מומחה מטעם בית משפט (להלן: "השמאי") והוריתי לו לבחון מה היה שווי הנכס, נכון ליום הערכת שוויו ע"י השמאי שנבחר ע"י מנהל העיזבון, כך שתתקבל הערכת שווי נוספת לאותו המועד.

ביום 15.6.22 הוגשה לתיק בית משפט חוו"ד השמאי. לאחר מכן השיב השמאי לשאלות הבהרה שנשאל ע"י מנהל העיזבון וביום 20.7.22 נחקר השמאי בבית המשפט, חקירה ארוכה מאוד, כ-3 שעות.

בתום החקירה ביקש ב"כ מבקשות 1-3 שתינתן החלטה בבקשה על סמך החומר הקיים בתיק בית משפט. ב"כ מבקשת 4 ביקש לקבוע מועדים נוספים לחקירת עדים.

מנהל העיזבון ביקש כי ככל והמבקשים או מי מהם יעידו עדים נוספים, גם הוא יעתור להשמיע עדים מטעמו.

הדיון התקיים ביום האחרון של שנת המשפט. כעת בית המשפט מצוי בפגרה ונוכח יומן בית משפט, ככול ויקבעו דיונים נוספים, לא ניתן יהיה לקיימם לפני חגי תשרי.

השאלות שבמחלוקת הן כבדות משקל, הואיל ומדובר במכר מקרקעין יקר (17 מיליון ₪), המכר אושר ע"י בית משפט, הקונים טוענים שכבר שילמו חלק מתמורתו, העסקה דווחה לרשויות המס והתקבלו דרישות לתשלום מס. בנסיבות אלו יש חשיבות רבה להכריע בדחיפות במחלוקות שבין הצדדים, למען יוכלו לכלכל צעדיהם בהמשך.

במקרה הנוכחי מצאתי כי ניתן להכריע בשאלות שבמחלוקת על בסיס העובדות שאינן במחלוקת, ללא הזקקות לבירורן של עובדות נוספות.

אין מחלוקת שמנהל העיזבון לא יידע את המבקשים אודות ההתמחרות שניהל עם המציעים ולא הזמינם להשתתף בה, או להיות נוכחים בה (פרוטוקול 31.5.22 עמ' 11 ש' 1).

המבקשים הם חלק מהבעלים בנכס, זכותם לדעת ולהיות מעורבים במכירתו וחובתו של מנהל העיזבון ליידע אותם בהליכי המכירה, בפרט כאשר מנהל העיזבון עצמו מציין כי המבקשים התנגדו למכירת הנכס.

בכך נפל פגם בהליכי המכר.

בתום ההתמחרות הגיש מנהל העיזבון לאישור בית משפט את הסכם המכר שהוסכם עם הקונה (ההסכם).

בית המשפט אישר את ההסכם.

בדיעבד התברר כי מנהל העיזבון חתם עם הקונם על הסכם אחר. המבקשים, אשר מעלים בטיעוניהם חשדות כבדים כנגד מנהל העיזבון, פנו לרשויות המס וקיבלו את ההסכם שנחתם בסופו של דבר ע"י מנהל העיזבון והקונה (להלן: "ההסכם המוסתר").

מעיון בשני ההסכמים עולה כי קיים ביניהם שוני מהותי.

בהסכם שהוגש לאישור בית משפט נרשם כי הקונה ישלם את מלוא התמורה עבור הנכס (17 מיליון ₪) תוך 7 ימים מיום אישור ההסכם ע"י בית משפט (סעיף 15 להסכם).

בסעיף 16.2 להסכם נרשם כי "תשלום התמורה במועדו" הוא תנאי יסודי והפרתו תהווה הפרה יסודית, על כל המשתמע מכך, לרבות חילוט הערבות הבנקאית שניתנה ע"י הקונה.

בסעיף 17.1 להסכם נרשם כי לקונה יש הון עצמי בכדי לשלם את מלוא התמורה במועדה, ללא קשר וללא תלות בקבלת משכנתא ע"י הקונה.

בסעיף 31 להסכם נרשם כי "הפרה יסודית של הסכם זה מתמצת אך ורק באי תשלום התמורה במועדה".

מהאמור לעיל עולה כי ההסכם מייחס חשיבות רבה ומשמעותית לכך שתמורת הנכס תשולם כולה מיד עם אישור ההסכם ע"י בית משפט.

כך עולה גם מפרוטוקול ההתמחרות שבוצעה ע"י מנהל העיזבון ביום --. מטעם המציעים השונים עלו מספר שאלות, אחת מהן מתייחסת להכרח לשלם את מלוא התמורה לאלתר. מנהל העיזבון השיב והבהיר כי "לצערנו יש צורך בכסף באופן מידי... לכן גם נרשם בהסכם שאתם מצהירים שיש את ההון העצמי לשלם את הכסף. יצאנו מנקודת הנחה שמי שבא להתמחר זה מי שיש לו הון עצמי...".

ב"כ אחד המציעים מקשה ושואל אם ניתן לשעבד את הנכס ולקבל הלוואת משכנתא. מנהל העיזבון השיב "יש בעיה. אם אין הון עצמי או נכסים אחרים לבטוחה לבנק, זה הערכה שלי

זה יהיה קשה מאוד לקבל משכנתא כשעוד אין בעלות... אנחנו לא מותנים במשכנתא".

ראינו אם כן כי מנהל העיזבון ייחס חשיבות רבה לתשלום כל התמורה עבור הנכס לאלתר, 17 מיליון ₪ ישולמו תוך 7 ימים מאישור ההסכם ע"י בית המשפט.

למרות זאת, לאחר שהסתיימה ההתמחרות ונבחר הזוכה לרכישת הנכס, נחתם עמו הסכם אחר, בו שונו מספר תנאים, לרבות תנאי התשלום, הסכם שהוסתר מעיני המבקשים ומעיני בית משפט, אשר אישר הסכם אחר.

בהסכם המוסתר סוכמו תנאי תשלום שונים לחלוטין, המתפרשים על פני 450 ימים (לעומת 7 ימים בהסכם) כאשר 2.5 מיליון ₪ ישולמו רק לאחר העברת הבעלות בנכס ע"ש המוכר, במועד שאינו ידוע.

עפ"י ההסכם המוסתר, הקונה משלם במעמד חתימת ההסכם רק 1.5 מיליון ₪, התשלום השני בסך 3 מיליון ₪ ישולם תוך 90 יום, וכך הלאה כמפורט בסעיף 15 להסכם המוסתר (נספח 2 לבקשת המשיבה 4 מיום 19.7.22).

שינוי מועדי התשלום בין 2 ההסכמים הוא שינוי מהותי, לא ענין פעוט ושולי. החובה לשלם את מלוא הסכום (17 מיליון ₪) באופן מידי, מהון עצמי של הקונה, גורמת להפחתת כמות המציעים. כאשר פורסים את התשלומים כפי שנעשה בהסכם המוסתר, הדבר מאפשר לקונה לגייס הון זר, בין ע"י הלוואות בנקאיות, או מגופים אחרים. פריסת התשלומים מאפשרת לקונה לעניין גופים אחרים בעלי הון עצמי ולאפשר להם להשקיע בפרויקט המתוכנן בנכס, pre sale) )כפי שפירט השמאי בחקירתו בבית משפט.

מנהל העיזבון מצא לנכון לפרט בפרוטוקול ההתמחרות כי בתגובה לפרסום הנכס היו בערך 50 מתעניינים אולם בסופו של דבר נותרו רק 4 הצעות רציניות שהוגשו בליווי ערבות בנקאית.

ככל ותנאי התשלום שנקבעו בהסכם המוסתר היו מוצעים לכלל המציעים, קיימת סבירות גבוהה שהיו מתקבלות הצעות נוספות, אולי גבוהות מההצעה שהתקבלה בסופו של דבר.

הבדל נוסף בין 2 ההסכמים מצוי בסעיף 18, העוסק במסירת החזקה בנכס. בהסכם נרשם כי המוכר ימסור את החזקה בנכס תוך 3 חודשים מיום תשלום מלוא התמורה לנכס.

לעומת זאת, בהסכם המוסתר נרשם כי המוכר ימסור לקונה את החזקה בנכס, תוך 10 ימים ממועד ביצוע התשלום השני, כלומר, לאחר שהקונה ישלם למוכר רק 26% מהתמורה, ולא את מלוא התמורה.

הבדל נוסף בין 2 ההסכמים מצוי בסעיף 33 להסכם המוסתר, בו נרשם כי איחור במסירת החזקה בנכס לקונה יחייב את המוכר בתשלום פיצוי בסך 50 אלף ₪ לכל חודש איחור. בהסכם שהוצג לאישור בית משפט אין זכר לפיצוי האמור.

מהאמור לעיל עולה שדי במפורט עד כה בכדי להורות על ביטןל המכר. מבלי להכריע מדוע נהגו מנהל העיזבון הקונה כפי שנהגו, די בכך שהם חתמו על הסכם מוסתר, שונה מהותית מההסכם שהוגש לאישור בית משפט.

מעשה ההסתרה פוגם בהליך המכר כולו, פגיעה יסודית ומהותית, שעד שהצדדים הציגו לבית משפט מצג מסוים, קיבלו את אישור בית המשפט לאותו מצג, ומיד לאחר מכן חתמו על הסכם שונה מהותית מזה שהוצג לבית המשפט ואושר על ידו (פסיקתא לאישור ההסכם נחתמה ע"י בימ"ש ביום --- ואילו ההסכם המוסתר נחתם ע"י מנהל העיזבון והקונה כחודש לאחר מכן, ביום ---).

המבקשים טוענים כי מי שקנה את הנכס הוא מקורב של מנהל העיזבון הקשור אליו ושניהם חברו יחדיו לקנות את הנכס במחיר זול משוויו.

בהסכם ובהסכם המוסתר נרשם כי קונה הנכס הוא מר ש׳ ב׳, אשר רוכש את הנכס בנאמנות עבור אחרים.

מתצהירים שהוגשו לתיק ביום 9.6.12 נחשפה זהותם של מי שרוכשים את הנכס, ה"ה א׳ מ׳, ק׳ מ׳ וד׳ א׳ (להלן: "הקונים"). הקונים לא רכשו את הנכס באופן אישי אלא באמצעות חברות בע"מ שהם מחזיקים במניותיהן.

מסתבר כי אין מחלוקת שמנהל העיזבון ייצג בעבר בהליכים משפטיים שונים חברות בע"מ שהקונים או מי מהם החזיקו במניותיהן, כפי שנחזה מתיקי בית משפט מס' 33017-08-13 בית משפט השלום בראשל"צ, 46648-07-14 בימ"ש השלום בראשל"צ, 32852-06-14 ביה"ד האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בתיקים אלה ייצג מנהל העיזבון חברות בע"מ שמניותיהן בבעלות הקונים או מי מהם, וכתובות החברות ברח' החרושת 18 ברמת השרון, בדיוק אותה הכתובת בה שכן משרדו של מנהל העיזבון, כפי שרשום בכותרות 2 ההסכמים.

בעיקרון, אין בהכרח מניעה שמנהל העיזבון ימכור נכס שבניהולו לאדם המוכר לו, גם אם אותו אדם יוצג על ידו בעבר בהליכים משפטיים. עם זאת, על מנהל העיזבון לפעול בשקיפות ובהגינות ולחשוף עובדה זו בפני המבקשים ובפני בית המשפט.

מנהל העיזבון פועל בתפקידו כ"ידו הארוכה של בית המשפט" ועליו לפעול בשקיפות מלאה ובגילוי נאות מירבי, לא להסתיר מאומה מבית המשפט ומהצדדים ולהביא לידיעתם כל פרט רלוונטי.

נקל להבין את חשדם של המבקשים, שעה שמי שנרשם בהסכם כקונה הוא אדם בשם ש׳ ב׳ ובדיעבד מסתבר להם שהקונה האמתי הוא אדם שבעבר היה מיוצג ע"י מנהל העיזבון בהליכים משפטיים שונים, מידע שלא נמסר להם מטעם מנהל העיזבון, אלא לאחר שדרשו זאת במסגרת הליך משפטי.

נקל להבין כי חשדם של המבקשים התגבר משמעותית לנוכח העובדה שמנהל העיזבון הציג דו"ח שמאי לפיו ששוי הנכס 12 מיליון ₪ ואילו שמאי בית משפט מצא כי שווי הנכס 20 מיליון ₪, פער שלא ניתן להסבירו.

השמאי נחקר ארוכות, מנהל העיזבון ניסה לשכנע כי השמאי טועה טעות יסודית בחוו"ד, אולם ללא הצלחה.

התרשמתי כי השמאי עשה מלאכתו נאמנה, התרשמתי מכישוריו ומיושרו המקצועי של השמאי ולא מצאתי דופי כלשהו בחוות דעתו.

מנהל העיזבון ניסה להטעות את השמאי ובשאלות ההבהרה ששלח אליו, כמו גם לאחר מכן בחקירתו הנגדית, טען כי הנכס שווה פחות הואיל ומדובר ב"נכס תפוס" ומאחר ומוטלים על הנכס שעבודים וחובות. בכך ניסה מנהל העיזבון להטעות את השמאי, הואיל ובהסכם (שנוסח ע"י מנהל העיזבון), בהסכם המוסתר ובפרוטוקול ההתמחרות, חזר מנהל העיזבון והדגיש כי הקונה יקבל "נכס ממורק".

במבוא להסכם נרשם במפורש כי הנכס נמצא בבעלות המוכר מכוח פסק דין של בית משפט, כי ככל שלמוכר יש חובות או התחייבויות מול אחרים, אלה "אינם מעניינו של הקונה" (סעיף 8 להסכם) וכי "הנכס יימכר ממורק, נקי מכל חוב, שעבוד וכיוצ"ב באישור בית משפט" (ראה בהסכם סעיפים 11, 13.3).

לאור האמור, משעה שהקונה מקבל נכס נקי וממורק, שוויו של הנכס עבור הקונה אינו מושפע מחובות שמוטלים על המוכר, ככל שיש כאלה.

אשר להיותו של הנכס "תפוס", טענה זו לא הופיעה באף אחד מההסכמים וגם לא בהתמחרות. נהפוך הוא: ב-2 ההסכמים נרשם כי המוכר מוסר לקונה את החזקה בנכס במועד שנקבע ולא צוין, גם לא ברמז שהנכס "תפוס", שיש בו דייר מוגן או משהו דומה.

מנהל העיזבון טען כלפי השמאי כי מדובר ב"מכירה מאולצת" בכינוס נכסים, מה שמפחית מערכו של הנכס.

גם טענה זו אין בה ממש. לא ברור לי מדוע סבור מנהל העיזבון שהמכירה מאולצת, בפרט כאשר לטענת המבקשים הם כלל לא היו מעוניינים למכור את הנכס, בעוד היחיד שאילצם למוכרו הוא מנהל העיזבון.

אשר למכירה בכינוס נכסים, השמאי הסביר כי במקרה הנוכחי אין לכך כל משמעות, הואיל ומדובר בנכס נדל"ן הממוקם באזור יוקרתי (ראה דבר מנהל העיזבון בפרוטוקול ההתמחרות) ושוק הנדל"ן הוא כזה שיש ביקושים עצומים לנכסי נדל"ן, בפרט באזורים היקרים בעיר --.

השמאי התייחס לטענה והשיב מפורשות כי אין כל סיבה להפחתה בערך הנכס, גם כשמדובר במכירה בכינוס נכסים, זאת בהתייחס לנכס הספציפי הזה, למיקומו, ולנסיבות השוררות בשוק הנדל"ן.

השמאי התייחס גם לכך שבחוו"ד שמאות, לרבות זו שלו, נהוג לרשום שתיתכן סטייה של 10% למעלה או למטה מערך הנכס כפי שנאמד ע"י השמאי במקרה הנוכחי, השמאי סבור שלתנאי התשלום יכולה בהחלט להיות השפעה על אותם 10%, מה שמתחבר להבדל בין 2 ההסכמים בנוגע למועד תשלום התמורה ע"י הקונה, כך שערכו של הנכס אינו פחות מ-20 מיליון ₪.

מנהל העיזבון תקף כאמור את חוו"ד השמאי, אולם אין בפיו הסבר לכך שהשמאי מטעמו העריך את שווי הנכס ב-12 מיליון ₪ ואילו הקונים שהם בעלי עסקים מנוסים בתחום הנדל"ן, הסכימו לשלם עבור הנכס 17 מיליון ₪ במזומן, 40% יותר מהערכת השמאי מטעם מנהל העיזבון, מה שמחזק את עמדת שמאי בית המשפט, הואיל ומטבע הדברים כל אדם מעוניין לקנות נכסים במחיר הזול ביותר האפשרי. משכך, ככל וחוו"ד שמאי מנהל העיזבון הייתה משקפת את מחיר השוק, אין סיבה לכאורה שהקונים יסכימו לשלם 40% יותר מערכו של הנכס.

עניין נוסף הקשור למכר המקרקעין, נוגע למשיבה 3, גב' אלמונית.

משיבה 3 היא אחת מילדיהם של ההורים, היא הוכרזה אשל"א ומונה לה אפוטרופוס. בשלב מסוים בחייהם נתנו ההורים במתנה חלק מהנכס למשיבה 3 (להלן: "דירת אלמונית")

האפוטרופוס של משיבה 3 הגיע להסכם נפרד עם מנהל העיזבון והגיש את ההסכם לאישור בית משפט בתיק נפרד שמספרו 22405-12-21 (להלן: "הסכם אשל"א").

בהסכם אשל"א נקבע כי ערכה של דירת אלמונית הוערך ע"י אותו שמאי שהעריך את שווי הנכס ב-12 מיליון ש", השמאי מטעם מנהל העיזבון.

משמצאתי שקיים פער עצום בין חוו"ד שמאי בית המשפט לזו של שמאי מנהל העיזבון( פער של 67%!), איני יודע אם הסכם האשל"א משקף לאשורה את ערכה של דירת אלמונית ואיני יודע אם האשל"א לא קופחה.

נוסף לכך, בהסכם האשל"א נקבע כי אם עזבון ההורים יחויב לשלם כסף בהליך משפטי שמתקיים בבית המשפט המחוזי (נטען ע"י מנהל העיזבון כי קיימת תביעה בסך 8 מיליון ₪ נגד העיזבון), האשל"א לא תחויב בתשלום כלשהו בגין כך (סעיף 17ו' להסכם האשל"א).

היוצא מהאמור לעיל הוא שהסכם האשל"א מקפח לכאורה את המבקשים, כאשר מנהל העיזבון לא יידע אותם שקיים הסכם כאמור וסירב לחשוף אותו בפניהם.

כך גם בנוגע לתשלום שכ"ט מנהל העיזבון: בהסכם האשל"א נקבע כי שכ"ט מנהל העיזבון ישולם מתוך העיזבון אולם לא מחלקה של האשל"א (סעיף 17ח' להסכם האשל"א).

לדיון שהתקיים ביום 20.7.22 התייצב עו"ד קובי ישראל. לדבריו הוא מונה מטעם הסיוע המשפטי לייצג את משיבה 3, לאחר שזו פנתה וביקשה ייצוג משפטי, בטענה שאינה מיוצגת כראוי ע"י האפוטרופוס שמונה לה.

משיבה 3 עצמה לא התייצבה לדיון אולם נמסר מפי עו"ד ישראל כי היא מאושפזת בבית חולים, הוא שוחח עמה ולטענתה היא מתנגדת למכירת הנכס (בו היא מתגוררת) ולא נתנה לאפוטרופוס אישור למכירתו.

עו"ד ישראל הבהיר כי הונחה ע"י הסיוע המשפטי להגיש תובענה לביטול האפוטרופסות, בתיק נפרד.

למבקשים טענות נוספות והם מפנים אותי לתמלילי שיחות שנערכו בין הצדדים. מהתמלילים עולה תמונה לפיה מנהל העיזבון הטעה לכאורה את המבקשים ואת האב המנוח, לא אמר להם אמת וגרם להם להסכים למינויו כמנהל עיזבון, תוך הפעלת לחץ והטעיה לכאורה.

כאמור, מדובר בטענה שבעובדה במחלוקת ואיני מכריע בה, הואיל ו-2 הצדדים טוענים שברצונם להביא עדים נוספים להוכחת עניין זה, לרבות מינוי מומחים שונים.

לאור כל האמור והמפורט לעיל, מצאתי כי מנהל העיזבון לא פעל כמתחייב עפ"י דין ומכירת הנכס נגועה בפגמים קשים וכבדים המביאים בהכרח לביטול המכר.

ודוק: איני יודע מה טיב הקשר בין הקונים למנהל העיזבון, אולם די באמור ומפורט לעיל כדי להביא לביטול מכירת הנכס.

לאור האמור אני מבטל בזה את הפסיקתא שנחתמה על ידי ביום 11.5.21.

כמו כן, לאור האמור לעיל, אני מבטל בזה את מינויו של עו"ד ישי בית און כמנהל עיזבון ה"ה פלונית ואלמוני ז"ל.

מבוטלות בזה החלטתי מיום 5.11.20, פסיקתא מיום 11.11.20 (בתיק זה), החלטתי מיום 2.5.21 ופסיקתא מיום 5.5.21 (בתיק 56249-03-21).

ב"כ הצדדים יודיעו תוך 14 יום אם יש צורך במנוי מנהל לעיזבונם של ההורים המנוחים. הפגרה במנין.

ניתן בזה צו לכל מוסד כלכלי לרבות בנקים, ליתן למבקשים ולב"כ ולמשיבות 2, 3 ולב"כ מידע אודות כספים וזכיות של ההורים המנוחים, ניתן להגיש פסיקתא לחתימתי.

ניתן בזה צו המורה לעו"ד ישי בית און למסור למבקשים ולב"כ תוך 14 ימים כל מסמך המצוי בחזקתו ונוגע לניהול עיזבון ההורים המנוחים, לרבות ההסכם המוסתר על נספחיו, הסכם הפשרה שנחתם בבית המשפט המחוזי, והסכם האשל"א.

ניתן בזה צו לעו"ד ישי בית און להגיש למבקשים ולביהמ"ש תוך 14 יום דו"ח אודות ניהול העיזבון, לרבות דפי חשבון בנק בו נוהל העיזבון.

משבוטל המכר, על מנהל העיזבון להשיב לקונה לאלתר את הכספים ששילם ע"ח התמורה, ככל ששילם.

בכל המועדים שצוינו לעיל – הפגרה במנין.

המזכירות תשלח החלטתי לצדדים ולב"כ שבכותרת.

מותר לפרסום לאחר התממה.

ניתן היום, כ"ט תמוז תשפ"ב, 28 יולי 2022, בהעדר הצדדים.